עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

 סנריו לרכב העתיד: האם כך ייראה הבוקר המוטורי בעוד מספר שנים?

14/08/2012 - 07:00



 
 
 

מולי גומא בתסריט דימיוני: כך ייראה בוקר טיפוסי, במובן המוטורי,  של כל אחד מאיתנו בעוד כך וכך שנים. אתם תחליטו אם מדובר בהזיה מוטורית או דווקא בעתיד שנראה קרוב מתמיד


בוקר טוב. אני סוף סוף יוצא מהבית לאחר שיצאתי מעוד בוקר משפחתי טיפוסי שכולל בין השאר מריבות על מקלחות. הקטנה שלי תמיד תופסת לבכור את המקלחת למשך שעה. אם רק הבית החכם היה חכם כמו האוטו הגאון שלי והיה יודע לצמצם את שעות המריבות שלהם על המקלחת, אולי היה לי בוקר שקט יותר גם בבית.

 עגלגלה וקצרה בחניה

אני יורד לחניון, פוגש שם את המכונית העגלגלה בתצורתה הקצרה ביותר, לאחר שצמצמה את אורכה כדי שתוכל לדחוס עצמה לחנייה בחניון הביתי הצפוף. המצלמה קולטת את פרצופי, והמזכירה הקולית ברכב מזהה ומברכת אותי בקול אנושי נשי (שאני בחרתי) בבוקר טוב ומבקשת בנימוס להניח את האצבע במקום הנכון (כדי לאשר זהות - אולי מישהו ביצע בי החלפת פנים במהלך הלילה). ברגע זיהוי טביעת האצבע, נעילת הדלתות מתבטלת ודלת הנהג מבצעת את פעולת הידית שהכרנו מפעם. לי רק נותר למשוך את הדלת ולהיכנס פנימה. הרכב כבר מותאם לכל ההגדרות האישיות שלי והוא גם "מונע". טוב, הוא חשמלי לחלוטין. אני בודק את מצב ההטענה ורואה שהוא ב-"פול טנק". 500 קילומטרים בראש שקט לפני (לא ייאמן שרק לפני כמה שנים הטווח דגדג את ה-200 קילומטרים בקושי). מזל שאני גם לא צריך להתכופף יותר כדי לשחרר כל בוקר תקע משקע מאז שנכנסה ההטענה האלחוטית כסטנדרט.

מתקצרת כדי להשתלב בחניות צפופות ומתארכת כדי לשפר את מרווח הפנים

אני לוחץ על כפתור היציאה מהחניה והאוטו שלי מתחיל לצאת בחינניות מהחנייה הצפופה. תוך כדי אני מבקש ממנו לחזור למצב האורך הסטנדרטי שלו. לאחר אזהרה, הוא אכן עושה זאת. אני מביט לאחור ורואה את המושבים האחוריים מתרחקים ממני אט אט ויוצרים מרווח אחורי מצוין לילדים. זהו. הרכב התארך, מילט עצמו מחוץ לחניה,עכשיו אני מתחיל לנהוג. אני מכוון אותו לכיוון כניסת הבניין שלי כדי לחכות לילדים למטה. אוף נו, שירדו כבר למטה, אני מאחר לעבודה. טוב, עד שיבואו, ננצל זאת לתכנות הרכב קצת. שכחתי לתחוב את הסמארטפון לחריץ הייעודי. מזל שהם עשו התאמה לכל סמארטפון או מחשב טאבלט. בכל זאת יש לי טאבלט אנדרואידי וסמארפון אייפוניסטי (10?). אין סוף למגוון הגדלים, הסוגים והתקנים של המכשירים האלה, סוף סוף מצאו פיתרון טכנולוגי אחיד בעולם הרכב שיודע לעבוד עם כולם כאחד.

