מדריך: איך לקרוא ביקורת וידאו – חלק א'

במאמרי ביקורת על מוצרי וידאו כגון מקרנים יש מונחים ומושגים, גרפים ונתונים נוספים שלא כולם בהכרח מכירים. אז תכירו... שיעור הכרחי ...


 יחס ניגודיות

מסכים רבים נראים טוב, אבל בחנות כולם מתחרים ב "אני יותר בהיר". כמובן שמסך בהיר לא אומר הרבה. כלום לא יעזור לך אם הסלון שטוף באור יום בהיר.

בכדי למדוד עד כמה מסך "טוב", הפרמטר הכי חשוב (כך לפי גוף בשם ISF שאחראי לכיול מסכים בארה"ב) הוא יחס הניגודיות – CONTRAST RATIO. זה היחס בין הלבן החזק ביותר לשחור הכהה ביותר.

כשמדברים סתם ככה על ניגודיות, אז מדברים על ON-OFF CONTRAST. זאת אומרת מודדים עד כמה השחור שחור כשכולו שחור ומודדים שוב עד כמה הלבן לבן במצב המקסימלי שלו. המדידות בד"כ נעשות ביחידות של CD/M2, כלומר כמה נרות למטר מרובע.

ככל שהשחורים כהים יותר, כך המסך או המקרן טוב יותר ביחס הניגודיות שלו. המספר הזה לא לינארי ולאו דווקא חייב להיות מדוייק מאוד (כלומר, 400:1 ו-421:1 זה בעצם אותה משמעות). היחס של העין מוערכת בין מיליון לאחד ל-10 מיליון לאחד יחס ניגודיות, והמספר הזה לא לינארי.

כלומר, הההבדל בין מסך עם 2000:1 ו- 4000:1 יהיה בערך דומה (אפילו יותר משמעותי) להבדל בין המסך של 4000:1 לבין מסך אחר של 10000:1.

חשוב לציין שאין תקן לדרך המדידה ולכן חברה אחת יכולה למדוד יחס ניגודיות של 10000:1, וזה יכול להיראות זהה או פחות טוב ממסך אחר עם יחס ניגודיות 4000:1… לכן, בשביל העקביות חשוב למדוד מסכים שונים בדיוק באותם תנאים ועם אותו ציוד.

לכן, עדיף להסתמך על אתרים שמשתמשים במדידות עם מדיד קבוע ובשיטת מדידה אחידה. מספר טוב הוא 3000:1 ומעלה, ובתנאי שמשתמשים בשיטות קונטרסט סבירות וששאר הפרמטרים של אותה תצוגה מספקים.

עוד על הנושא

יחס ניגודיות דינמי מול סטטי

בעוד שהפאנל עצמו (המסך בפועל) יכול להפיק יחס ניגודיות כלשהו, יש דרכים רבות לגרום ליחס בפועל להיות גבוה יותר.

ב-LCD הדבר נעשה על ידי כך שמשנים גם את הבהירות של תאורת הרקע של המסך (BACKLIGHT). כשהסצינה כהה, הרקע כהה. הפאנל יכול בפועל להפיק רק 400:1, אבל כשהאור רקע חלש, השחורים הרבה יותר כהים.

במקרנים קוראים לזה DI = DYNAMIC IRIS, כלומר, צמצם כלשהו לפני או אחרי הפאנל (לפעמים אפילו גם וגם!) גורם לכמות האור בפועל להשתנות.

בפלזמה אין טכנולוגיה דומה, אבל יש טריק אחר בשם CONTRAST STRETCHING, אשר בעצם משחק עם ערכי השחורים בתמונה וגורם לצופה לחשוב שיחס הניגודיות גבוה ממה שהוא באמת בפועל. יש חברות שמאוד מגבירות את האפקט וכך הן מרשות לעצמן לסמן שהמסך הוא בעל יחס ניגודיות גבוה במיוחד.

