עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

אינטגרייטד: Mystère ia21

מאת: שמעון בוזגלו
21/05/2009 - 07:00


עמוד הקודם: הקדמה | המאמר המלא | עמוד הבא: סיכום >

 
 
 

איך נשמע המגבר?

תארו לעצמכם עולם שיש בו רק אובייקט אחד, איך אפשר להגדיר את האובייקט הזה, אם לא קיים מושא התייחסות? לא קל, נכון? כך גם לגבי המגבר: לשאלה איך הוא נשמע צריך להוסיף "ביחס למה?" והתשובה:

  1. ביחס לאירוע המוקלט (אבל הואיל ורובנו לא היינו שם, אז ביחס למוזיקה חיה כלל).
  2. ביחס למגברים אחרים, זולים או יקרים יותר ורצוי בתחומי המחיר שלו.

טוב, נתחיל בסעיף 1.
הואיל ומערכת מוזיקה מתווכת בין האירוע האמיתי לאוזניים שלנו, הרי מעצם טבעה, כמתווכת, אין היא יכולה להעניק את הדבר האמיתי. פשוט וקל להבנה וכולנו יודעים את זה. אם כך מה אנחנו מבקשים? כמובן, אשליה. ככל שהאשליה רחוקה יותר מן המציאות, יש צורך ביתר דמיון. אם כן, אודיופיליה מתאפיינת בתסמונת איבוד הדמיון. מדוע? כי ככל שאנחנו מאבדים יותר את הדמיון, אנחנו זקוקים לאשליה שתהיה קרובה יותר למציאות. במילים אחרות, אנחנו זקוקים למערכת מוזיקה משוכללת יותר, כדי לנסות לזכות בסיפוק הרגשי והאינטלקטואלי שהעניקה לנו "מערכת משולבת קומפקטית" בימים שבהם פרח בנו הדמיון. האם יש קשר בין זה לבין העובדה שמחלת האודיופיליה מתחילה, לרוב, להתגלות בסוף שנות העשרים/תחילת שנות השלושים לחיי הפציינט? כנראה.

נחזור לענייננו. נדמה לי ש-Mystère ia21 הוא מגבר המיועד לאודיופילים בתחילת השלב הסופני שלהם. האם עלי להסביר את עצמי? כנראה. אבל קודם לכן: כדי שהמגבר יישמע במיטבו, נתתי לו לעבוד לפחות 100 שעות לפני שהתיישבתי להקשיב לו ברצינות (הרגשתי עוד שיפור קל עד 300-250 שעות ואז המגבר התייצב). טוב, האשליה שמעניק המגבר הזה בתחומים מסוימים אינה מקשה על הדמיון. התחושה שהדברים קורים פה, בחדר (Palpability), פשוט מענגת, הרבה פעמים מצמררת ולפעמים אפילו מפחידה,  מי פתח את הדלת? מי נכנס לחדר? אמאל´ה, הצילו! אני משער שאחד האחראים לשקיפות הרוטטת הזאת הוא פוטנציומטר הנגדים, המאפשר לאות (Signal) להמשיך בדרכו בלי לכרות את מבושיו. תחום נהדר נוסף הוא סינרגיה מצוינת בין תחומי התדרים, כשהאזור בין המיד הי (Mid High) למיד בס (Mid Bass) משכנע מאוד בטבעיות שלו. היכולת של המגבר הזה ליצור במה עמוקה, רחבה, גבוהה, מסודרת, מדויקת ועם המון אוויר, היא פשוט מופלאה. התכונות האלה באות לידי ביטוי פנומנלי בהקלטת Carmina Burana של Carl Orff (בניצוחו של Eugen Jochum; על תקליט של דויטשה גרמופון). היצירה המקסימה הזאת, המשלבת מקהלה ותזמורת גדולה, יחד עם שלושה סולנים, נעה ללא הרף מפיאנו פיאניסימו לפורטה פורטיסימו, משירי סטודנטים עסיסיים לשירה מלאכית או לחבטות אדירות על תופי דוד והמגבר מעביר את כל זה בשליטה אלגנטית נינוחה ובקצב הנכון, בלי להתנשף, אבל גם בלי לשקוע בתרדמת. כן, המגבר הזה מזכיר לי מנהיג אמיתי: הוא אינו זקוק להרבה רעש ומאמץ כדי להשיג את מה שהוא רוצה, את כל מה שהוא רוצה. והוא עושה את זה בנינוחות, בירידה לכל פרט, שאינה מפגינה על כך בשלטי ענק ובטון נעים וערב לאוזן.