אני מכניס את האייפון לחריץ הייעודי, תוך מספר שניות מופיע על השמשה הקדמית הענקית המידע השימושי שהוא צבר מאז שעות הבוקר. כמובן שהמידע מוקרן בפינות השמשה ובשקיפות כך ששום מידע מציאותי לא יימנע ממני. אני רואה שיש לי הודעת SMS שלא נקראה. לוחץ על כפתור "תקשורת קולית" שעל גלגל ההגה ולוחש "לקרוא הודעה". המזכירה הקולית מוודאת: "אינך נוהג, נכון?", אני עונה: "נכון", למרות שאני יודע שהיא יודעת, והיא לא הייתה מאפשרת פעולה כזו כשהאוטו בנסיעה. מיד לאחר שעניתי בחיוב, ההודעה נפרסת על השמשה, עדיין בשקיפות שמאפשרת לראות מה קורה מחוץ לרכב, אך גם מאפשרת לקרוא כמובן. "שיט" אני פולט, הישיבה הוקדמה בחצי שעה. עכשיו אני באמת ממהר. לחיצה נוספת על כפתור התקשורת ואני מצווה "תתקשרי הביתה". אשתי עונה. "נו, מה קורה?" אני שואל. "הם יורדים עכשיו" היא יורה. יופי, זה הזמן להתכונן לדרך. לחיצה על ה-SIRI (אם תרצו) שעל ההגה, אני פוקד: "המסלול הרגיל". ה-GPS מתכוונן לכיוון בית הספר של הילדים ומשם למשרדים בחיפה (35 דקות נסיעה מתל אביב). הנה הם ירדו. "בוקר טוב ילדים, באמת הגיע הזמן!". הרעשנים מאחור מעצבנים. אני מבקש בפקודה קולית להפעיל תחנת מוזיקה רגועה באפליקציית jango. תוך כמה שניות חלל הרכב מתמלא בצלילים נעימים של ההרכב "AIR" שאיננו קיים כבר כמה מספר שנים טובות. אני מתחיל בנסיעה.

מציאות רבודה על השמשה - בעתיד הקרוב לביתך?

השקט מכיוון המנוע החשמלי היה יכול להיות מוחלט, אלא שביקשתי ממנו להפיק צליל בריטוני, נעים ומגרגר של "אלפא רומאו" שרירית. על השמשה כבר מוקרנים נתוני ה-GPS. כמובן שאני יודע את הדרך אבל מה שהתחיל ב-WAZE כרשת תחבורה חברתית רק התגבר, והיום הדיווח הוא אוטומטי וכל רכב מדווח מיידית על כל מפגע או פקק שהוא נתקל בו בדרך. כך שאין טעם לנהוג ללא הדיווחים האלה, אלא אם כן סתם בא לך לבזבז זמן על הכביש.

מגיעים לצומת הראשון. חץ מורה שמאלה  מוקרן על השמשה וזה נראה כאילו הוא מונח על הכביש. תוך זמן קצר אנחנו מגיעים לבית הספר ואני זוכה סוף סוף בשקט המיוחל. אני מבקש מהמזכירה הקולית לשנות לתחנת רדיו אינטרנטית מז'אנר קצת יותר אנרגטי. אני מקבל דיווח בקצה העליון של השמשה: "גשם יורד כרגע בכביש החוף בקטע שבין הרצלייה לנתניה". כשאני מגיע לאזור הרצלייה, אכן מתחיל טפטוף. המגבים פועלים מעצמם - טוב זו כבר המצאה ישנה. והגשם אכן נפסק באזור נתניה. השמש מבצבצת ובמהירות הטמפרטורה ברכב עולה ל-23 מעלות. הרכב שמכיר את זהותי, כבר למד שבטמפרטורה שמעל 22 מעלות אני מפעיל מזגן. הוא חוסך ממני את המאמץ ומפעיל בעצמו את בקרת האקלים כשזו מכוונת על 22 מעלות מדויקות ונעימות וקרירות נעימה מציפה את פנים הרכב.