כשאנחנו מודדים יחס ניגודיות חשוב לציין גם את היחס עבור הפאנל עצמו (סטטי – נמדד על ידי מסך שהוא לא לחלוטין שחור או לבן אלא בד"כ מורכב מלוח שחמט או חלון מיוחד) וגם באופן קיצוני (נמדד על ידי מסך שחור לחלוטין או לבן לחלוטין).

זמן תגובה

מסכי LCD כוללים פרמטר חשוב בשם זמן תגובה. זה הזמן שלוקח לפיקסל להפוך משחור לחלוטין ללבן לחלוטין. במסכים מסוגים אחרים המספר הזה כל כך נמוך עד שהוא לא רלוונטי. גם במסכי LCD זה יקרה בעתיד (במקרני LCD זה כבר לא משמעותי) אבל כעת זה עדיין רלוונטי.

מה זה אומר 8 מילישניה?

זה אומר שהיצרן מדד על הפאנל זמן של 8 אלפיות השניה מהרגע שהמסך היה כולו שחור קיבל הוראה להציג מסך לבן ועד שזה קרה בפועל…

אבל, בדומה ליחס ניגודיות, גם כאן יש הרבה "משחקים". פתאום מתגלה שיצרן אחד מודד בצורה אחת ואחר מודד בצורה אחרת (למשל מגוון אפור אחד לאחר). יתכן גם שהמדידה לא מספיקה וצריך גרף שמציג את אופן המעבר.  בכל מקרה, ככל שהמספר נמוך יותר, כך טוב יותר – זה אומר שתמונה שזזה במהירות על המסך לא תאבד פתאום את הפוקוס.

תארו מסך עם רזולוציה גבוהה מאוד וזמן תגובה נמוך. הרזולוציה תגרום לפרטים מדהימים לקפוץ לעין, אבל ברגע שהמצלמה מתחילה לנוע, כל הפרטים נעלמים והכל מרגיש מטושטש (או שגופים נמרחים על גבי המסך).

גרף CIE

 אז מה זה גרף CIE?

דבר ראשון, ראשי התיבות של CIE לא יעזרו לכם במיוחד: Commission Internationale de l'Èclairage

הגרף, אשר הוגדר בעצם בשנות השלושים ממפה את כל הגוונים שהעין האנושית מסוגלת לראות. על גבי הגרף הזה ניתן לצייר נקודות שמייצגות גוון של צבע כלשהו (שימו לב, לא עוצמה, רק גוון צבע). על גבי הגרף ניתן למפות בעצם כל נקודה לפי מיקומה בסקלה שבצד ובתחתית הגרף.

 על גבי הגרף הזה צויירו כמה סטנדרטים, כגון PAL, NTSC, REC709 ועוד. הגרף הכהה ברקע הוא גרף HDTV (כלומר REC709). זה התקן שמגדיר בדיוק את כל מגוון הצבעים שקיים בתוך התקן של HDTV.

מי שרוצה להציג HDTV במלואו חייב לפחות לכסות את המשולש הזה.

הגרף נוצר על ידי 3 נקודות קיצוניות בצבעים כחול, אדום וירוק. הגרף הלבן מסביבו הוא בעצם המדידה של המסך עצמו. במקרה הזה ניתן לראות שהמשולש הלבן מכסה ומקיף במלואו את הגרף הכהה. משמעות הדבר היא שהמסך הספציפי הזה כולל את כל הגוונים הדרושים בכדי להציג את כל הצבעים המוגדרים ב-HDTV.

במקרה שלנו, הירוק קיצוני מדי, משמעות הדבר שכאשר המסך נקרא להציג תמונה ירוקה, הוא לא יציג אותה בגוון שמוגדר בתקן אלא ירוק "עמוק יותר" מכפי שהיה צריך. אידאלית, רצוי להגיע לגרפים חופפים זה מעל זה. אם אי אפשר, אז תמיד עדיף גרף גדול יותר מאשר גרף קטן שחסר בו כחולים או ירוקים או אדומים…

יש מסכים שניתן לכייל להם את ה-PRIMARIES. משמעות הדבר שניתן בעצם להזיז את שלושת הנקודות הקיצוניות במשולש ולנסות להעביר אותן בכדי שיחפפו מעל השלוש האידאליות (על הגרף הכהה). כיול כזה היה עוזר למסך שהגרף שלו מוצג למעלה, בכדי לסדר את הירוקים.

