שיפוץ זוג מוניטורים JBL 4311 (בחלקים 1 עד 6)

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

שיפוץ זוג מוניטורים JBL 4311 (בחלקים 1 עד 6)

נושא שלא נקרא #1 

איזה שבוע משעמם היה כאן... ממש כלום. אולי כי היה לנו יום הזכרון לשואה השבוע? כל הכבוד לכולכם שלא היה כאן פיפס אחד ביום הזה. באמת כל הכבוד! יש דברים שהם יותר חשובים מהתחביבים שלנו. אני כמעט נתקעתי בגרמניה. מצאתי לי מקום להתקע בו ביום השואה. אז ברחתי על הטיסה הכי קרובה לאמסטרדאם. היו לי איזה יומיים שקטים - ומכיוון שלא היתה כאן שום פעילות... חשבתי למחזר את הפרוייקט האחרון שלי כאן בפורום. 'למחזר' כי כבר העלתי אותו ל-AK. בכל זאת, 'עניי עירך קודמים' וכל זה... אז הנה זה בא:

הוינטאז'ית ואני כבר שנים יושבים על אותם רמקולים. אלוהים, מאסטר קארד, אי-ביי והיא יודעים כמה כסף הוצאנו במהלך השנים האחרונות על מגברים, טיונרים, פרה-אמפים, טייפים, פטיפונים ורכיבי אלקטרוניקה... אבל על רמקולים, אף פעם לא חשבנו. לא חשבנו ברצינות יותר נכון. היו לנו בבית מספר זוגות, לא רעים בכלל (ככה חשבנו) של רמקולים דניים נחמדים וחזקים שאכלו את כל התחנות כח שחיברנו להם ולא התלוננו אף פעם.

אבל... בכל פעם שיצא לי לבקר את ההורים ולעשות סיבוב על ה-L100 של אבא שלי... משהו אצלי זז באי-נוחות, איזו נורה אדומה נדלקה לי, איזה אזעקה פנימית שאמרה לי 'טום, משהו רקוב בממלכת דנמרק'. לא יודע מה יש ל-L100 האלה... אני זוכר אותם מילדות. אם היה מישהו שמשלם לי על השעות שישבתי מולם, מהופנט מהריקוד של הוופרים הלבנים המקסימים האלה, הייתי יוצא לפנסיה... אולי זו חווית התבגרות, אולי סנטימט של געגוע ואולי הבאסים האדירים האלה שמטפסים מהריצפה ומזעזעים לך את המעיים, אבל תמיד אמרתי שה-L100 זה הסאונד הכי וינטאז' שאני מכיר. בקיצור - תמיד רציתי זוג בבית. אבל אף פעם לא יצא - אם בגלל מחירים מופקעים, אם בגלל בעיות תובלה ואם בגלל סדר עדיפויות אחר. אבל לאט לאט, התגברה אצלי התחושה שחייבים לעשות משהו בנידון...

אגב, השתתפתם כבר בסקר כאן? אמנם לא הרבה חברים הביעו את דעתם בסקר הנ"ל - אבל אנחנו הולכים על 'איכות' ולא על כמות, והתוצאות הקיימות מדברות בעד עצמן. אז חזרתי לחלום הישן...

לפני חודש, בעקבות איזו תגובה שלי כאן שבה חיפשתי L100, פנה אלי בפרטית (תוך שמירה על תקנות הפורום כמובן) חבר ותיק כאן שהציע לי זוג 4311 ב-2500 ש"ח. בשלב הזה כבר הייתי די 'חם' לעשות משהו בנידון ולא היה צריך הרבה לשכנע אותי לבצע את הרכישה. המוכר שלח לנו כמה תמונות באי-מייל ולמעט כמה בעיות בינוניות ומטה - היינו בעד.

למי שלא מכיר, ה-4311 הם הדגם האולפני שעל בסיסו נבנו ה-L100 כמוצר לשיווק לציבור הרחב (בניגוד לליין המוצרים שיועדו למקצוענים באולפני ההקלטות בהוליווד ובעולם). היה כאלה בהנהלת JBL שבדיוק התחלפה אז, שחששו מתגובת השוק המקצועי להליך הציבורי, ש'הוריד לעם' את הרמקול היוקרתי - ולכן מיתגו אותם מחדש כ-L100. למעשה מדובר כמעט באותו רמקול בדיוק.

הבעיה היחידה שלנו, היתה, שלא היינו בישראל. את הרכישה ביצענו באמצעות חבר שהסכים לתאם עבורינו את הרכש עם המוכר. כך עשה, וכשאישתי חזרה לתל-אביב, לפני סדר פסח, חיכו לה המוניטורים בבית. לקח לה רק שעתיים - ואז קיבלתי את הטלפון. 'אני זורקת את הויקינגים!' היא הודיעה לי. לקח לי כמה שניות להבין על מה היא מדברת, וכשהבנתי, לא האמנתי למה שאני שומע. ה-'ויקינגים', כמובן, היה שם הגנאי החדש שהיא הדביקה ל-Peerless 300 RMS 5 way שלנו, שרק חודש קודם לכן עשיתי להם אוברול, כולל החלפת קבלים ל-E-Cap היקרים של Mundorf. 'עזוב, כשתחזור אתה תודה לי' היא אמרה, עוד לפני שהספקתי לאסוף את הלסת שנשמטה לי, מרוב תדהמה, מהרצפה. לקח לי כמה דקות לשכנע אותה שלא ממש להוציא אותם לזבל, אלא, לפחות, לשמור לי אותם בצד. שבועיים אחר-כך, כששמעתי את המוניטורים, הבנתי אותה סוף סוף.

