הנושא הראשון הוא ההבדל באיכות הקפה בכוס. מכונות קפה מבוססות-קפסולות קלות לשימוש אבל מספקות קפה באיכות ירודה שחסר טעם, ריח וגוף. הסיבות העקריות הן שיש בקפסולות מעט קפה (בד"כ כ-5 גרם), והקפה שיש שם נקלה ונטחן לפני זמן רב. לעומת זאת במכונות שמשתמשות בפולים חומר הגלם הוא קפה קלוי טרי, שנטחן מייד לפני החליטה ובכמות כפולה (10 או 11 גרם לשוט בודד ברוב המכונות).
חיסרון נוסף של המכונות האלה הוא מודל התמחור שלהן, שדומה לזה של מדפסות (מכשיר זול, חומר גלם מאוד מאוד יקר). זה יוצר מצג שווא כאילו מדובר בהוצאה נמוכה, אבל לאורך זמן המחיר גבוה מאוד ועובר את זה של מכונות אספרסו ופולים טריים. מתי בדיוק נקודת ה-break even שממנה מכונות ופולים הופכים לזולים יותר זה משהו שכל אחד צריך לחשב לפי הצריכה האישית המשוערת שלו, אבל כדאי מאוד להשקיע בזה כמה דקות ולא ליפול בפח של הקפסולות. מי שמתקשה להשלים עם הרעיון של הוצאה גבוהה ראשונית על הציוד ואז הוצאה נמוכה על הקפה יכול לחשב קנייה של הציוד עם 36 תשלומי קרדיט ואז להתמקד בהשוואה של העלות החודשית. בהתאם לציוד שקונים ולכמות הקפה הצפויה העלות החודשית יכולה להיות נמוכה יותר מזו של קפסולות, וכמובן שבתום התקופה הפער רק גדל כי אין יותר צורך לשלם על הציוד (מלבד אולי עבור טיפול תקופתי פעם בכמה שנים).
הנה השוואה של המחיר לכוס מפולי קפה מול קפסולות:
לעלות של הציוד כדאי לחשב לא רק את המכונה והמטחנה, אלא גם אביזרים. אפשר להסתדר ללא קנייה של אביזרים ולהשתמש רק במה שמגיע עם המכונה. עם זאת אני ממליץ להוסיף כ-200 ש"ח (או קצת יותר במקרה של מידה 57 מ"מ שמשמשת הרבה מכונות של לליט ואסקסו) עבור תוספות שמשפרות את חווית השימוש, כגון שני קנקני הקצפה (350 ו-600 מל), דוחסן נירוסטה (יש גם דוחסנים מיוצבים שנוחים יותר וגם עולים יותר, ובכל מקרה שימו לב למידה המתאימה!), נוק-בוקס שמשלב סטנד דחיסה (שנו את שיטת המשלוח למחיר הגיוני), משקל דיגיטלי (או דגם משופר ולא הרבה יותר יקר), ומדחום. אלה אביזרים כמעט הכרחיים לדעתי.
אביזרים מועילים אחרים, בסדר תועלת יורד (בעיני), כוללים מפזר/מיישר בתצורה של שלושה גלים (גירסה ל-57 מ"מ), ידית בוטומלס, כלי WDT לשיפור הפיזור ושבירת גושים בקפה הטחון, puck screen להקטנה תופעת הצ'אנלינג ושיפור הניקיון, שקע-תקע חכם להדלקה וחימום של המכונה בבוקר לפני שאתם מתעוררים (או מרחוק), משפך למטחנה, ואם משום מה לא קיבלתם עם המכונה - פילטר עיוור לבאקפלאש. ואחרון חביב - סבון לבאקפלאש (למשתמש ביתי מדובר בקניה חד פעמית לכל החיים במחיר של כ-80 ש"ח בחנויות בארץ, אבל התועלת שנויה במחלוקת. על כך בדיון נפרד). בחישוב ל-3 שנים העלויות האלה די זניחות בהשוואה לעלות של המכונה והמטחנה.
את העלות של הקפה אני ממליץ לחשב לפי 90 אגורות לשוט. זה מבוסס על פולים במחיר של 80 ש"ח לקילו ושוט בודד במשקל של 11 גרם. במכונות רבות שוט בודד שוקל פחות. מצד שני יש פחת של כשני שני גרם בתחילת יום (מה שנקרא בלעז purge ועוזר לנקות את המטחנה מקפה ישן). למרות שיש הרבה פולים יקרים יותר אני לא ממליץ לשלם יותר מ-80 ש"ח לקילו. נכון לרגע זה אני יודע על לפחות 4 חנויות ובתי קליה ברחבי הארץ שמוכרים 14 תערובות קלויות בסכום הזה או בפחות, ואין לדעתי שום סיבה לשלם יותר. אני עוקב אחרי התחום לאורך שנים והמחירים האלה הם לא יוצאי דופן ומן הסתם יש בתי קליה וחנויות נוספות שמציעות קפה במחיר הזה. הסכום הזה נכון לאיסוף עצמי (שבו אפשר אפילו לרדת ל-60 ש"ח לקילו בחלק מהמקרים) או להזמנת משלוח של 2 קילו. במקרה כזה מומלץ להקפיא קילו אחד ולהוציא אותו מהמקפיא לילה לפני הפתיחה.
עריכה: 4 חנויות ובתי קלייה נוספים שמציעים מגוון גדול של קפה טרי בקלייה מקומית אפשר למצוא בפוסט הזה.
יש מי שמעדיף לשתות שוטים כפולים, אבל זה ממש לא הכרחי. שוטים בודדים עם פולים טריים מספקים קפה טוב ומהנה בהרבה מאשר מה שאפשר לקבל עם קפסולות.
יש מי שטוען ששימוש במכונה ידנית ולא בקפסולות מתאים רק למי שמתייחס לזה כאל תחביב. אני לא מסכים עם הקביעה הזו. מכונות עם פולים טריים עדיפות גם למי שרק רוצה קפה טוב יותר, ובמחיר (שלאורך זמן) יוצא נמוך יותר. הן לא מיועדות רק למי שמתכוון להפוך את הנושא לתחביב, אלא לכל מי שרוצה למקסם איכות ותמורה. ההפעלה אמנם מסובכת יותר משל מכונות קפסולות, אבל לא באמת משהו שאפשר להגדיר כמסובכת. כל מי שאני מכיר שקנה מכונה ידנית בשביל הקפה ולא כתחביב מרוצה ממנה ולא מתחרט על הקניה. אם אתם צריכים ייעוץ לגבי ההפעלה, הפורום הזה הוא מקום מצויין לשאול.
אפשר גם לרכוש מכונה אוטומטית שמשתמשת בפולים. התפעול פשוט מאוד, אבל האיכות של הקפה נמוכה יותר מאשר של מכונות ידנית במחיר מקביל. עם זאת בזכות הפולים הטריים עדיין אפשר לקבל קפה טוב יותר מאשר עם קפסולות. גם איכות ההקצפה של מכונות אוטומטיות פחות טובה משל ידניות, אבל ברבות מהן אפשר לשפר מאוד את המרקם עם הטריק הזה. ביקורת קצרה שלי על מכונה אוטומטית שלדעתי עדיפה על כל מכונות קפסולות אפשר לקרוא כאן.
נכון לרגע זה ובהתאם לתקציב, הייתי ממליץ לרכוש מכונה ומטחנה מאמזון גרמניה. המחירים פשוט זולים משמעותית מאשר בארץ, והשירות שלהם מצויין. מכונות שכדאי לשקול:
מכונות (סדר מחיר עולה, הקישורים לזאפ היכן שרלוונטי ולחנויות בחו"ל בדגמים שלא נמכרים בארץ או שנמכרים במחיר מופקע).
- DeLonghi Dedica EC685 - מכונה קומפקטית עם חימום מהיר. מאפשרת לקבל תוצאות ראויות אחרי הוספה של ידית בוטומלס, ושינוי פשוט בצינורית ההקצפה. ראו גם את הדיון הקיט הזול ביותר שמאפשר לקבל אספרסו ראוי בעקביות ובנוחות.
- ברוויל/Sage במבינו פלוס - מכונה קומקפטית עם חימום מהיר והקצפה מוצלחת שכוללת עצירה אוטומטית בטמפרטורה הנכונה. בדומה למכונה הנ"ל של דהלונגי היא קצת פחות מצטיינת באספרסו.
- Lelit PL41TEM - מכונה עם דוד בודד שכוללת בקרת טמפרטורה דיגיטלית (PID) ומד לחץ.
- Lelit PL81T - גירסה חדשה יותר שמוסיפה פיצ'רים כמו פרה-אינפיוז'ן ושוט טיימר.
- Nuova Simonelli Oscar II. מתאימה במיוחד למי שבעיקר מכין משקאות מבוססי חלב (קפוצ'ינו ולאטה). המכונה משתמשת במחליף חום (HX) מה שמאפשר לחלוט ולהקציף את החלב בו זמנית וללא המתנה בין ספל לספל. שימו לב שבמכונות מחליף חום נדרשת הזרמת מים חמים קצרה לפני החליטה (cooling flush), אחרת האספרסו יוצא חם מדי ונטול קרמה (זה מה שקרה לדעתי לאותה משתמשת שכתבה את הביקורת הבודדת בזאפ). חיסרון אחר של המכונה הוא שאין לה שסתום לחץ מקסימלי (OPV) מה שמשפיע לרעה על איכות האספרסו בהשוואה למכונות שכן כוללות שסתום כזה. למי ששותה בעיקר אספרסו עדיף לבחור באופציה אחרת.
- VBM Domobar Junior. מתאימה במיוחד למי שמכין בעיקר אספרסו. מדובר במכונה עם דוד בודד וראש E61 שזהה לזה שקיים בהרבה מכונות מקצועיות שקיימות בבתי קפה. ראש כזה נפוץ כי הוא עוזר לקבל בקלות ובעקביות אספרסו איכותי. החיסרון של מכונה כזו הוא זמן ההמתנה שנדרש עד שאפשר להקציף חלב, מה שהופך אותה לפחות אידאלית למי שבעיקר שותה משקאות כאלה. חסרון אחר של הדגם הזה הוא שאין לו PID (בניגוד למשל לדגמים של לליט שברשימה).
- Lelit Elizabeth PL91T. מכונה עם דוד כפול וראש שיושב ישירות על הדוד. מאפשרת לחלוט ולהקציף בו זמנית, מתחממת מהר יותר ממכונות עם ראש E61 ונותנת יציבות טמפרטורה טובה יותר. החיסרון הוא שלא ניתן לחבר לה קיט בקרת זרימה כמו למכונות עם ראש E61, אבל זה משהו שלא רלוונטי לרוב המשתמשים.
- LeLit MaraX. מכונה שמשתמשת בראש E61, מחליף חום ופתרון ייחודי של לליט שמאפשרת למכונה גם לספק אספרסו בטמפרטורה עקבית כמו של מכונות עם דוד בודד (בדומה ל-VBM), אבל גם אפשרות לחלוט ולהקציף בו זמנית (בדומה למכונות HX אחרות).
- ברוויל/Sage SCG820. מטחנה בסיסית מומלצת שכוללת טיימר דיגיטלי שמאפשר לקבל מנות עקביות. משתמשת בסכינים קוניות.
- Eureka Mignon Specialita - מטחנה מהירה, שקטה וחזקה יותר מהברוויל. כוללת טיימר דיגיטלי וסכינים שטוחות.
- Baratza Sette 270Wi (הקישור לחנות barista.gr היוונית. המטחנה נמכרת באמזון גרמניה לפעמים, אבל שימו לב שהמוכר הוא אמזון ולא צד שלישי) - מטחנה מהירה עם טחינה מאוד אחידה ואוורירית ושליטה נוחה מאוד על עובי הטחינה. משתמשת בסכינים קוניות. כוללת שקילה אוטומטית שמאפשרת לקבל בקלות את אותה כמות קפה גם כשמשנים את עובי הטחינה. החיסרונות שלה הם רעש והצורך להחליף גלגלי שיניים פעם ב-3 עד 4 שנים.
- DF64. מטחנה עם אגירה נמוכה וסכינים שטוחות. בשונה משאר המטחנות ברשימה לא כוללת טיימר ודורשת שקילה בנפרד של כל מנה. זה מוסיף קצת זמן לתהליך אבל זה עוזר לשמור על טריות הפולים ומאפשר להחליף בין סוגים שונים של פולים ביותר קלות. לא לכל אחד מתאים התהליך הזה (שנקרא סינגל-דוזינג), אבל למי שכן המטחנה הזו היא אופציה מצויינת.
אופציה נוספת שכדאי לשקול היא מטחנה ידנית. היתרונות הם בהפעלה השקטה, באגירה האפסית, בניידות וכמובן במחיר הזול - החל מ-250 ש"ח למטחנה שטובה לאספרסו כמו Kingrinder K2 שניתן לעיתים קרובות לקנות מתחת לרף המכס (75 דולר). החיסרון העקרי הוא במאמץ שהטחינה דורשת, ובמידה מסויימת גם בזמן הטחינה (כ-20 עד 35 שניות לשוט בודד, תלוי במטחנה).