לרוב זה לא עוזר, בשנים האחרונות כיולים כאלה לא נחלו המון הצלחה במימוש שלהם במסכים עצמם.

על הגרף הלבן ניתן להבחין בנקודות בגוונים תכלת, צהוב וסגול. נקודות אלה מגדירות נקודות צבע ביניים (צבעים לא טהורים). במרבית סוגי המסכים הנקודות הללו יהיו על גבי המשולש הלבן. עדיף כמובן שהם יהיו קרובים ככל הניתן לנקודות היעד שלהם (מסומנים במעויינים בצבעים השונים עם פלוס במרכז).

במקרני DLP עם צבעי משנה, גם הנקודות הללו יכולות להיות באיזורים שונים ובעצם להגדיר משולש משלהן (הוא בד"כ לא מצוייר על המסך).

 סימון נוסף במרכז התמונה כולל גרף שמציין את טמפרטורת הצבע הלבן (עוד על כך בהמשך). עקרונית, ניתן לעיתים (לא תמיד אני אישית מקפיד על כך) לראות איך ממופה למשל הלבן של המסך. אם אני מקפיד על כך, אז ניתן יהיה לראות נקודות לבנות על גבי העקומה במרכז שמייצגים את גוון הצבע של הלבן של המסך.

באופן אידאלי, המקום של הנקודה הזו היא בדיוק במקום שכתוב עליו D65.

גרף גאמה

 ההיסטוריה של גרף הגאמה ארוכה ומייגעת, ניתן לקרוא על גאמה במאמר אלפא, בטא גאמה

 מאמר נוסף בתחום הוא על גרף ה-SCURVE

 

הגרף עצמו הוא מה שקוראים בלעז TRANSFER FUNCTION. כלומר, אם נשים מד עוצמת אור וניתן למסך סיגנל של 50% APL, רוב האנשים היו מניחים שהתאורה שתתקבל תהיה 50% מזו המקסימלית. אז ממש לא, בגלל סיבות היסטוריות ארוכות שנים, זה לא ככה ויש בעצם עקומה שמתארת כמה אור בפועל יצא. לעקומה יש נוסחא.

התקן אומר שצריך 2.2 גאמה (זה המקדם של העקומה) עבור תוכן NTSC ומספר גבוה בהרבה עבור PAL. מתברר שבפועל המספר האידאלי נע בין 2.2 ל-2.4, ולכן נרצה לראות גרף שבראשו כתוב מספר בטווח הזה.

בנוסף, לא נרצה לראות כל מני עקומות עקומות, אלא עקומה יפה כמו זו המצויירת למעלה.

גרף ספקטרום

מדובר בגרף שבעצם הרבה לא נותן מעבר לעניין אקדמי. הוא מראה את עוצמת האור היחסית לכל תדר.  

נקודה מעניינת אחת היא שמרבית מכשירי המדידה בשוק מסוגלים לקרוא רק טווחי תדרים מסויימים ומניחים מראש שכל תצוגה שימדדו תהיה תואמת לתדרים הללו. זו אחת הסיבות שאנחנו עושים את המדידות גם בספקטרופוטומטר (אשר לא עושה כל הנחת בסיס כזו) וגם עם קלורימיטר (אשר מניח מראש מה יהיו צבעי היסוד שימדוד). יש הבדלים בין המדידות של שני סוגי המודדים, וחשוב להבין שהם באים מההנחה הזו, ושהיא עלולה להיות מוטעית עבור שילובים מסויימים של מדידים וסוגי מסכים (מדידות באתר שלנו לא סובלות מכך, כאמור, בגלל סוג המדיד המתקדם יותר).  