כדי לעשות סיפור ארוך קצר... לא! לא זרקנו את ה-Peerless. מה פתאום?! אבל שמנו אותם הפוכים בפינה, בעונש, עד שנחליט מה לעשות איתם, או עד שהחתול יתחיל להשתמש בהם לחידוד ציפורניים. אנחנו לא מדברים עליהם יותר בבית.

אחרי שסגרנו את הסוגייה הזו - החליטה הגברת ס' לעשות כבוד כמו שצריך לאורחים הקבועים החדשים בסלון שלה. שזה אומר כמובן, שיפוץ ויזואלי כולל של התיבות והאלמנטים, רענון של הקרוס הישן, ותיקון של מה שצריך תיקון ואי-אפשר לבד (ראה ערך 'האוזמן'). היא גם הודיעה לי, שבגלל שהצלחתי להתחמק השנה מהמצות של פסח, אני הולך לעבוד קשה כשאני חוזר, וגם, בהזדמנות הזו, היא קבעה לי לוח זמנים צפוף של בערך יומיים פלוס בין חזרה מארה"ב ונסיעה לגרמניה. 'יומיים' היא אמרה לי, 'זה המקסימום שאני יכולה לסבול יותר עם הויקינגים'. אז, זהו. לא היתה ברירה, וכמו שאומרים 'אם אי אפשר לנצח אותם...' אז התחלתי לעשות מחקר און-ליין בקשר לשיפוץ ורענון ה-XO ותכניות תקיפת פרוייקט באופן כללי.

אז בואו נראה אם מה אנחנו מתמודדים כאן...

1) שריטות בפורניר - המצב לא רע בכלל, אבל לא ברמת סלון:

תמונה

2) יש וופר עם כיפה מעוכה ושניהם במצב קוסמטי בינוני - הגברת ואני לא סובלים את הגוון הצהבהב

תמונה

3) לצערי טוויטר אחד גמור - עם דיאפרגמה שבורה (קרועה) ומורמת (קשה לראות בתמונה) וחסרה טבעת קצף

תמונה

4) טוויטר שני עם חורי סיכה בדיאפרגמה (אין לי מושג איך נוצרו) וגם חסרה לו טבעת קצף

תמונה

5) וגם הפנלים קידמיים במצב קוסמטי בינוני (שחור דהוי, שריטות וכ"ו) בתמונה אחרי פירוק טוויטר

תמונה

בסך הכל:

תמונה

לא מצב רע - אבל יכול להיות הרבה יותר טוב בהתחשב בפורניר היפיפה בדוגמת עץ אגוז. בהמשך, נתחיל לטפל בכל אחת מהבעיות הנ"ל...
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 29/09/2012 13:34, נערך 12 פעמים בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

שיפוץ זוג מוניטורים JBL 4311 (חלק שני)

נושא שלא נקרא #2 

טוב, היו לי קצת בעיות לעשות הטמעה של התמונות מ-AK כאן. יש אפשרות רק לשלוש תמונות מסופחות בכל תגובה - אז מי שירצה - יאלץ ללחוץ על הלינקים.

חזרתי מארה"ב שבוע אחרי הסדר. היו לי יומיים לפני נסיעה לגרמניה ופרוייקט לסיים בלחץ מבית... עשיתי קצת שיעורי בית לפני כן. את כל הקבלים לקרוס אובר של ה-4311 כבר הזמנתי בארה"ב. מצאתי expert group ב-AK שכבר כתבו כל מה שהיה לכתוב על ה-XO מדגם 3112 - שזה מה שקבור מתחת לתגיות האלומיניום בתחתית ה-4311. הרשרוש הזה הוא יוצא דופן וכולל אפילו לינקים עם מספרי החלקים ב-Parts Express למי שרוצה להזמין חלופות מודרניות לקבלים המקוריים של ה-4311. כשחזרתי - החבילה הזו כבר חיכתה לי ובתוכה היו כל הרכיבים האלה. ניגע בחלק הזה מאוחר יותר. במקביל, אשתי הביאה את הטוויטרים לטיפול במעבדה. כשאני הגעתי הביתה נשאר רק להרכיב אותם בחזרה. אז כמו שראינו - סך הכל - לא מצב רע, אבל יש הרבה עבודה. נתחיל דווקא עם הפאנלים הקדמיים מה שנקרא Baffle Board:

תאונת וויסקי עתיקה לימדה אותי בדרך הקשה שלפעמים צבע יורד הרבה יותר מהר בהמסה מאשר בשיוף. אז לפני שיוף סיזיפי אני תמיד עושה טסט על משטח צבוע. לא עם וויסקי כמובן, אבל עם התחלופה המסחרית שלו שנקראת מתנול. זו הגירסה הכימית, הלא ידידותית לשתיין של, אלכוהול מצוי (אתנול). משתמשים בזה לדילול פוליטורה וזה בד"כ נקרא 'ספירט'. יש צבוע ככחול (מפוגל) ויש שקוף שעלול להטעות אלכוהולוסטים - החומר רעיל!!! ומספיקות שתי טיפות כדי לעוור זמנית אדם מבוגר. זה גם דליק רצח ובוער באש בלתי נראית. אבל - יש גם יתרונות.

אז דבר ראשון, קצת שפשוף עם ספירט ונייר זכוכית עדין, מוריד את כל הצבע הישן. זה בעצם דבר שני. הדבר הראשון זה פירוק של כל האלמנטים, אטימה של כל החורים וכיסוי (masking) של כל החלקים הרגישים ללכלוך.

יש הרבה לוגיקה וסיבוכיות בפירוק של הוופר. אני אגיע לזה דווקא בתהליך ההרכבה שלו. כדי לפרק את הטוויטרים, לעומת זאת, דרוש רק מנוף בצורת מברג דק וחזק שמשחילים מתחת לשפתיים שלו ו... כח! יש עיקרון אחד מוביל בתכנון של התיבות האלה (ולא רק באלה) והוא: כל מה שלא פתוח בתכנון, שזה רק הפורט, חייב להיות אטום לחלוטין ברמת איטום אוויר. לכן, מתחת לטוויטר יש אטם OEM דקיק ומרושע שנדבק בכח לפאנל מצד אחד ולטוויטר מצד שני, וקשה לפרק אותו. הוא בד"כ יוצא בחלקים, ומפרק חתיכות עץ מהפאנל. כבר אמרתי... מרושע (6).

הוופר כולל אטם OEM שיושב בחריץ מסביב להיקפו התחתון של הדרייבר. זו טבעת סיליקון לא דביקה במיוחד שמשתחררת בקלות. יחד עם זאת, שלושים שנה שהצד הזה לא ראה אור והעץ של הפאנל עטף את הוופר והתהדק סביבו בשפתי ההתקנה שלו. צריך קצת נענוע ומברג דק כדי לשחרר את הוופר ממקומו. הוא גם די כבד כשלעצמו ולכן המשקל שלו מטעה - אפילו כשהוא משוחרר לגמרי הוא מרגיש עדיין תפוס.

המיד ריינג'ים חמודים. יש להם בית משלהם, אטום לאוויר ומנותק משאר חלקי התיבה הפנימית, ולכן אין להם אטם או דבק והם יוצאים בקלות אחרי שחרור של ארבעה בירגי עץ. חתיכת מיד-ריינג' יש ל-4311. כמו קרחון.
שבע שמיניות קבורות מתחת לפאנל ולא רואים מבחוץ את המגנט האדיר שלו ואת חיפוי המתכת.

תמונה

אז אחרי הפירוק... ניקוי זריז והמסת הצבע עם מתנול, מילוי, והחלקה של תושבת הוופר עם משחת מילוי עץ. החומר, במקרה הזה משהו ספרדי, מתקשה די מהר ומקבל דחיסות של עץ כך שניתן להחליק אותו עם נייר זכוכית בדיוק כמו עץ. החלק הזה חשוב מאוד. כבר ציינתי שהכל חייב להיות אטום לאוויר - בייחוד מסביב לוופר. החלקת התושבת תסייע לאטום יותר טוב בהמשך.

אותו סיפור עם כל מיני שריטות ופגמים בפאנל הקדמי. אם יש דפיקות - ממלאים אותן עם משחת פילר. כשזה מתייבש - משייפים בעדינות עד שכל המשטח מרגיש חלק ואחיד. בשלב הבא - לאחר השיוף - ניתן שתיים או שלוש שכבות של צבע ספריי שחור על הפנל המוחלק והממולא.

לחלק הזה בחרתי ספריי שחור לא מבריק (flat) על בסיס אפוקסי. קודם כל הוא עולה גרושים (13 ש"ח). אחר כך, הוא מתייבש ב-30 דקות וגם - אפשר לשייף אותו. הוא נדבק כמו עלוקה וקל מאוד לעבוד איתו. הוא רק מסריח בחריפות עד שהוא מתייבש - ואני בטוח במאה אחוז שאם לא קבלתי סרטן ריאות מהסיגריות עד היום - אז זה יהיה העונש שלי על מה שהספריי הזה עושה לחור באוזון.

הריסוס עם הספריי - לאחר שהרמקול מכוסה בעיתונים ו-masking כמו שצריך - ממרחק של חצי מטר עד שישים ס"מ. זאת למרות שכתוב על הפחית פחות. אני גם מרסס בזווית של 90 מעלות (ישירות מעל המשטח כך שהפחית מקבילה למשטח). בצורה זו אין לסילון מספיק כח לעשות גלים בצבע הטרי. את הגלים המזורגגים האלה לא רואים מייד. רק שהצבע מתייבש. זה נראה כמו עור של תנין או נחש. צריך לשייף את זה ולרסס שוב. כדי להימנע מקשקשים כאלה - צריך לעשות מה שכתבתי קודם (למרות שפחית ריסוס מקבילה למשטח - גורמת להרבה פרופלנט לברוח יחד עם הסילון). ככה זה בחיים. לכל דבר יש יתרונות וגם חסרונות. בסוף זה נראה כך:

תמונה
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 06/10/2012 17:40, נערך 8 פעמים בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

שיפוץ זוג מוניטורים JBL 4311 (חלק שלישי)

נושא שלא נקרא #3 

כמו שראיתם, הפאנלים הקדמיים מרוססים בספריי. שתיים שלוש שכבות מספיקות - הכי חשוב - שכבות אחידות שזה אומר איזי עם הספריי. סבלנות. לא להגזים בכל שכבה. השלב הבא:

שיוף התיבות

לא סובל באפרים חשמליים ומשייפות למיניהם כשמדובר בפורניר. פורניר הוא ציפוי דקיק של עץ אמיתי והרעידות של המלטשות האלה עלולות לסדוק אותו. אני עושה ביד! :lol: לא בושה! להפך - הדרך הכי טבעית לעבוד עם עץ עדין. לכן - כלי המשחית בעבודה הזו הם נייר שיוף 100, נייר שיוף 120 ונייר שיוף 2000 כדי להחליק הכל לפני צביעה.

JBL נשבעים במדריכים שלהם שהארגזים האלה נמרחו בשמן בלבד (שיש לחזור ולמרוח כל חצי שנה) ואין עליהם לכה כלשהי. יחד עם זאת, אני מכיר לכה כשאני משייף אחת. לכה משוייפת משאירה אבק אקרילי לבן ודקיק - כמו בתמונה. אני מתחיל עם ה-120 עם כיוון הסיבים ובתנועות ארוכות מוריד את כל הלכה. כשהצבע של האבק מתחלף לחום - הגענו לשכבת העץ. כאן כבר צריך נייר ליטוש עדין יותר.

אם העץ מכיל שריטות עמוקות שחודרות את הפורניר ולא ניתן לשייף אותן - משתמשים בפילר. לא מדובר בפילר שחור של קודם אלא באותה משפחה של חומרים בגוון הכי קרוב שאפשר. בניגוד לפילר על תושבות הוופר - פילר על העץ הוא בעייתי. הוא אמנם נראה כמו עץ, ודחוס כמו עץ, אבל זה לא ברווז. הוא לא סופג כמו עץ וכשנצבע את התיבות, יותר נכון, נלזור אותן, תיהיה לנו בעיה של גוון. זו נעלמת לאט לאט עם כל שכבה - אבל במקרה שלנו - אנחנו נסתפק בשתי שכבות בלבד. בקיצור - זה מטרד לא קטן ולכן עדיף לשייף כשאפשר, ולמלא בפילר רק כשממש אין ברירה.

בסוף הליטוש עוברים על כל התיבות עם נייר זכוכית הכי עדין שיש. הירוק שראיתם בתמונות הוא בעצם נייר זכוכית (הוא לא ממש זכוכית יותר סיליקון וקרבייד) לשיוף רטוב של פח רכב במספר 2000. אני אוהב את הסוג הזה. הנה מספר תמונות של התהליך...

הדבר האחרון שנעשה - זה ניקוי של התיבות מהאבק - בעזרת סמרטוט וטרפנטין ונקיון כולל של סביבת העבודה בשואב אבק. אנחנו לא רוצים שבשלב הבא יתיישב לנו אבק מרחף על הלזור הטרי... זה בדיוק, מה שאני הולך לעשות בשלב הבא.
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 22/04/2012 2:39, נערך 5 פעמים בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

שיפוץ זוג מוניטורים JBL 4311 (חלק רביעי)

נושא שלא נקרא #4 

כאן כבר מתחילה העבודה ה'נקייה'. עכשיו צריך מברשת טובה שלא משאירה שערות ולזור. לזור זה חומר די דומה באפקט שלו לשמן רהיטים. הוא מחייה ומבליט את הדפוסים בעץ. אבל הוא חומר שונה לחלוטין וממשפחה שונה של צבעים והעיקרון הוא מעבר של אור דרך השכבות הדקות ליצירת מראה עץ חי סטייל קולאז'. בניגוד לשמן רהיטים - החומר הזה הוא על בסיס טרפנטין והוא נספג בעץ ולא מתאדה או נעלם. אבל צריך לדעת איך לעבוד איתו ומה לקנות.

אז קודם כל יש הרבה חומרים בחוץ. אני כבר שנים משתמש בסוג שנקרא Zweihorn Holzlasur 2000 ואין לו מתחרים. היבואן הוא יעקובי ואפשר להשיג כמעט בכל טמבוריה רצינית. הוא רק יותר יקר מהמתחרים המקומיים שהם יותר מזכירים צבע שמן מדולל מאשר לזור - וגם נראים כך לאחר מכן.

החומר מוכן ואין צורך לדלל אותו. חשוב לשמור עליו כשגומרים לצבוע ולכסות היטב עם המכסה - אחרת הוא מקבל קרום כמו חלב. הקרום הזה מתפורר והופך לאיכס של פירורים מלכלכים. את המברשת מנקים עם טרפנטין, שוטפים עם מים חמים וסבון כלים, ומייבשים היטב. לזור לא מתערבב טוב עם מים.

העבודה עצמה נעשית בסבלנות. עושים שכבה דקה אחר שכבה דקה, כמה שצריך, ונותנים מינימום של 8 שעות לייבוש בין השכבות. מתחילים עם טבילת המברשת בקמצנות ומריחה ארוכה עם כיוון הסיבים. אחר-כך, פעם אחת בלבד, הולכים נגד הסיבים. ואז, שוב, מורחים את החומר בתנועות ארוכות עם כיוון הסיבים. נזהרים מאוד מנזילות, אבק, ונשירת מברשת. כל אחד מהמפגעים האלה, אם לא נשים לב, יחייב שיוף וצביעה מחדש.

נזילות יש תמיד. עם אנחנו צובעים את הצד הארוך, בקצה העליון של הצד הקצר תיווצר נזילה. זה מהקצוות של המברשת. אין בעייה עם נזילות רטובות - רק לא לתת להן להתייבש. את הנזילות מורחים עם המברשת ועוברים לצבוע את הצד שעליו היתה הנזילה. לפני שחושבים שגומרים - בודקים ויזואלית שאין נזילות. אם יש - מורחים אותן. אם יש נשירה מהמברשת - קודם כל - תתביישו. קניתם מברשת זולה. הזול הוא יקר בסוף. תדוגו את הנשירה ותחליקו עם המברשת. עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. אם זה קורה שוב - תזרקו את המברשת. תיקנו אחת טובה. 25 ש"ח זה הקנה מידה. כל מה שפחות - לא לקנות.

זהו. לא מדע טילים. לא קשה. רק קצת נסיון. התוצאות מדהימות. בואו נראה קצת תמונות.
  • כך זה בהתחלה

    תמונה
  • כך זה כשהשכבה ראשונה מתייבשת

    תמונה
  • זו כבר השכבה השנייה (ואחרונה)

    תמונה
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 06/10/2012 18:07, נערך 5 פעמים בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

שיפוץ זוג מוניטורים JBL 4311 (חלק חמישי)

נושא שלא נקרא #5 

שכחתי דבר סופר חשוב... בין שכבה לשכבה של לזור - חייבים ליטוש עדין. החומר מתקשה כמו זכוכית מחוספסת וחייבים להחליק אותו. כמה שפשופים עם הנייר הירוק וזהו. לא לקלף את השכבה הטרייה - רק להחליק אותה. זה גם מכין את המשטח לשכבה הבאה וגורם להחזר האור ול'קולאז'יות' בתוצאה הסופית.

טוב - אפשר לשטוף ידיים. גמרנו עם העבודות המלכלכות. אנחנו עוברים קצת לאלקטרוניקה... האמת, בשביל החלק הבא - אפילו בקושי צריך מלחם. אנחנו הולכים לקחת את הקרוס 3112 הישן, לשלוף ממנו את שני הקבלים הישנים ולהתקין במקומם מערך קבלי פוליפרופילן אודיו חדשים. בנוסף, נערוך ניקוי (אולי החלפה) של הפוטנציומטרים הקיימים.

החלק הקשה באמת כאן - זה להבריג החוצה את שני הברגים שמחזיקים את ה-3112 במקום. אפילו זה לא קשה. מה שמצריך קצת טקט - זה רק הסרת לוחיות האלומיניום שמתחתיהן, יושבת לה, ברוב אסטרטגיה, הגישה לברגים האלה.

אין בעיה בכלל. פאן לייבוש שיער וסכין או שפכטל דק יעשו כאן את העבודה. מחממים עם הפאן את התגית והדבק תחתיה נחלש ומתנתק כמעט מעצמו. עוזרים לו קצת עם הסכין הדקה או השפכטל ועוברים לכל האורך ביחד עם הפאן. מכאן ה]דרך פנוייה לברגים.

תמונה

מנתקים אותם והופ... הקרוס בחוץ. ככה הוא נראה עם הקבלים הישנים שלו. אלה קבלים ישנים של 3 ו-8 מיקרו פראד בוולטאז' של 50V.

תמונה

אנחנו נחליף את ה-8 במערך מקביל של שני קבלי Dayton Audio PMPC-4.0 4.0uF 250V איכותיים עם קבל Audiocap PPT Theta 0.01uF 600V שישמש כבי-פאס (מעקף).

את הקבל הישן בערך הקטן יותר נחליף ב-Dayton Audio PMPC-3.0 3.0uF 250V ונחזור על הטריק של המעקף עם אותו קבל קטנצ'יק מקודם.

האמת היא - שאם לא היה לי מלחם - לא הייתי אפילו צריך אחד. כל הסיפור החדש נראה כך:

תמונה

כל מה שנשאר לנו עכשיו זה לבדוק מה מצב הפוטנציומטרים. אחד מהם שולט בטוויטר, והשני, במיד ריינג'. בסלאנג המקצועי הם נקראים L-Pads דבר שגורם לבלבול לא פעם. ליתר בטחון הזמנתי שניים חילופיים חדשים שנראים כך.

תמונה

לא נפלתי מהכיסא כשראיתי אותם. עשו עלי רושם של ח"ח זולים מסין. לכן, לא ממש רציתי אותם בקרוס המשופץ והשתדלתי לתת ל-L-Pads הישנים טיפול הולם.