מסך מגע עצום שמציג את הסמארטפון שלכם

אני מתחיל לשחק קצת עם מסך המגע הענק שמובנה בקונסולה המרכזית בחיפוש אחר מסעדה טובה לצהריים באזור חיפה. אוי איזה טעות! הרכב בולם די בפתאומיות וגוער בי "שמור מרחק!" והשמשה כולה מקבלת גוון אדום מזהיר תוך כדי הבלימה העצמאית. בלי ששמתי לב, הרכב מלפנים בלם מעט והמרחק בינינו הצטמצם מאוד, אך הרכב שלי דאג במיידית להגדיל בעצמו את המרחק בחזרה לטווח הבטוח (עשרים ואחת עשרים ושניים, זוכרים?). אנחנו מגיעים לצומת מרומזר. לי ולשיירה שלפני יש רמזור ירוק, אך השיירה כולה נבלמת בפתאומיות כיחידה אחת. רכב כרגע חצה את הצומת באור אדום. פושע! מזל שהרמזורים יודעים לשדר באיזה מצב הם למכוניות בסביבה ואלו יודעות להתריע כאשר הן עוברות באור אדום. נזכרתי פתאום כמה שתאונות היה דבר נפוץ רק לפני כמה שנים, שלא לדבר על הסיכוי למות בתאונת דרכים שכבר כמעט ואינו קיים. אפילו אם אתה הולך רגל, הרי לכולם יש סמארטפון שיזהיר אותם מרכב שמהווה סכנה כשהם חוצים את הכביש.

בכניסה לחיפה ה-GPS  מקבל דיווח על עומס תנועה ומשנה מיידית את המסלול לכיוון מחלף חדש שאיני מכיר. וואו, כמה נתיבים! החץ שמוקרן על השמשה ניצב באופן וירטואלי על הכביש, בדיוק בנתיב בו אני אמור לנסוע על מנת להשתלב בדרך הנכונה - יבורכו ממציאי המציאות הרבודה. והנה אנחנו מגיעים (אני והמזכירה הוירטואלית) למרכז העיר, חיפה. ה-GPS שכבר מכוון למקום העבודה יודע שהגיע הזמן להתחבר לרשת החניה החברתית ולבדוק מי מפנה עכשיו חנייה במיקום הכי קרוב למקום העבודה. הוא גם יודע שאני מעדיף תמיד שתהיה שם מרכזיית טעינה אזורית (למרות הטווח הגדול, אני מעדיף תמיד להיות במצב של מצבר מלא ככל האפשר).

עולם בלי תאונות דרכים וטווח נסיעה חשמלי של 500 קילומטרים

החיצים על השמשה מכוונים אותי ישירות לחנייה שהתפנתה ממש הרגע. אני נעמד בהכנה לחניה ברוורס ונותן פקודה קולית: "חניה". המזכירה הקולית מבקשת אישור לצמצום אורך הרכב ומקבלת אותו. המושבים האחוריים מתקרבים אליי (אל דאגה, הצמצום לא היה מתבצע אם היו יושבים מאחור - יש חיישן עומס במושבים). לאחר צמצום אורכו של הרכב, החנייה מתבצעת בקלות ובמהירות. אני לוחץ במסך המגע (שמציג את מסך האייפון) על אפליקציית ההטענה. ומגלה שאכן אני חונה בסמוך למדרכה בה ישנה עמדת הטענה אלחוטית (ויש כאלה כבר ברוב הרחובות הראשיים בערים הגדולות בארץ) במרחק מספק. אני מפעיל את פעולת ההטענה דרך האפליקציה. סה"כ זה יוצא זול וזה אפילו כולל גם את התשלום על החנייה. אני מתנשף בהקלה, הגעתי בדיוק בזמן לישיבת הבוקר. לוחץ על כפתור ה-eject במערכת האינפוטיימנט והסמארטפון נפלט בעדינות. יוצא מהרכב, מניח את הדלת וזו נטרקת מעצמה. הרכב מברך אותי ב-"יום טוב אדוני". היה בוקר מוטורי נפלא. מקווה שההווה בהקיץ שלי יהיה העתיד שלכם.

העתיד המוטורי על פי מרצדס


לדיון בנושא: סנריו לרכב העתיד: האם כך ייראה הבוקר המוטורי בעוד מספר שנים?



עוד מ: Muligome
תגיות


דרגת קושי: 1
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

5.0

בהקשר זה

 עוד על מגזין HT


המאמר הפופולרי ביותר בתחום מגזין HT:
גילוח תלת ממדי - מכונת הגילוח SensoTouch 3D של פיליפס
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht