הטכנולוגיה הישראלית בשירות הרפואה במלחמה נגד הקורונה. חלק ב

איך מסייעת הטכנולוגיה הישראלית בבתי החולים בארץ? והפעם בכתבה - בתי החולים איכילוב, שניידר, השרון, העמק וולפסון. פרוייקט מיוחד


 

בפרק הראשון בסדרת הכתבות הצגנו את הדרכים בהן בית החולים שיבא מתמודד עם מגיפת הקורונה (פרק א'  לכתבה הטכנולוגיה הישראלית בשירות הרפואה)

איך שאר בתי החולים מסייעים למלחמה בנגיף ובהתמודדות מרחוק?

בית חולים איכילוב

בין פתרונות התוכנה והחומרה הקיימים בבית חולים איכילוב נמצא את מערכת CLEW

CLEW – חברת הסטארט אפ הישראלית, פיתחה מערכת, מבוססת בינה מלאכותית, שמותקנת בבתי חולים, אשר מודיעה ומתריעה לרופאים מספר שעות מראש על התדרדרות צפויה של מטופלים המאושפזים במחלקה לטיפול נמרץ. מערכת זו נמצאת בשלבי פיילוט מתקדמים גם בארה"ב ובריטניה.

איך זה עובד בפועל?
לצוות הרפואי במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים יש מעין לוח בקרה עם מידע על כל חולה וחולה. בכל רגע נתון הרופא רואה מי מהחולים במצב טוב, לגבי מי יש התראה לסיכון להידרדרות ומתי (בטווח של שעות) ומי כבר יכול להיות מועמד לשחרור מהמחלקה ובכך לפנות מיטה יקרה.

הטכנולוגיה הישראלית ועזרתה למלחמה בנגיף הקורונה - המשך 1

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל המרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב): "בעודנו מתמודדים עם עלייה עצומה בעומסים על יחידות הטיפול הנמרץ, טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידה עמוקה מהוות כלי חיוני בוויסות עומס העבודה וחומרת המחלות. היכולת להעריך בזמן אמת את הסיכון של כל חולה יאפשר לנו לבצע התערבות טיפולית בזמן הנכון ולשפר את התוצאות הקליניות בקרב חולים במצב קריטי."

מכיוון שמדובר במערכת התראה, היא תורמת לשקט במחלקות ומורידה את כמות התרעות השווא, שיצרו תופעה שידועה כ-"עיוורון מוניטורים" והתעלמות הצוות הרפואי מכל הצפצופים הנשמעים במחלקה.  מערכת CLEW מסתמכת על המון נתונים ומודלים מתוחכמים בו זמנית ובכך מורידה פי 1000 את כמות ההתראות המתקבלות.

במהלך כתיבה שורות אלה נמסר כי גם בבית החולים שיבא הותקנה בימים אלה גם מערכת זו.

בית חולים השרון / בית החולים שניידר / בית חולים העמק

‎כמו בית החולים שיבא, גם בית חולים השרון הפך לבית חולים ייעוד לטיפול בחולי הקורונה.
עבור בתי חולים אלה, הקימה חברת י.א. מיטווך ובניו מערכת שנתפרה במיוחד עבור המחלקות בהן שוהים בבידוד חולי הקורונה. המערכת מבוססת על אינטגרציה של חלק מהמערכות, שמקורן מהחברות שהחברה מייצגת והן אף משתמשות בציוד זה גם בזמן רגיעה.

VIDYO – מערכת הווידאו שפיתחה חברת VIDYO (חטיבה בחברת Enghouse), נבחרה לפעול בלב מרכז השליטה, הבקרה והתמיכה במטופלים. למערכת זו ניתן לחבר מיכשור רפואי נלווה, דוגמת מכשירי Tytocare, סטטוסקופים דיגיטליים, מכשירי AKG ואחרים, המספקים יכולת ביצוע של בדיקות רפואיות וקבלת אבחון מרחוק, במהלך ביצוע שיחת הווידאו של הגורם המטפל מול המטופל.

הטכנולוגיה הישראלית ועזרתה למלחמה בנגיף הקורונה - המשך 1
מצלמת Meetup 4K – מצלמה של לוג׳יטק המאפשרת ביצוע זום של עד 5X דיגיטלי וכיוונון PTZ מרחוק, לטובת קריאת נתוני מוניטורים, ומחשב AIO, הכולל מסך גדול המאפשר לחולים לראות את הרופא או האחות ולנהל איתם שיחה מרחוק.

הטכנולוגיה הישראלית ועזרתה למלחמה בנגיף הקורונה - המשך 1
נושא אבטחת המידע הרפואי הרגיש גם הוא נלקח בחשבון. לשם כך נבנתה סביבת ענן ייחודית לכל מחלקה ומחלקה בבתי החולים, תואמת תקן HIPPA – המאפשרת יישום אבטחה קפדני ביותר שמפקח על השימוש במידע האישי של החולים, תוך שימוש בטכנולוגיות חדישות ביותר לאבטחת איכות הטיפול במטופלים.
לטובת אנשי הצוות הרפואי הוקמו תחנות עבודה קבועות או מתניידות, על גבי עגלות רפואיות ממוחשבות, כאשר המחשבים והמקלדות הינם בעלי תכונות אנטי-בקטריאליות.

בית חולים השרון (המוגדר כבית חולים ייעודי לקורונה) – חמש מחלקות עושות שימוש במערכות הנ"ל.
בית החולים שניידר – שתי מחלקות מצוידות במערכות הנ"ל.
בית חולים העמק – ארבע מחלקות מצוידות במערכות הנ"ל.

בית החולים וולפסון

בבית החולים וולפסון בחולון נפתחה "מחלקת קורונה" ונערכו אצלו עם ציוד ומערכות בדומה לביה"ח שיבא.

 

בפרק הבא בסדרת הכתבות שלנו – קופות החולים. כיצד הן מסייעות להתמודדות עם הנגיף?

לדיון בנושא: הטכנולוגיה הישראלית בשירות הרפואה במלחמה נגד הקורונה. חלק ב


7:00
  /  
30.03.2020
  
מאת: צבי וורובל

1