מערכת הבדיקה

ועכשיו, לשאלה איך הוא נשמע ביחס למגברים אחרים.
השוק הישראלי מציע היום מגוון מרשים של הגברה שפופרתית משולבת ואיכותית בתחומי המחיר (פחות או יותר) של המגבר המבוקר ובתחומי ההספק שלו (אתמקד באזור בין 50-30 ווט). את רובם שמעתי ובדקתי לפני כן וכמה מהם ממש לעומק, כגון, Unison research S6, Cary SLI 80, Audio Research VSi55, Manley Stingray, PrimaLuna Dialogue Two (שני מגברים מסקרנים, שלא יצא לי לשמוע, הם Ayon Spirit ו-Ayon Spark II). טוב, אומר את זה בפשטות: התכונות המוזיקליות, ביחד עם הוורסטיליות (KT88 או EL34), היופי ואיכות הגימור הפנטסטית של Mystère ia21, ממקמות אותו בלי שום בעיות בליגת מחיר הרבה יותר גבוהה מן המגברים דלעיל, שרובם גם עולים יותר ממנו!

לשם השוואה ישירה, המגבר הקודם שלי, PrimaLuna Prologue Two, מגבר שפופרתי משולב טוב יותר מכל מגבר אחר ששמעתי במחירו (1650 יורו), כולל מגברים יקרים יותר (כגון Pathos Classic One MKIII), נפל מן ה-Mystère ia21 בכל פרמטר אפשרי ובעיקר באיכות הצליל, שעבר שדרוג מרמת משרת לדוכס והתעבה, הצטלל והזדכך, בבמה הרחבה והגבוהה יותר, באוויר הרב יותר ובחוסר המאמץ הכללי.

Cary SLI-80, מגבר ותיק, עבר פה לזמן קצרצר, נעלב נורא ונס על נפשו. אפשר להבין אותו: על אף העובדה שהוא מפיק 80 ווט ב-Ultralinear, ניכר שהוא לקה בפיק ברכיים מול ה-50 ווט החסונים של ה-Mystère ia21: הוא נשמע רך, בלי קצות תדרים, נטול פרטים, נטול דרמה ועם צליל זגוגיתי משהו וחסר עושר טונלי לעומת ה-Mystère ia21.

ה-Unison Research S6 נשמע כבר מעניין ומורכב יותר מן ה-Cary, אלא שביחס ל-Mystère ia21 הוא נשמע עמום, רזה, עם במה פחות גדולה וגבוהה ובעל צליל - איך לומר - זול יותר. אבל נדמה לי שההשוואות האלה אינן הוגנות, איכשהו, תג המחיר של ה-Mystère ia21 הוא טעות. טעות מבורכת ולטובתנו - הצרכנים. מגבר זהה, באותה הרמה בדיוק, אילו היה מיוצר באירופה או בארה"ב, נאמר במפעל של Audio Research (ובתנאי שיכלו להגיע שם לרמת גימור כזאת), לא היה נמכר בסנט אחד פחות מ-6000 דולר. וזו הערכה זהירה!

עוד דבר: בהרבה מערכות ששמעתי, הקטעים השקטים, למשל ביצירות תזמורתיות, אכן שקטים, אבל זהו מעין שקט אלקטרוני מלאכותי, שבו לכל היותר אפשר לשמוע את חריקת הכסא של המנצח או החלפת דף בפרטיטורה. עם ה-Mystère ia21, השקט מתמלא חיים: שומעים את האולם, את ההתרחשות, את האווירה, כולל את אותן תזוזות קטנות והכול מתחבר יחד לאירוע מוזיקלי (כמעט) חי. דוגמה נהדרת היא הקונצ´רטו המרנין לנבל של רודריגו (Nicanor Zabaleta בנבל, עם המנצח Ernst Marzendorfer, על תקליט של דויטשה גרמופון): אין לי ספק שכולם, התזמורת, המנצח, הנבלן, מהנדסי ההקלטה, המפיק, מחלק התה... - הגיעו ל-Session הזה במצב רוח מרומם ובהתלהבות עצומה; פשוט שומעים את זה לא רק בנגינה, אלא גם בתהודה של האולם, באווירה שכמעט אפשר לגעת בה.

לסיום הסעיף הזה ולשם ההגינות, ישנם שלושה דברים שלא בדקתי:

  • איך מתפקד המגבר במוזיקה שאיננה קלסית וג´ז.
  • הואיל והרמקולים שלי מוגבלים ל-36hz, אינני יודע איך שולט המגבר בתדרים מתחת לכך.
  • איך הוא נשמע עם שפופרות KT88 ו-6SN7 משובחות (העניין יוסדר בקרוב!).

כמה מילים על כוח

עניין ידוע, אבל לא מיושם בבניית מערכת למוזיקה, הוא התאמה טובה בין עוצמת המגבר לנצילות הרמקולים. כשהמגבר חלש ביחס לרמקולים, הוא מתאמץ מדי ונשמע צווחני או משתנק ו"נקטם" (קטימה=Clipping). למרבה האירוניה, אוזניים לא מנוסות מפרשות את התופעה הזאת (קטימה) בדיוק להפך, כאילו "המגבר חזק על הרמקולים", או סתם כאילו הבעיה נמצאת במקום אחר במערכת (ברגע הזה מתחיל מחול שדים של קניות פרועות ותסכולים אינסופיים בניסיון לעצור את הדימום ביד ימין עם תחבושת על יד שמאל). במצב כזה, הרמקולים מצדם אכן "צורחים" או סתם "נסגרים". כשהמגבר שולט היטב ברמקולים הם "נעלמים", הבמה הופכת לתלת ממדית, הצלילים מקבלים עומק והכול נשמע טבעי, נייטרלי, מדויק ונינוח יותר, עם בסים הדוקים וגבוהים צלולים (לדיון טוב בעניין, כולל טבלאות, ראו באתר של Musical Fidelity, שם נטען שרמקולים בעלי נצילות בת 87db זקוקים למגבר בעל עוצמה של 500 ווט לפחות כדי להישמע מדויקים וריאליסטיים).

כאמור, העניין דלעיל ידוע, אבל לא מיושם ובאמת, כמעט בכל המערכות ששמעתי המגברים היו חלשים מדי ביחס לרמקולים. הבעיה היא שרוב הרמקולים בימינו אינם מצטיינים בנצילות רבה ומגברים חזקים מדי אינם מתכון לצליל טבעי ולמוזיקליות יוצאת דופן.

לשם מה אני מתעכב על כך? מן הסיבה הבאה: כשאני קורא ביקורות אני בודק קודם כל שני דברים:

  •  איזו מוזיקה שומע המבקר.
  • מה ההתאמה בין המגבר לרמקולים במערכת שלו.

אחד המבקרים שכתב על Mystère ia21, בחן אותו עם רמקולים Full range בעלי נצילות של 88db. זה לא רציני! הרי אין ספק שהמגבר יכול להזיז גם רמקולים אלקטרוסטטיים קשים - אבל האם הוא יכול "להעלים" אותם? ברור שלא! כדי לבדוק לעומק את יכולותיו של מגבר בעל 50 ווט, אפילו עם שנאים גדולים ומצוינים כמו של ה-Mystère ia21, צריך לחבר אותו לרמקולים מתאימים (לפי הטבלה של Musical Fidelity, הם צריכים להיות בעלי נצילות מינימלית של 93db). כך צריך לנהוג גם מי שיקנה את המגבר הזה, או כל מגבר בעל הספק דומה. על אף האמור לעיל, חיברתי את המגבר אצלי בבית, לזמן קצר, לרמקולים המפתיעים של Duevel Planets, שהנצילות שלהם היא 85db ו - אם זה מפני שהם קטנים או שאינני מבין גדול במספרים - הם... "נעלמו". לאלוהי הדציבלים פתרונים!

