עדכוני טניס - כללי

תוכניות ספורט, אירועי ספורט וכל מה שקשור לספורט...
eg99 (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2999
הצטרף: פברואר 2006
מיקום: רמת השרון
נתן תודות: 114 פעמים
קיבל תודות: 58 פעמים

נושא שלא נקרא #241 

ב 22:00 נדאל נגד צונגה.
המנצח עולה לחצי.
ערן

osherov
סמל אישי של משתמש
גורו Android
גורו Android
הודעות: 15029
הצטרף: אפריל 2007
נתן תודות: 201 פעמים
קיבל תודות: 513 פעמים

נושא שלא נקרא #242 

ערן,
בגלל השיטה והחובה להשתתף בכמות מסויימת של טורנירים בשנה, נושא הפציעות לכאורה וחומרתן הוא נושא מאוד שנוי במחלוקת בטניס. אותי פחות מרשימות חומרת רוב הפציעות של רוב השחקנים במשך העונה. יש לחבר'ה האלה 4 גראנד סלאמים בשנה אחת ואיך שהוא, זה מעניין, כמעט תמיד, למצוא שדווקא בטרנירים האלה ארבעת הראשונים מגיעים די בקלות לחצי הגמר. מעניין איך הפציעות מדלגות כמעט תמיד על הטורנירים הכי חשובים?!

eg99 (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2999
הצטרף: פברואר 2006
מיקום: רמת השרון
נתן תודות: 114 פעמים
קיבל תודות: 58 פעמים

נושא שלא נקרא #243 

מחר:

פרר (ללא הפסד, עם נצחונות על מארי ודיוקוביץ) נגד ברדיץ (1-1) - אמור להיות משחק אדיר!

דיוקוביץ (1-1) נגד טיפסרביץ (1-0, החליף את מארי) בקרב כל סרבי.
ערן

guyezra
חבר במועדון ה-20K
חבר במועדון ה-20K
הודעות: 34542
הצטרף: ינואר 2005
נתן תודות: 181 פעמים
קיבל תודות: 622 פעמים

נושא שלא נקרא #244 

osherov,
למה איכשהו? ההיפך, לטורנירים הגדולים הם משתדלים להישאר בריאים ולעשות את המנוחות שללהם לפני.

eg99 (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2999
הצטרף: פברואר 2006
מיקום: רמת השרון
נתן תודות: 114 פעמים
קיבל תודות: 58 פעמים

נושא שלא נקרא #245 

אריה - מעניין שכמעט תמיד הבכירים בטור מגיעים בכושר שיא. לא?

הם בונים את התוכנית כדי להגיע לשיא ב ג"ס.
הם גם צריכים להופיע לכל טורנירי המאסטר (וגם כדאי להם - הרבה נקודות והפרסים גבוהים).
וכולם גם משחקים השנה בדייויס, בגלל האולימפיאדה.

לכן הם בד"כ יוותרו על הטורנירים הקטנים.

היוצא מן הכלל הוא דוגמת פדרר שהופיע בבאזל - מגרש הבית שלו.

שים לב שדיוקוביץ ויתר על בייגין, שנגחאי וטוקיו - 3 טורנירים שבאופן רגיל מאד יוקרתיים לבכירים.

ורק כדי שתראה את עומס המשחקים (בגלל שהם מנצחים הרבה, הם משחקים יותר משחקים כל טורניר, ובסה"כ העומס עליהם גבוה).
עד השבוע -
מארי שיחק 65 משחקים ב 17 טורנירים וזכה ב 5.
נדאל שיחק השנה 79 משחקים ב 17 טורנירים (לקח 3)
פדרר - 70 משחקים ב 16 (3 זכיות).
דיוקוביץ - 73 מש' ב 15 טורנירים (10 זכיות!!!).
ברדיץ' - 72 ב 23 טורנירים (1).
פרר 73 משחקים ב 20 טורנירים (2).

האחרים משחקים 20-23 טורנירים בעונה (גם הנשים הבכירות), אבל פחות משחקים בעונה.
ערן

osherov
סמל אישי של משתמש
גורו Android
גורו Android
הודעות: 15029
הצטרף: אפריל 2007
נתן תודות: 201 פעמים
קיבל תודות: 513 פעמים