הפוטנציומטרים הישנים נפתחים בקלות על-ידי הסטה של 4 כנפי פח. קצת מתנול, ספרי מגעים וחיטוט אוהב עם מקלון ניקוי אזניים (Q-Tip) עשו את שלהם. כל מה שנשאר זה לייבש - ולסגור. אני מקווה שאלה יחזיקו עוד שלושים שנה ולא ישמיעו רעשים בסיבוב.

בגדול - זהו. כל מה שנשאר זה להחזיר את ה-3112 למקום, להדק עם הברגים ולסגור עם סיליקון את החורים של החוטים למיד-ריינג'. שני דברים לפני כן....

1) את הקבלים החדשים אני מהדק למקום עם סיליקון ולא עם דבק חם. דבק חם הוא... חם. החום הזה, לדעתי, לא בריא לחלק מהרכיבים. פלוס, דבק חם מתקשה בקשיחות. הסיליקון המיוחד והיקר יחסית שאני משתמש בו - מתקשה ותופס חזק מאוד - אבל כמו גומי. הוא רך ומשכך רעידות.

2) מסביב לציר של הפוטנציומטרים יש אטם. חשוב שהוא יהיה שלם. אם הוא לא שלם - נפגעת לנו האטימה. למעשה, כששלפתי את אחד הקרוסים, הוא נשלף עם חתיכות עץ מסביב לאטם. זה אומר שאם אני אחזיר אותו למקום כמו שהוא, הלכה האטימה.

לכן יש לי טריק שלמדתי מרפי האוזמן. לטריק הזה קוראים פלסטלינה. קניתי בטויס-אר-אס. פלסטלינה שחורה לילדים. מגלגלים נחש דקיק ומועכים בצורה שווה על האטם הישן. זה לא נדבק, לא מלכלך, לא קורע עץ והכי חשוב, אם שכחנו משהו, אפשר בקלות לפתוח שוב בלי נזק. אז עשיתי נחש קטן והדקתי חזק את הברגים של ה-3112 בשני הרמקולים. ואין לי כוונה לשוב ולפתוח אותם עד שנת 2042.

זה כל האלקטרוניקה שיש לנו להתעסק איתה ב-4311 והקרוס המחודש נראה כך:

תמונה

בחלק הבא נעבוד על פינישים...
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 06/10/2012 18:23, נערך 6 פעמים בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

שיפוץ זוג מוניטורים JBL 4311 (חלק שישי)

נושא שלא נקרא #6 

טוב. כמעט גמרנו. מה שנשאר לנו לעשות זה לנסות לתת לוופרים צורה (לתקן את המעיכה בכיפה ולהחזיר את הברק הלבן). אחר-כך נרכיב ונאטום הכל בחזרה.

תיקון מעיכת כיפת וופר

לרוב ה-dust caps אין שום תפקיד אקטיבי. הם בסך הכל מונעות כניסת אבק ולכלוך לספיידר. אבל ילדים קטנים, וגם אינפנטילים קצת יותר מבוגרים, נהנים מידי פעם ללחוץ עליהן עם האצבע ולמעוך אותן. זה מפגע ויזואלי על-פי רוב. במהלך השנים תיקנתי הרבה רמקולים במצב הזה באמצעות טכניקות של נשיקה ומציצה :lol: למיניהן. זה לא מה שאתם חושבים (אבל אל תתנו לי להפריע לכם לנסות), זה בסך הכל הצמדת שפתיים לכיפה ויניקתה החוצה. אפשר לנסות בעדינות, עם סרט דביק, לשלוף את החלק התקוע של הכיפה, ולפעמים, בכיפות קטנות זה עובד. עד היום השתמשתי בשואב אבק ללא הראש ולא היו לי בעיות מעולם. עד הוופר העקשן הזה שנקרא 2213. הכיפה שלו די גדולה ועשוייה מקרטון קשיח שלא משנה מה עשיתי לו - לא רצה לצאת החוצה.

ניסיתי אפילו ליצור כדור סיליקון דביק על-מנת למרוט את החלק השקוע של הכיפה החוצה. זה לא עבד והסיליקון רק נדבק לי לאצבעות ולכלך את הכיפה.

יש עוד אמצעי זוועתי ששמעתי עליו. מנקבים חור סיכה בכיפה ומושכים החוצה עם מיתר פלדה מכופף ל'L'. זה אמור לעבוד ואחר כך אוטמים את החור שאף אחד לא אמור לראות. אין לי מושג איך אוטמים. לא רציתי לעשות את זה בכל מקרה. נתקעתי.

בסוף, השתמשתי בבייץ שאיתו החתמתי את הטבעות של הוופר. פשוט מרחתי קצת בייץ רטוב עם מברשת על החלק השקוע של הכיפה עד שהקרטון נרטב קצת והתרכך. אחר-כך שאבתי עם הפיליפס 'מובילו' שלנו שיש לו כפתור לכיוון עוצמת מנוע - כך שלא יתלוש לי את הכיפה מהוופר בשלמותה. זה שם קץ אלגנטי לשקע המכוער בכיפה. נשאר רק לייבש אותה עם פאן ולשייף עם נייר לטש עדין את שאריות הסיליקון שלא הצלחתי לפנות עם פינצטה. כמובן שעברתי עם בייץ שחור גם על הכיפה וגם על הטבעות (גומי - לא קצף במקרה הזה).

הלבנת וופר

לאחר מחקר מקיף אני יכול לאמר שהדרך הכי טובה להלבין וופר היא באמצעות מי-חמצן 3% שקונים בבית מרקחת בפחות מ-10 ש"ח לבקבוק. אנחנו אמורים לטבול Q-Tip בחומר ואח"כ 'לנקר' בעדינות על האיזורים המלוכלכים בוופר.

לא מגרדים, לא משפשפים, רק נותנים לכימיה לעשות את שלה. הלוואי שיכולתי להגיד שזה מה שעשיתי. לצערי כבר לא היתה לי סבלנות. תפסתי מברשת נקייה - טבלתי במי-חמצן והעברתי על הוופר בעדינות. לא גרמתי לו להיות רטוב או רווי אלא רק לח. אחר-כך יצאתי להפסקה. אשתי ניקתה את השני כמו שצריך. בסבלנות.

כשחזרתי - ממש לא האמנתי. הוופר נראה כאילו כיבסו אותו. כולו זרח לבן בוהק והמרקם שלו נראה צמרי ונקי. קצת כמו פנינה. בכל מקרה תעשו השוואה בין הוופר במצב הראשוני לבין התוצאה. רואים את ההבדל? הנה כימיה בשירות העם...

התקנת הוופרים על התושבות

במדריך של JBL נכתב שטיפול ב-4311 יעשה על-ידי טכנאים מוסמכים בלבד. יש סיבה לכך. פוטנציאל ההסתבכות בהתקנה מחדש הוא גבוה... הסיבה, למעשה, די טפשית. הוופר מתחבר לפאנל הקדמי באמצעות ארבעה ברגים. אלו עוברים דרך הדרייבר ומתחברים מצידה השני של התושבת לאומים מיוחדים בעלי קוצים שננעצים בבשר העץ מהצד השני. כל לחץ שנפעיל על הברגים, כל עוד לא נסגרו עד מרווח מינימאלי, ישלוף את הקוצים ויגרום לאומים להסתובב 'על-ריק' יחד עם הברגים. אסון. איו גישה אל מתחת לברגים ואין כל דרך אלגנטית לצאת מהעסק ביש הזה.

לכן, חשוב מאוד להשגיח שגם הברגים וגם האומים נקיים ומשומנים וכי אפשר לסגור את הברגים בקלות, באצבעות, עד כמעט הידוקם. אם הגענו לשלב הזה - האומים כבר לא יכולים להשתחרר וניתן להדק בחוזקה עם מברג.

בנוסף, חשוב לאטום כמו שצריך. עשיתי שימוש חוזר באטם המקורי לאחר ניקויו מדבק ושאריות עץ במתנול. יחד עם זאת, חזרתי גם על רוטינת איטום הפלסטלינה, כמו שניתן לראות כאן. הפלסטלינה אוטמת מעבר אוויר ומהווה משכך זעזועים מעולה לוופר המאסיבי הזה.

נשארה מעט מאוד עבודה. בואו נראה מה האוזמן עשה עם הטוויטרים ונחזיר אותם למקום...
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 22/04/2012 1:34, נערך 4 פעמים בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

שיפוץ זוג מוניטורים JBL 4311 (טוב, אז בשבעה חלקים)

נושא שלא נקרא #7 

בחלק האחרון הזה תכננתי להעלות רק תמונות סיום וזיקוקי די-נור. מאיזושהי סיבה הלינקים לתמונות לא עובדים כמו שצריך... טוב... בכל מקרה נזכרתי שיש לי עוד משימה קטנה בפרוייקט הזה. הטוויטרים. זוכרים אותם?

תמונה

הרכבת הטוויטרים

הנה הפתעת המאה. הטוויטר של ה-L100 וה-4311 האגדתיים נקרא LE-25 והוא פותח בשנות השבעים. JBL לא מייצרים אותו כבר שנים אבל החלקים הפנימיים שלו, דייאפרגמה, טבעות, סלילים, כיפות - נמצאים עדיין בייצור שוטף. לכן הופתעתי מאוד כשהגיעה הקופסה מ-JBL ובתוכה כל הרכיבים חדשים לגמרי בתוך טוויטר משופץ בעליל.

תמונה

העלות: קרוב ל-100$ חלקים. פלוס עבודה ומע"מ = בערך 600 ש"ח. האוזמן אומר ש-JBL עדיין משתמשים ברכיבים של הטוויטר הזה במודלים חדשים יותר שמיוצרים היום. נחמד מאוד בתור שימוש חוזר בחלקים במשך 35 שנים לא? מה זה אומר על התכנון המקורי?!

טוב - אז חצי שנייה לפני שהטוויטרים חוזרים למקום - ניקיתי את שאריות האטם הישן מהדרייבר. מיותר לציין שגם כאן חזרתי על שגרת הפלסטלינה סביב היקף הדרייבר הנצמד לפאנל הקדמי. אחר-כך זה בסך הכל הידוק של ארבעה ברגי עץ. לא מדע טילים.

כמעט שכחתי... זוכרים את שני חורי הסיכה בטוויטר השני? מסתבר שאין להם השפעה תפקודית על הטוויטר. האוזמן אמר שהוא יכול לסדר שהאזניים שלי ירגישו בסדר - אבל כל מה שביניהן זה כבר לא בשליטה שלו. הוא התכוון שחבל על הכסף. לקחנו את המילה שלו ברצינות. נחייה עם החורים האלה.