בד"כ לגרף יהיו 3 נקודות בהן יהיה PEAK – אלה התדרים שהמסך מסוגל לייצר. במסכים עם גווני משנה (מקרני 1DLP, למשל) או במסכים עם מקור אור מיוחד (אור רקע LED לבן במסך LCD) הגרפים יהיו שונים בתכלית וניתן יהיה לראות כיצד מקור האור פועל.

גרף RGB

גרף זה בעצם מראה כיצד נמדד כל צבע בכל רמת לבן/אפור.

צריך לזכור שהצבע לבן מורכב מכמות זהה של ירוק, אדום וכחול. לכן, באופן אידאלי כל שלושת הגרפים היו צריכים להתכנס בדיוק במרכז כקווים ישרים על ה-100%. בפועל, במיוחד לפני כיול, הקוים "משתגעים" ואינם יציבים. הגרף הנ"ל אינו מוצלח במיוחד והוא מראה בעיות כיול לא פשוטות.

בד"כ צריך להתעלם מהמדידות מתחת ל-20% APL (כאן הגרף הוא על IRE, אבל לצורך ההסבר זה מספיק מדוייק), מרבית המדידים אינם מדוייקים דיים (במיוחד עבור מסכים בעלי יחס ניגודיות גבוה) בשביל למדוד באופן מדוייק את הנתונים משמאל לקו ה-20.

גרף טמפרטורת צבע

גרף זה הוא בעצם שקלול של שלושת הקווים מהגרף הקודם.

בעצם מכניסים את שלושת הנתונים לנוסחא ומקבלים מספר. מספר זה מייצג טמפרטורת צבע. מה זה טמפרטורת צבע? זה אומדן לגוון האור שגוף מחומר תקני (אם אני זוכר נכון סוג של גרפיט) פולט בטמפרטורה מסויימת ביחידות קלווין. 6500 קלווין זה התקן ולשם צריך לשאוף – נהוג לומר שזה גוון האור של השמש ביום אביבי ונעים. זה אינו לבן אבסלוטי, אלא יש לו גוונים צהבהבים, אבל זה התקן וכך צריך לצפות בתמונה.

במזרח הרחוק אוהבים טמפרטורת צבע תקנית גבוהה יותר – בערך 9300 קלווין. גוון זה של לבן הוא בעצם כחלחל מאוד.

מרבית האנשים שישוו תמונה בעלת גוון לבן הראשון או השני יגידו ששניהם אינם "לבן". האמת היא שיש המון גוונים של לבן וקשה לשפוט מה נכון ולכן צריך תקן.

התקן עבור קולנוע ביתי הוא 6500 קלווין, ולפי זה מכוונים את כל המסכים שעליהם העורך והבמאי והמפיק יראו את הסרט. בשביל לראות בדיוק את מה שהם רואים אנחנו צריכים לראות 6500 קלווין לכל אורך הסקאלה.

בגרף מעל ניתן לראות במקום קו ישר על 6500, עקומה שמשתנה עם הגברת עוצמת האור. כמובן שאין להתייחס לגרף משמאל לקו ה-20 IRE.

הקו המקווקו הוא בעצם היעד שלנו. הקו הישר הוא הממוצע של המדידה שלנו. בגדול, אפשר להשתמש ביכולות הכיול של המסך בכדי לקרב את הממוצע לקו היעד ולגרום לעקומה הלבנה להיות שטוחה יותר וקרובה יותר ליעד.

הערה (תודה ל-moco): אין צבע כזה "לבן", מדובר על הגדרה אנושית אובייקטיבית לחלוטין. כלומר, מישהו פשוט קם והגדיר את הצבע הלבן, אבל מבחינה מדעית, לא קיים "לבן טהור" אלא רק הגדרות של טמפרטורת צבע בלבד.

חלק ב' של המאמר סוקר מושגים נוספים שאנחנו משתמשים בהם לרוב בביקורות הוידאו


חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

7:00
  /  
03.05.2007
  
כתב: עפר לאור

1