מאמר מצויין, מהטובים
רק דבר אחד לא הבנתי, רמקול שטוח זה טוב או לא?
שרשור תגובות: מוניטורים אולפניים - האם הם באמת כאלה שונים?
NS1000M
טלHD
שלום לך
כבעלים של NS1000M אני יכול לומר לך שזה רמקול רפרנס גם היום
עובד אצלי עם מגבר דואל מונו 105 ' W קלאס א LUXMAN C-05+M-05
יוצר 1974-1995 רצוף ללא שינוי יש כמה גרסאות
ניתן להשיג אותו לפי הזמנה מיוחדת מימהה בדמות NSX2000M יפן בלבד
כתבתי עליו כאן מאמרים רבים רבים
ממש לאחרונה ההיתי אצל חבר שלי שבנה להם מגבר מנורת מיוחד עם מנורת K88 וסידי ארקם 17
תוצאה עוצרת נשימה
תיקון קל ה-10 יוצר אחכ ואינו מכיל את אלמנים של ברליום זמן יצור אינו קריטי כמו למטרה שיוצר ואלמנטים משובחים ביותר
עד שלא שומעים לא לא יודעים כמה 1000 מיוחד
בברכה
שלום לך
כבעלים של NS1000M אני יכול לומר לך שזה רמקול רפרנס גם היום
עובד אצלי עם מגבר דואל מונו 105 ' W קלאס א LUXMAN C-05+M-05
יוצר 1974-1995 רצוף ללא שינוי יש כמה גרסאות
ניתן להשיג אותו לפי הזמנה מיוחדת מימהה בדמות NSX2000M יפן בלבד
כתבתי עליו כאן מאמרים רבים רבים
ממש לאחרונה ההיתי אצל חבר שלי שבנה להם מגבר מנורת מיוחד עם מנורת K88 וסידי ארקם 17
תוצאה עוצרת נשימה
תיקון קל ה-10 יוצר אחכ ואינו מכיל את אלמנים של ברליום זמן יצור אינו קריטי כמו למטרה שיוצר ואלמנטים משובחים ביותר
עד שלא שומעים לא לא יודעים כמה 1000 מיוחד
בברכה
- ziv_r
- עורך ראשי HTmag
- הודעות: 44362
- הצטרף: ינואר 2005
- נתן תודות: 2084 פעמים
- קיבל תודות: 4725 פעמים
מאמר שתענוג לקרוא
הסברים טובים על נושאים שאנחנו מדברים עליהם יום יום ועכשיו אנחנו גם יודעים הרבה יותר עליהם.
Reuven_Sch,
ברוך הבא לפורום
דווקא מכיוון שאתה טכנאי הקלטות לדבריך, נשמח אם כן תוכל להכנס לדיון טכני ולהרחיב בנושא. אני מאמין שנוכל רק ללמוד.
JEXY,
יש התייחסות לאקוסטיקה במאמר. נרשם מספר פעמים כיצד הרמקולים מגיבים אחרת מבחינת תחום ההענות שלהם בהתייחס לאקוסטיקה בה הם ממוקמים.
הסברים טובים על נושאים שאנחנו מדברים עליהם יום יום ועכשיו אנחנו גם יודעים הרבה יותר עליהם.
Reuven_Sch,
ברוך הבא לפורום
דווקא מכיוון שאתה טכנאי הקלטות לדבריך, נשמח אם כן תוכל להכנס לדיון טכני ולהרחיב בנושא. אני מאמין שנוכל רק ללמוד.
JEXY,
יש התייחסות לאקוסטיקה במאמר. נרשם מספר פעמים כיצד הרמקולים מגיבים אחרת מבחינת תחום ההענות שלהם בהתייחס לאקוסטיקה בה הם ממוקמים.
- MartinHSabag
- מנהל
- הודעות: 59332
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 858 פעמים
- קיבל תודות: 1619 פעמים
- יצירת קשר:
לא בהכרח מסכים עם האנלוגיה לרכבי שטח ורכב מנהלים בהקשר של סאונד אולפני וסאונד מעובד.Reuven_Sch כתב:אמת ויציב. מהניתוח הטכני (הנכון שלעצמו) נובעת הכללה שעלולה להטעות, כאילו בתנאי אולפן ישמעו רמקולים ביתיים טובים כמו מוניטורים טובים, ו(בהכללה לא פחות קטנה) הם לא - מכיוון שמלכתחילה הם מיועדים למשימות אחרות, ולכן כך עוצבו. מוניטורים מיועדים לטפל בסיגנל 'גס' שמגיע ישר מהמיקרופונים, לעומת הרמקולים הביתיים, שמיועדים להשמיע חומר שכבר טופל טכנית (מאוזן בתדרים, בדינמיקה וכיו"ב).ברור לחלוטין שהפיזיקה בכל סוגי הרמקולים היא אותה פיזיקה. השאלה היא רק מה עושה יצרן ספציפי כשהוא מיישם את אותה הפיזיקה בכל רמקול ורמקול שהוא מייצר....