אז מה יש לנו בסוף הרשרוש הזה?

זה נראה ככה:

תמונה

מי שרוצה להתרשם מהיכולות של הלזור:

תמונה

ובנוסף, למטה - תמונות סיום וזיקוקי די-נור.

תודה לכולם על הסבלנות לאורך השישה פוסטים האחרונים (f)
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 06/10/2012 22:48, נערך 9 פעמים בסך הכל.

Tankpopper
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 542
הצטרף: מרץ 2012
נתן תודות: 11 פעמים
קיבל תודות: 81 פעמים

נושא שלא נקרא #8 

Cant wait!!


אפילו שכבר ראיתי את השיפוץ בAUDIOKARMA.. אני מקווה שתוסיף פה עוד תמונות ומידע - בכל אופן - :מעריץ:

ועכשיו אני אחזור לשיעורי הבית שלי :רותח: :לאטה: :התייאשתי: :(

BennyO
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 972
הצטרף: דצמבר 2011
נתן תודות: 487 פעמים
קיבל תודות: 213 פעמים

נושא שלא נקרא #9 

עבודה מרשימה!
לקחתי כמה טיפים לשיפוץ ה-TL שלי לאחר שיגיעו הקרוסים החדשים שהזמנתי.
אהבתי את האיטום עם פלסטלינה.
Rust never sleeps

Kosh
סמל אישי של משתמש
גורו וינטאג'
גורו וינטאג'
הודעות: 4068
הצטרף: מרץ 2007
מיקום: Vorlon homeworld
נתן תודות: 339 פעמים
קיבל תודות: 366 פעמים

נושא שלא נקרא #10 

יופי של עבודה! וראוי להערכה רבה על ההשקעה והמאמץ (Y) :) ועוד יותר ראוי לציון שזוגתך חובבת סטריאו וינטאג',הלוואי
עלי בת זוג כזאת! :) :D
Vintage audio is a way of life

Retro audio is good for you

ערוץ הסטריאו וינטאג' שלי:
http://www.youtube.com/user/Kosh31100

uriler
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
הודעות: 10116
הצטרף: פברואר 2005
מיקום: חולון
נתן תודות: 190 פעמים
קיבל תודות: 513 פעמים

נושא שלא נקרא #11 

עבודה יפיפייה!

תענוג לראות את ההשקעה.

מה ששכחת - איך הם נשמעים עכשיו ביחס לתחילת השיפוץ?

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #12 

uriler כתב:...מה ששכחת - איך הם נשמעים עכשיו ביחס לתחילת השיפוץ?
...
צודק! באמת שכחתי להתייחס לפונקציה המרכזית של המוניטורים. מרוב עיסוק בדפוסי העץ היפייפיים - פרח לי מהראש. בנז'!!!
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 07/01/2015 15:26, נערך 4 פעמים בסך הכל.

sagipel
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 204
הצטרף: ינואר 2010
נתן תודות: 14 פעמים
קיבל תודות: 7 פעמים

נושא שלא נקרא #13 

יפה מאוד ! (Y)
תודה על העצות.
מתי ריקאפ ל-דובי ?
לפעמים עדיפה אמת שחורה על פני שקר לבן.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #14 

sagipel כתב:מתי ריקאפ ל-דובי?
...
על-פי הדיווחים שאני מקבל בקביעות כל שלושה שבועות מ-Mouser, כל הכלכלה היפאנית הפוסט-צונאמית נשענת עכשיו על Murata ו-Nichicon שעסוקים בייצור שלושת הקבלים האחרונים בשביל ה-DB שלנו. מראש הזמנתי הפעם (בינואר) סדרות של קבלי אודיו ואספקת כוח נדירים שלא היו בסטוק וידענו שזה יקח זמן. מה שלא ידענו, שזה יקח כל-כך הרבה זמן. לא ממש קראתי את כל האותיות הקטנות באתר, שחלקן אייתו 18 שבועות של lead time. לכן, חוץ מלחכות לעידכונים, אין הרבה מה לעשות בנידון. העידכון האחרון מבשר על ה-2 ביוני כתאריך יעד להגעת שני קבלים קרמיים מ-Murata אך נשאר עדיין קבל אחד מ-Nichicon עם מועד הגעה פתוח. גם אחרי התאריך המיוחל, צריך לקחת בחשבון זמן משלוח ועיכובים במכס - כך שאני לא רואה איך כל העסק קם לתחייה לפני אמצע הקיץ.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #15 

Kosh כתב:יופי של עבודה! וראוי להערכה רבה על ההשקעה והמאמץ (Y) :) ועוד יותר ראוי לציון שזוגתך חובבת סטריאו וינטאג',הלוואי עלי בת זוג כזאת! :) :D
...
תודה רבה! בזה אני מסכים איתך - רק שהיא לא מתרגשת מוינטאז' אלא מהתוצר הסופי. ממש לא מעניין אותה מה גיל הציוד ובד"כ גם לא איך הוא נראה.
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 07/01/2015 15:28, נערך פעם 1 בסך הכל.

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”