נושא שלא נקרא #246 

לשחקן טניס יש הרבה פחות גמישות בבניית הלוז השנתי שלו כדי שיגיע לפיק 4 פעמים בשנה, זה בטח יותר קשה מאשר לדוגמא לרוכב אופניים שבונה את כל העונה שלו "לטורניר" אחד ויחיד (מי שניסה לבנות את זה לשני טורים כמעט תמיד ייכשל לפחות באחד). באופניים, כמו כמעט בכל שאר ענפי הספורט, אין חובה לעמוד במכסת השתתפות שנתית כלשהי בענף. לכן לשחקנים אין פשוט ברירה, אלא להוריד מהעומס השנתי שלהם בדרכים שונות ומשונות. האחד הוא"להפוך" לפצוע בחלק מהזמן (שזה בעייתי באופן הזה, שהרבה טורנירים בונים על השתתפות הכוכבים, ולכן אי הופעה של כוכב יוצרת כעס מצד המארגנים וגם מצד הקהל) והפתרון השני הוא פשוט לקחת חלק מהטרנירים "בקלות". הכוונה בקלות היא שהם לא באמת מתאמצים כדי לזכות בטורנירים האלה. יתרה מכך, זה ממש מרגיש לי שהם ממש נמנעים לפגוש אחד את השני בטורנירים האלה. לטעמי זה נעשה בעיקר כדי לא לייצר עוד פיק מנטלי שצורך מהם הרבה מאוד אנרגיה. ברור שלעיתים פה ושם הם נפגשים באיזה חצי גמר באיזה טורניר מאסטרס, אבל לי זה ממש בולט ששכעט כל העונה בטרונירים האלה איך שהוא לגמר בדר"כ מגיע רק אחד מהארבע ולא יותר

כידוע, הגראנד סלאמים פרוסים על כל השנה ולכן זה כמעט בלתי אפשרי להיות פצוע באמת רק בטורנירים "האחרים" ולא בטורניר הגדול. דוגמא מעולה הייתה לנו השנה בה ראינו איך שחקן אחד החליט לא לשחק את "הפצוע" או "המפסיד" והחליט להילחם על כל הקופה בכל טורניר שהוא השתתף. לכן זה לא הפתיע אותי שהוא באמת לא הפסיד לאף שחקן בטורנירים האלה. אני כמובן מדבר על דיוקוביץ ועל הצורך שלו להישאר בלתי מנוצח ככל האפשר (עד שהגיע אותו הפסד לפדרר)

אגב, בכדורגל מעטים המקרים שאנחנו שומעים ששחקן שיחק למרות פציעה אותה הוא סוחב. לכן, לא הגיוני בעיני, שדווקא שחקני טניס כן משחקים כל כך הרבה משחקים כאשר הם סוחבים איזה פציעה לא קלה. לטעמי אין כמעט דרך לשחקן טניס לעלות על המגרש ולשחק משחק תחרותי בזמן פציעה, אפילו אם היא לא קשה כל כך
נערך לאחרונה על ידי osherov ב 25/11/2011 6:30, נערך 2 פעמים בסך הכל.

guyezra
חבר במועדון ה-20K
חבר במועדון ה-20K
הודעות: 34542
הצטרף: ינואר 2005
נתן תודות: 181 פעמים
קיבל תודות: 622 פעמים

נושא שלא נקרא #247 

אריה,
באמת תיאוריה מעניית, שווה מחשבה, דיוקוביץ באמת נפגש עם נדאל ב-6 גמרים השנה (וניצח בכולם)

צונגה מנצח את נדאל ב-3 מערכות ועולה לחצי הגמר עם פדרר. האמת חשבתי שאחרי המערכה השנייה נדאל ייקח את השלישית.
בגלל ספורט 1 נאלצתי לנחות אצל גיסתי ולגרום לה לארח אותי יפה עד 01:00... :lol:

eg99 (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2999
הצטרף: פברואר 2006
מיקום: רמת השרון
נתן תודות: 114 פעמים
קיבל תודות: 58 פעמים

נושא שלא נקרא #248 

אני כמובן מדבר על דיוקוביץ ועל הצורך שלו להישאר בלתי מנוצח ככל האפשר (עד שהגיע אותו הפסד לפדרר)
...
ההפסד של דיוקוביץ היה בחצי גמר רולאן גארוס.
חוץ מזה ניצח את פדרר עוד 4 פעמים.
5 מפגשים בעונה מתוך 14 טורנירים משותפים, כשההגרלה מלכתכילה לא מפגישה אותם עד הגמר או החצי.
כמו שגיא הזכיר - עוד 6 גמרים מול נדאל.
עוד 3 נגד מארי (נצחון בסינסינטי למארי).
עוד 3 נצחונות של נדאל על פדרר.
רבאק - זה לא מעט מפגשים בינהם.
איך שהוא לגמר בדר"כ מגיע רק אחד מהארבע ולא יותר
...
זה בין השאר בגלל שהמארגנים מגבילים את מספר השחקנים בגמר לשניים :)


בגלובס אתמול יש מאמר מעניין של גלעד בלום על העומס של טניסאים:
http://goo.gl/a5WEm
ערן

osherov
סמל אישי של משתמש
גורו Android
גורו Android
הודעות: 15029
הצטרף: אפריל 2007
נתן תודות: 201 פעמים
קיבל תודות: 513 פעמים

נושא שלא נקרא #249 

ערן,
בלי לשים לב אתה מאושש את טענותי. מכל המספרים שאתה רשמת דווקא הנתון החסר שאותי מעניין יותר, הוא לראות את רשימת כל חצאי הגמר והגמרים שנערכו השנה בכל הטורנירים הגדולים בהם השתתפו לפחות שנים מתוך ארבעת הגדולים (כולל הגרנד סלאמים). לי לא זכור דומיננטיות\הפרש כזה בטניס, בין ארבעת הראשונים על פני שאר השחקנים בסבב. המרחק בין מארי\פדרר לבין מדורג 5 בעולם הוא בערך כמו המרחק בין ריאל\בארסה לולנסיה. כלומר, כשצריך (גראנד סלאם או סתאם כי בא להם לקחת איזה טורניר כדי לשבור שיא זכיות רצופות בעונה) הם לא יפסידו כמעט לאף אחד אחר. לכן, תופעה בה 3 גדולים מתוך ה 4 מובסים בטורניר המאסטרס בלונדון לכאלה שהם מחוץ לרביעייה היא לא הגיונית בעיני ונובעת בעיקר שהראש והמאמץ שלהם לא נמצא בטורניר. ייתכן שזה הוגבר עוד יותר אחרי שפדרר משחק ככה...הנתון המדהים ביותר שמוכיח את הדומיננטיות הזאת הוא שמשנת 2004 (לפני 8 שנים!) רק ב-3 טורנירי גראנד סלאם, לא ניצחו פדרר, נדאל או דיוקוביץ'. אני מדבר על 32 טורנירים רצופים!!

אגב, גם פדרר מאושש את הטענה שלי. הסיבה לטעמי שהוא כיום כל כך משקיע לנצח את הטורנירים "הקטנים", נובעת מכך שהוא נמצא בשנה החלשה ביותר שלו מאז הוא הפך "לפדרר". לכן, הדרך שלו לחזור לחזית הבמה (והחזית אומרת גרנד סלאם ולא שום דבר אחר) עוברת ב-לפרק כל דבר שזז גם בטורנירים "האחרים"....

osherov
סמל אישי של משתמש
גורו Android
גורו Android
הודעות: 15029
הצטרף: אפריל 2007
נתן תודות: 201 פעמים
קיבל תודות: 513 פעמים

נושא שלא נקרא #250 

יאלה שלב ההוכחות. החלטתי ללכת על מה עשה אנדי מארי ב 2011:

נתחיל בגרנד סלאמים:
אוסטרלייה: הפסיד בגמר לדיוקוביץ' (עד ההפסד בגמר לא שיחק משחק של 5 מערכות)
רולנד גארוס: הפסיד בחצי לנדאל (עד ההפסד שיחק רק פעם אחת משחק של 5 מערכות)
וימבלדון: הפסיד בחצי לנדאל (עד ההפסד לא שיחק משחק אחד של 5 מערכות)
US-Open: הפסיד בחצי לנדאל (עד ההפסד שיחק פעם אחת משחק של 5 מערכות)

סיכום:
4 מתוך 4 הגיע לחצי הגמר ויותר
4 מתוך 4 הפסיד רק לאחד מהגדולים

עכשיו לשאר הטורנירים שלו השנה:
רוטרדם: הובס ב 2 מערכות 6:4 6:1 בסיבוב הראשון (ל 20 בעולם)
אינדיאנה וולס: הובס ב 2 מערכות 7:6 6:3 בסיבוב הראשון (ל 143 בעולם)
מיאמי: הובס ב 2 מערכות 7:5 6:1 בסיבוב הראשון (ל 118 בעולם)
מונטה קרלו: הפסיד בחצי גמר (לנדאל)
מדריד: הובס ב 2 מערכות 6:2 6:4 בסיבוב השני (ל 36 בעולם)
רומא: הפסיד בחצי גמר (לדיוקוביץ')
קווינס: ניצח את הטורניר (לא פגש בדרך אף אחד מהגדולים)
קנדה: הובס ב 2 מערכות 6:1 6:3 בסיבוב הראשון (ל 35 בעולם)
סינסינטי: ניצח את הטורניר (ניצח את דיוקוביץ בגמר)
בנקוק: ניצח את הטורניר (לא פגש בדרך אף אחד מהגדולים)
טוקיו: ניצח את הטורניר (ניצח את נדאל בגמר)
שנחאי: ניצח את הטורניר (לא פגש בדרך אף אחד מהגדולים)
פריז: הפסיד ברבע הגמר ב 3 מערכות (ל 7 בעולם)

סיכום:
7 מתוך 13 הגיע לחצי הגמר ויותר
4 מתוך 13 הוא פגש בטורניר את אחד מהגדולים
4 מתוך 13 הטורנירים הוא הובס ב 2 מערכות בסיבוב הראשון!

אם זה לא מאושש את זה שהחבר'ה מוותרים על חלק טורנירים מראש, אז אני לא יודע מה כן. זה ממש מרגיש לי לפעמים כמו שביתה איטלקית של חלקם

guyezra
חבר במועדון ה-20K
חבר במועדון ה-20K
הודעות: 34542
הצטרף: ינואר 2005
נתן תודות: 181 פעמים
קיבל תודות: 622 פעמים

נושא שלא נקרא #251 

אבל זה בדיוק העניין - העומס
אם הם לא יוותרו בצורה כזו א אחרת על חלק מהטורנירים הגוף שלהם לא יעמוד במעמסה

guyezra
חבר במועדון ה-20K
חבר במועדון ה-20K
הודעות: 34542
הצטרף: ינואר 2005
נתן תודות: 181 פעמים
קיבל תודות: 622 פעמים

נושא שלא נקרא #252 

דיוקוביץ במצב לא נעים מול בן ארצו טיפסקביץ - פיגור 2:0 במערכה השלישית.
לפחות השידור האינטרנטי עובד היטב היום.

גלושקו מפסידה בהלסינקי לרוסייה המדורגת 440 בעולם.

osherov
סמל אישי של משתמש
גורו Android
גורו Android
הודעות: 15029
הצטרף: אפריל 2007
נתן תודות: 201 פעמים
קיבל תודות: 513 פעמים

נושא שלא נקרא #253 

guyezra כתב:אבל זה בדיוק העניין - העומס
אם הם לא יוותרו בצורה כזו א אחרת על חלק מהטורנירים הגוף שלהם לא יעמוד במעמסה
...
זה מצב חמור מאוד. הבעייה היא שאני כצופה לא יכול להתחבר לגמרי לטורנירים האלה, וזה כאשר אני רואה איך השחקנים החזקים בחלק גדול של הטורנירים האלה מוותר מראש על הנסיון לזכות. כולם מתמוגגים מכל מיני נצחונות של שחקנים אלמוניים יחסית על ארבעת הגדולים, בעוד שבעיני הכל פיקטיבי ולא אמיתי. הכל בעיני מתנקז רק לארבעה טורנירי על וזהו...

זה באמת נשמע לכם הגיוני שבטורניר שמונת הגדולים. דיוקוביץ יפסיד פעמיים, נדאל יפסיד פעמיים ומארי יפסיד פעם אחת ואז יפרוש.

eg99 (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2999
הצטרף: פברואר 2006
מיקום: רמת השרון
נתן תודות: 114 פעמים
קיבל תודות: 58 פעמים

נושא שלא נקרא #254 

דיוקוביץ מפסיד ב 3 מערכות, ואם ברדיץ מנצח את פרר (שכבר עלה) הוא בחצי הגמר.
ערן

eg99 (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2999
הצטרף: פברואר 2006
מיקום: רמת השרון
נתן תודות: 114 פעמים
קיבל תודות: 58 פעמים

נושא שלא נקרא #255 

אריה,

1. אני לא בטוח שאני מבין מה הטענה שלך.
אם אתה טוען שהם לא מגיעים בשיאם לכל הטורנירים - כנראה שאתה צודק. הם אחרי הכל בני אדם.
הסבב מכריח אותם להשתתף בכל טורנירי המאסטר, שמעמיסים אותם מספיק, וגם בהם הם משתדלים.
אם תשווה את זה לאופניים, אז ג"ס זה טור דה פרנס, וטורנירי מאסטרס זה הגרנד טורים האחרים.
עכשיו תחשוב שהם חייבים להשתתף בגרנד טורים האחרים.
ועכשיו תניח שהם משתתפים בעוד תחרויות כדי לבנות כושר ולהתאמן.
ברור לך שאי אפשר להיות בשיא הכל.
אז נכון שטור זה מאמץ מרוכז, אבל זה ספורט קבוצתי, שבו גם חלק מהמתחרים שלך הם "חברים" שאפשר לחלוק איתם מאות ואלפי קילומטרים ב"נחת", לפרוק עומס נפשי וכו.
כך גם ב"קבוצות הגדולות" בכדורגל, השחקנים הקבועים בהרכב מקבלים מנוחה במשחקים פחות חשובים, או מוחלפים/מחליפים, כך שהעומס עליהם בפיקוח.
לטניסאים אין מחליפים.


2. התוצאות של השנה לא תומכות בטענה שלך:
ג"ס אוסטרליה - 3 מ 4 בחצי (נדאל מפסיד לפרר ברבע)
ג"ס ווימבלדון - 3 מ 4 בחצי (פדרר מפסיד לצונגה)
בצרפת וארהב 4 מ 4.

זה אומר שגם "בשיא", 1/8 לא פוגעים.
תחשוב שאחד מ 8 המועמדים ל GC לא מסיים טור, או לא מסיים ב 15 הראשונים.
יכול לקרות? וודאי.
קח גם בחשבון שהמקרה שארבעת המדורגים ראשונים בטורניר טניס מגיעים לחצי הגמר הוא נדיר יחסית.
בכל המסגרות - גברים או נשים, ATP, WTA או ITF.

נמשיך:
ב 9 טורנירי מאסטרס 1000 (טורנירי חובה, שיש תנאים מיוחדים לאי השתתפות, וקנסות לביטולים. 1000 נק למנצח, לעומת 2000 בג"ס):
אינדיאן וולס - 3 מ 4 הבכירים בחצי (מארי הודח בסיבוב שני).
מיאמי - שוב 3 מ 4 (שוב מארי).
מונטה קרלו 2/3 - דיוקוביץ לא מגיע (משחק בטורניר בסרביה, פדרר מודח ברבע).
מדריד - 3 מ 4 (מארי מודח בשמינית).
רומא 3/4 (פדרר בשמינית)
מונטריאול 1 מ 4 (נדאל ומארי ב 1/16, פדרר בשמינית)
סינסינטי - 2 מ 4 (נדאל ופדרר ברבע)
שנגחאי - 1 מ 4 (נדאל מודח ברבע, דיוקוביץ ופדרר לא משתתפים)
פאריס - 1 מ 4 (דיוקוביץ לא עולה לרבע, מארי מפסיד ברבע, נדאל לא מגיע) - זה טורניר שכולם כבר על הקצה, ויודעים שיש עוד את לונדון שחייבים להגיע.

כזכור, ל 4 הגדולים יש בונוס על השתתפות בכל או כמעט כל המאסטרס, ובכל זאת - כבר באוגוסט (מונטריאול, סינסינטי) מתחילות החריקות.
אפשר היה ליחס את זה ליו אס אופן שמתקרב, אבל במה שונים מונטה קרלו רומא ומדריד בחודש לפני רולאן גארוס?

תוסיף לזה שדיוקוביץ נדאל ופדרר גם שיחקו בדייויס, וכל אחד גם שיחק עוד כמה טורנירים שקרובים לליבו (בבית או בצמוד למסע לאסיה וכד') ותמצא עונה מאד שוחקת, שברובה הם כן מתייצבים לטורנירים הגדולים, וגם מגיעים גבוה (כמעט ללא שימת ז*ן).
את הדוגמאות של מארי שנתת אני מייחס לחוסר יציבות או תקופה לא טובה שלו בעונה, ולא לחוסר רצינות או השקעה (שהגיעה לשיא בסתיו).


3. יש דוממיננטיות בסבב. אצל הנשים אין. זה גורם לתחרותיות אצל הנשים, ועניין אצל הגברים.
כמו בלה ליגה.
שאלתי לפני כשנה שאלה בפורום מה עדיף - דוממיננטיות שמעקרת את התחרותיות (אז היו רק נדאל ופדרר, אבל אותו דבר לגבי ריאל וברסה, וגם מכבי בכדורסל וכו), או תחרותיות בלי קרבות ענק.
לא התפתח אז דיון מעניין, אבל נראה לי שהמסה הגדולה של הצופים מעדיפה קרבות ענקים על תחרותיות.
ראה לדוגמה את שלב הבתים בצמפיונס...

אני חושב שהשנה ראינו הרבה יותר קרבות בין הגדולים, ואם תוסיף כמה משחקים גדולים אחרים (ברדיץ, צונגה, פרר) - יש גם מתח וגם עניין.
ערן

שלח תגובה

חזור אל “ספורט”