מבלי להכנס לדיון טכני מיותר (אני טכנאי הקלטות ומפיק ותיק) ניתן לומר שגם מכוניות למשל בנויות מאותם מרכיבים, אך יהיו רכבי שטח שיעברו בהצלחה שטח קשה במיוחד, ויהיו כאלה שלא.
בהזדמנות זו תודה גדולה לאתר הזה, שעזר לי מאד במאבק עם המדיה סנטר (מיקרוסופט)....
אם כבר האנלוגיה הזו יותא מתאימה לרמקולים ביתיים/אולפניים מול רמקולי PA כלומר אלו שמיועדים להגברה של אירועים.
שם באמת יש צורך להתמודד עם תנאים מאוד קשים, הן של עוצמות השמעה, תנאי מזג אויר, עמידה בטילטולים ושינוע וכו׳
מה שמוזן לרמקול אולפני, גם אם סיגנל ״גס״ שלא עבר עיבוד עדיין (אגב הןא לא מגיע ישירות מהמיקרופונים כמובן אלא דרך הקונסולה ואז דרך הגברה) לא שונה משום סיגנל מעובד בנתונים או דרישות שלו מהציוד.
לא בתחומי ההיענות, לא בתחום הדינאמי ובטח שלא בעוצמות שלו.
רוצה לאמר שסיגנל ״לא מעובד״ של הקלטת טריו כינורות לא יהיה קשה יותר מהקלטה מעובדת של טראש מטאל....
כתבה יפה מאוד, וגם התמונות נהדרות.
אני חושב שכדאי לחדד משהו בקשר לגרף האדום, המתאר "איך רמקול נמדד בסלון ישראלי טיפוסי":
הגרף שמוצג שם רועש ("מחוספס") בהרבה מגרפים יפים שרואים בסכימות, אבל לא צריך להבהל מהרעש הזה.
לעניות דעתי, ההחלקה שלא נעשתה לגרף, אינה בהכרח תורמת להדגשת הנושא של השפעת היעדר טיפול אקוסטי, אלא מציגה תמונה קצת לא-הוגנת ביחס לגרפים השחורים: היענות התדר היא תוצר של תהליך שיערוך סטטיסטי, והחלקה היא נחוצה עבור תהליך זה. הסיבה לכך היא שבפועל, שיערוך הספקטרום נעשה על מספר סופי של ריאליזציות (מדידות).
במילים אחרות: הרעש בגרף האדום עשוי לנבוע גם מתהליך השערוך, ולא בהכרח נובע מתזזיתיות מוחלטת של היענות התדר של הרמקול.
כיצד מדדתם את הגרף האדום?
אני חושב שכדאי לחדד משהו בקשר לגרף האדום, המתאר "איך רמקול נמדד בסלון ישראלי טיפוסי":
הגרף שמוצג שם רועש ("מחוספס") בהרבה מגרפים יפים שרואים בסכימות, אבל לא צריך להבהל מהרעש הזה.
לעניות דעתי, ההחלקה שלא נעשתה לגרף, אינה בהכרח תורמת להדגשת הנושא של השפעת היעדר טיפול אקוסטי, אלא מציגה תמונה קצת לא-הוגנת ביחס לגרפים השחורים: היענות התדר היא תוצר של תהליך שיערוך סטטיסטי, והחלקה היא נחוצה עבור תהליך זה. הסיבה לכך היא שבפועל, שיערוך הספקטרום נעשה על מספר סופי של ריאליזציות (מדידות).
במילים אחרות: הרעש בגרף האדום עשוי לנבוע גם מתהליך השערוך, ולא בהכרח נובע מתזזיתיות מוחלטת של היענות התדר של הרמקול.
כיצד מדדתם את הגרף האדום?
איתי חזום-מאמר מעולה ומקצועי!!!
לפני שנים היו בבעלותי 2 אולפני הקלטות מקצועיים ביותר בבאר שבע-ובת"א.( אישית אני לא טכנאי קול)-והיו לי באולפן מוניטורים מסוגים שונים כגון ns-10 של ימהה-ועוד genelec וכן מוניטורים של חברת tanoy. ובנוסף החזקתי גם רמקולים גדולים ביתיים כמדומני של חברת "וורפידל" ל מנת לבצע במיקסים a/b -לעשות השוואה גם עם רמקולים רגילים. לטעמי זה מאוד עזר.
נ.ב: אהבתי את התמונות שאיתי חזום- הביא למאמר- של חברת "ssl"-יצרנית הקונסולות האגדית מאנגליה.
בברכה...
נ.ב: אהבתי את התמונות שאיתי חזום- הביא למאמר- של חברת "ssl"-יצרנית הקונסולות האגדית מאנגליה.
בברכה...
- Reuven_Sch
-
- חבר שרק התחיל
- הודעות: 8
- הצטרף: מאי 2012
- נתן תודות: 0
- קיבל תודות: 0
לו זה היה הגורם היחיד, היינו מקליטים עם כרטיסי קול של 20$ גם "הנתונים" שלהם תואמים תיאורטית כביכול לתחום השמע, שאינו שונה מנתונים של סיגנל מעובד. פורמט CD לדוגמא (16bit/44.1KHz) מתאים תיאורטית לשמיעת חומר מעובד, אך להקלטות הוא אינו מספיק לרוב אנשי המקצוע שאת דעתם אני מכבד, מסיבות עליהן מתווכחים עד היום בדיונים טכניים ארוכים עד לאין קץ וחסרי תכלית, שמהם אני מנסה להמנע - מכיוון שבסופו של יום ממילא אנו משתמשים בפורמט הרחב יותר, כי את ההבדל אנו שומעים גם בלי להסכים על הגורם.גם אם סיגנל ״גס״ שלא עבר עיבוד עדיין (אגב הןא לא מגיע ישירות מהמיקרופונים כמובן אלא דרך הקונסולה ואז דרך הגברה) לא שונה משום סיגנל מעובד בנתונים או דרישות שלו מהציוד.
לא בתחומי ההיענות, לא בתחום הדינאמי ובטח שלא בעוצמות שלו....
לדוגמא נוספת, מערכות ההקלטה השונות למשל, אמורות תיאורטית לפי "הנתונים" לטפל באופן זהה בצליל הדיגיטלי, ללא 'צבע' משלהן - העובדה היא שהן נשמעות שונה אחת מהשניה, וגם על הסיבות לכך מתווכחים באותם דיונים ארוכים שציינתי לעיל,
לכן רמקול ביתי אכן יכול להשמיע תוף רגל לדוגמא, שיכול להגיע גם לעוצמות של 20dBu ויותר, וכולל תדרים נמוכים מאד (שמיועדים להיות מסוננים בהמשך ולכן לרוב לא קיימים בסיגנל מעובד) - השאלה היא *איך* הוא ישמיע אותו ואילו החלטות יקבל הטכנאי בשל כך. המאמר עוסק בעיקר במאזן היענות התדרים של הרמקול, שהוא חשוב שלעצמו - אך באולפן הגורם הנוסף הקריטי הוא הזמן (מופע), ומבחינה זו בניגוד לרושם המתקבל, ה-NS-10M הוא טוב בהרבה ממה שמייחסים לו, למרות מאזן התדרים ה"נוראי" - ומכאן בין היתר הפופולריות שלו.
אולי תוסיף להבנה עוד דוגמא: את התדרים הנמוכים ב-NS-10M (שמונחתים קשות בשמיעה ע"י הרמקול עצמו) אנחנו מעריכים *בעיניים* (לפי תנועת שולי הרמקול), תנאי שיהיה מגוחך לדרוש מהצרכן הביתי להשלמת חווית ההאזנה שלו - אך לנו הוא מועיל, מכיוון שלו היה ה-NS-10M מעוצב להשמיע את אותם תדרים, היה נפגע המופע (והנה, גלשנו לטכני...).
לדוגמא נוספת, מעצבי מוניטורים אולפניים יכולים להסתמך על נתוני אקוסטיקה שמקובלים באולפני הקלטות, שהם חמורים בהרבה מהמקובל בבתים פרטיים (לדוגמא יחסי מידות מבנה מדוייקים, או חלון זמן נקי מהחזרים פרט למיקסר, שבחדרים טובים מגיע גם ל-10ms) - מעצבי רמקולים ביתיים לעומת זאת יכולים להתעלם מקיומו של מיקסר, שההחזרים ממנו 'צובעים' את מאזן התדרים וכיו"ב.
גם הדעת נותנת שבתהליך העיצוב הרי בודקים מן הסתם את הרמקול בהאזנה למוזיקה, ומשנים בהתאם - לכן מעצב מוניטורים יבחן מן הסתם את המוצר שלו גם בהאזנה לחומר לא 'מטופל' ומעצב הרמקולים הביתיים לא ישים על כך דגש מיוחד, ודי בכך כדי לגרום להבדלים.
הסליחה עם כל חובבי השמע, אבל לא קבעתי שאלה טובים ואלו לא - רק שהם נועדו למשימות שונות, ולכן מעוצבים שונה.
ראובן, אתה מדבר על תכנון ועיצוב שונים למשימות שונות, אבל הרושם המתקבל הוא שאתה לא ממש יודע איךהסליחה עם כל חובבי השמע, אבל לא קבעתי שאלה טובים ואלו לא - רק שהם נועדו למשימות שונות, ולכן מעוצבים שונה...
רמקולים עובדים או מתוכננים... התאורים שלך יותר מתאימים לאנשי הפרסום של היצרנים שדאגו במשך כל השנים
למכור לאנשים (גם חובבנים וגם מקצוענים) סיפורי אלף לילה ולילה על כמה רמקולים אולפניים וביתיים שונים אחד
מהשני, אבל העובדה היא שברגע שמפרקים לעומק את כל הדברים הללו מגלים את אותה החיה בתחפושת אחרת.
אתה מציין את נושא "הזמן" ברמקול כמו ה ns-10, אבל אתה בכלל יודע מה זה אומר או מה גורם לזה? את ענייןאך באולפן הגורם הנוסף הקריטי הוא הזמן (מופע), ומבחינה זו בניגוד לרושם המתקבל, ה-NS-10M הוא טוב בהרבה ממה שמייחסים לו, למרות מאזן התדרים ה"נוראי" - ומכאן בין היתר הפופולריות שלו.
אולי תוסיף להבנה עוד דוגמא: את התדרים הנמוכים ב-NS-10M (שמונחתים קשות בשמיעה ע"י הרמקול עצמו) אנחנו מעריכים *בעיניים* (לפי תנועת שולי הרמקול), תנאי שיהיה מגוחך לדרוש מהצרכן הביתי להשלמת חווית ההאזנה שלו - אך לנו הוא מועיל, מכיוון שלו היה ה-NS-10M מעוצב להשמיע את אותם תדרים, היה נפגע המופע (והנה, גלשנו לטכני...)....
התדרים הנמוכים אתם "מעריכים בעיניים"? אתה מתלוצץ? הממברנה של כל רמקול תזוז עם התדר, גם אם הוא
מפיק אותו בעוצמה חזקה ועיוותים נמוכים וגם אם זה בעוצמה חלשה ועיוותים גדולים (כמו ב ns-10). אם אותו
רמקול (ה ns-10 במקרה הזה) היה יורד נמוך כלומר מפיק תדרים נמוכים כראוי היה "נפגע המופע"? נו באמת...
מעצבי מוניטורים אולפניים יכולים להסתמך על נתוני אקוסטיקה שמקובלים באולפני הקלטות...
התכנון של מוניטורים אינו שונה מכל רמקול שמכבד את עצמו. נושא ההחזרים משולחן המיקסר לדוגמא, אינו משהו
שרמקול אולפני יכול לעקוף. תיקון בתדרים הנמוכים לדוגמא (בגלל שהרמקול יושב על שולחן) נעשה בעזרת מתג eq
שבנוי במוניטור, וזה משהו שאפשר לעשות עם eq על כל רמקול.
"מעצב" מוניטורים מתכנן רמקול, נקודה. לא רמקול שמסוגל לטפל בחומר כזה או אחר יותר "טוב". לא חסרים רמקוליםלכן מעצב מוניטורים יבחן מן הסתם את המוצר שלו גם בהאזנה לחומר לא 'מטופל' ומעצב הרמקולים הביתיים לא ישים על כך דגש מיוחד...
ביתיים ששמים בכיס הקטן מוניטורים מכובדים, וגם ההיפך. המתכנן של כל רמקול רוצה להפיק את המקסימום שהוא
יכול במסגרת התקציב שנתון ברשותו, אין פה אוטומטית קו מנחה שהולך על עיצוב מוניטור כזה או אחר יחסית לרמקול
ביתי.