הקשר בין אומים (Ohms) לקיבעון

קראתי פעם על נשיא חברה גדולה שהיה בוחן את המועמדים הסופיים למשרות בכירות בדרך מקורית. הוא נהג להזמין את המועמד לשיחה אישית במסעדה שהגישו בה מנות לא קונבנציונליות. בזמן הארוחה ובשעה שהמועמד השתדל להרשים בדבריו את הנשיא, קבע הלה את ההתרשמות שלו על פי פרט אחר לגמרי: האם המועמד ממליח את המנה שלו לפני שטעם ממנה, או אחרי כן. לדעת הנשיא, אם המועמד המליח את המנה לפני שטעם ממנה, סביר להניח שמדובר באדם מקובע ונטול סקרנות; אם המליח אחרי כן - להפך.

אכן, A salty anecdote. אבל מה הקשר בינה לבין אומים (Ohms)? רבים מבעלי מגברי השפופרות מתאימים אוטומטית בין העכבה (Impedance) של הרמקולים לזו של המגבר (במגברים טרנזיסטוריים אין צורך בזה). לדוגמה, אם העכבה המוצהרת של הרמקולים היא 8 אום, הם תוחבים אוטומטית את כבלי הרמקולים לחיבורי ה-8 אום במגבר, וסוף סיפור. לפעמים המזל לצדם ולפעמים אין להם מושג מה הם מפסידים. אבל למה לדבר בלשון "הם"? גם אני בתוכם. הנה, העכבה של הרמקולים הנצילים שלי (97DB) אינה נופלת מתחת ל-10 אום, ולכן, כשקיבלתי את המגבר, תחבתי אוטומטית את הכבלים לחיבורי ה-8 אום. טבעי, לא? ואכן, חודשיים הקשבתי בצורה כזאת למגבר ובסופן נכתבה הביקורת דלעיל. כעבור כמה ימים נזכרתי שלא ציינתי בביקורת איך נשמע המגבר ב-4 אום ומה הפלא? באמת לא בדקתי את זה. העברתי את כבלי הרמקולים במגבר מ-8 ל-4 אום, ורבותי, כל מה שקראתם לעיל נכון לזמן שבו שריתי באפלת ה-8 אום. הרי ההבדלים:

  • המגבר שולט ברמקולים ביד רמה יותר.
  • דינמיקה הרבה יותר טובה.
  • טווח תדרים רחב יותר, כלומר, יותר גבוהים ונמוכים (ולא על חשבון מיד!).
  • דיוק, הגדרה ופירוט טובים יותר.
  • הכול הרבה יותר ממוקד והדוק וכתוצאה מכך, הבמה גם מסודרת יותר.
  • הדרמה במוזיקה עוברת פשוט בצורה מרגשת יותר.

אם לסכם את ההבדלים במשפט אחד, המערכת קיבלה מנת טסטוסטרון מרוכזת ופירוש הדבר שקשה עד בלתי אפשרי לשלוף אותי מזווית המשולש בין הרמקולים. מוסר השכל: לא חשוב מה העכבה של הרמקולים שלכם, נסו את שני החיבורים; או במילים אחרות, אל תמליחו את המנה שלכם לפני שטעמתם.


המערכת והגב שלי - שימו לב לרגלים של הרמקולים ושל המשטח ל Mystère ia21


< עמוד הקודם: הקדמה המאמר המלא עמוד הבא: סיכום >


נושאים מקושרים

אודיו
אודיו



עוד מ: אבטליון
תגיות


דרגת קושי: 1
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

2.3
(56) הצבעות

בהקשר זה

 מגברים: הסבר
 פורום רב ערוצי
 רמקולים ושמע - חלק א'
 ביקורות אודיו
 עוד על אודיו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום אודיו:
רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht