הכל על קבלים - חלק ב'

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

הכל על קבלים - חלק ב'

נושא שלא נקרא #1 

זהו המשך ישיר של של השרשור 'הכל על קבלים חלק א'. החלק האחרון כאן: בחלק זה אני עושה שימוש נרחב במידע שנלקח מהאתר Robots and Machines Design המיועד למהנדסים, מתכנני מערכות, תלמידים וסטונדנטים המתעניינים בעולם במערכות מכטרונית או רובוטיות. האתר לא עוסק ישירות בציוד אודיו אך הוא מכיל מידע רב-ערך בנושא קבלים. הגירסה העברית של האתר רוויה בשגיאות במונחים וניכר שהעוסקים במלאכת התרגום אינם בקיאים במתודולוגיה הנידונה - אך, עם זאת, המידע ממצה ודי מלא.

השלמות, תמונות והתייחסויות לקחתי גם מתוך אתר מועדון האלקטרוניקה הבריטי המכיל מידע נהדר לכל חובב המעוניין להכנס לתחום האלקטרוניקה בקלות ובבהירות. האתר אינו מיועד למהנדסים ולאקדמאים בלבד והוא כולל הסברים פשוטים וממצים בתחומים רבים באלקטרוניקה - כולל רכיבים אלקטרוניים רבים - וגם קבלים. כרגיל, כאשר אוסיף מידע משלי, אציין זאת במפורש בסוגריים ובראשי תיבות של שמי (ט"ס).

עוד על סוגי קבלים

קבל (Capacitor) הוא רכיב חשמלי שמטרתו לאגור מטען חשמלי. הקבל לרב בנוי משני משטחים מוליכים המופרדים על ידי חומר מבודד. מתח המוזן לשני המוליכים של קבל גורמים להיווצרות שדה חשמלי סטטי. קיבול של קבל נמדד ביחידות של פראד (המסומן באות 'F') והקבל מסומן בשרטוטים חשמליים באות 'C'. קבלים יכולים להגיע במגוון צורות ומגוון דרכים: קבלים בודדים ונפרדים וקבלים המובנים בתוך מעגלים משולבים ועוד.

קבלים מסווגים לשני סוגים: קבלים קבועים ו-קבלים משתנים.

קבלים קבועים הם קבלים שערך הקיבול שלהם הוא קבוע. קבלים אלה בנויים עם שני הדקים. בחלק מהם קוטביות החיבור (כיוון החיבור) היא חשובה ובחלק אחר היא לא. (קבלים בהם כיווניות החיבור היא משמעותית נקראים Polar Capacitors. קבלים בהם הקוטביות אינה חשובה נקראים Non-Polar או Bi-Polar ובדרך כלל מופיע עליהם הסימון NP או BP. ט"ס)

קבלים משתנים הם קבלים שניתן לשנות את ערך הקיבול שלהם. קבלים אלה בנויים עם שלושה הדקים. גם כאן קוטביות החיבור אינה חשובה אך יש לשים לב באילו הדקים משתמשים בעת חיבור הקבל המשתנה למעגל החשמלי.

תמונה

לרב, הקיבול בין שני ההדקים הקיצוניים הוא הקיבול המקסימלי של הקבל המשתנה ובאמצעות ההדק המרכזי ניתן לקבוע את ערך הקיבול הרצוי. מבנה פנימי של קבל משתנה מתואר בתמונה הבאה:

תמונה

סיבוב של הרוטור גורם להגדלת/הקטנת השטח בין הלוחות של הקבל ואלה גורמים לשינוי הקיבול שלו.
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 25/02/2014 20:58, נערך 2 פעמים בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

התנהגות קבל

נושא שלא נקרא #2 

כאשר מספקים מתח לשני המוליכים של הקבל, נוצר שדה חשמלי סטטי (קיבול). קיים קשר בין קיבולת בקבל לבין המתח והזרם שעוברים דרכו. קשר זה תלוי בזמן:

תמונה
כאשר
  • I = הזרם שעובר דרך הקבל בנקודת זמן כלשהי
    V = המתח על הקבל בנקודת זמן כלשהיא
    C = הקיבול של הקבל
במעגלי זרם ישר DC, בהם קיים נגד וקבל בטור ניתן להגיע לקשר בין המתח לקיבול ולהתנגדות במעגל:

תמונה

תמונה

כאשר t או tau זהו קבוע הזמן והנוסחא שלו היא: t=RC (כלומר, היכן שמופיע 't' במשוואה, אפשר להחליפו בכפולת ההתנגדות בקיבולת – ט”ס) ההסבר מאחורי הנוסחא הוא שקבל ללא מטען חשמלי שאגור בתוכו, נטען במטען החשמלי עד שהוא מגיע לנקודת שיווי משקל. זמן הטעינה מושפע מהקיבולת של הקבל וההתנגדות של הנגד שמחובר אליו. טוב, זהו, גמרנו עם המתמטיקה הזו... ההמשך הרבה יותר קל.


חיבור קבלים בטור כנגד חיבור מקבילי


ישנו הבדל גדול בין סוללות וקבלים כאשר מדובר בחיבור במקביל כנגד חיבור בטור. בעוד שבחיבור מקבילי עולה סך הקיבולת הכללית עם כל קבל שמתווסף, בחיבור טורי, קורה בדיוק ההפך. הנה ההסבר והנוסחאות:

חיבור מקבילי של קבלים מתאר קבלים אשר שני ההדקים שלהם מחוברים לאותה נקודה. כלומר, על כל הקבלים קיים מפל מתח שווה.

תמונה

בפועל', חיבור מקבילי של קבלים, יכול להראות כך למשל (דוגמה למעקף - bypass - נפוץ בקרוס-אוברים משופצים של רמקולים של JBL קבלי פוליפרופילן של Dayton נעקפים בחיבור מקבילי של קבל איכותי של AudioCap ט"ס):

תמונה

ניתן לייצג את הקיבול השקול לכל הקבלים המחוברים בצורה מקבילית באופן הבא:

תמונה

(כלומר סך כל הקיבולת היא סכום הקיבולת של כל הקבלים המחוברים במקביל – ט"ס)

בחיבור טורי של קבלים, מספר קבלים מחוברים אחד לשני כאשר ההדק של קבל אחד מחובר להדק של קבל שני:

תמונה

ניתן לייצג את הקיבול השקול לכל הקבלים המחוברים בצורה טורית באופן הבא:

תמונה

(כלומר, בניגוד לסוללות למשל, חיבור טורי של קבלים רק מוריד את סך כל הקיבולת משום שמדובר בחלוקה של אחד למספר הולך וגדל – ט"ס)


מתח פריצה (Breakdown Voltage)


החומר המבודד בקבל (שנקרא גם חומר דיאלקטרי Dielectric) מבודד רק עד לרמת מתח מסויים. כאשר מספקים מתח גבוה מדי, החומר המבודד הופך לחומר מוליך. המתח המקסימלי שמותר להפעיל על קבל תלוי בחוזק של החומר הדיאלקטרי (Dielectric Strength). מתח זה קרוי מתח פריצה ומסומן בצירוף האותיות Vbd.

החוזק הדיאלקטרי של המבודד תלוי במרחק של שני המוליכים בקבל זה מזה ונמדד ביחידות של Mv/m (מילי-וולט למטר - ט"ס) לדוגמה, החוזק הדיאלקטרי של אוויר הוא 2-5Mv/m. הסיבה לכך שמתרחשים ברקים בעת סופות ברקים היא שהמתח בין העננים לכדור הארץ מגיע למתח פריצה ומתגבר על החוזק הדיאלקטרי של האוויר וכך זורם זרם של מטען חשמלי בין העננים לכדור הארץ.

קבלים מסומנים בערך של מתח עבודה מותר. זהו המתח המקסימלי שמותר לספק להם. מתח העבודה של כל קבל קטן יותר ממתח הפריצה. קבלים בעלי מתח פריצה גבוה יותר יהיו קבלים גדולים יותר. דוגמה לסימון מתח הפריצה על קבל בעל קיבולת של 470 מיקרו-פראד ומתח פריצה של 450 וולט:

תמונה

מתח פריצה של קבל מושפע מלחץ, לחות וטמפרטורה (בשלב מאוחר יותר בשרשור זה אדבר על מה קורה ואיך נראה קבל שנפרץ, בהתאם לסוג הקבל - ט"ס)


התנגדות טורית שקולה (ESR – Equivalent Series Resistance)


קבל אידיאלי הוא רכיב בעל קיבול בלבד. בפועל, לכל קבל ישנה התנגדות מסויימת. כיוון שלכל חומר בטבע יש התנגדות מסויימת, גם למוליכים של הקבל יש התנגדות. את ההתנגדות הזו מסמנים ב-ESR. לרוב מדובר בערכי התנגדות נמוכים מאוד אך במעגלים חשמליים רגישים נתון זה הוא חשוב מאוד. (אחסוך לכם את הנוסחא המתמטית המורכבת. מי שרוצה לראות את כל הנוסחאות יכול לעשות זאת כאן - ט"ס)

כאשר מופעל על הקבל מתח חילופין AC, ככל שהתדר גדל כך גדלה השפעת ה-ESR. כמו בנגדים, גם לקבלים יש פיזור הספק (Power Dissipation) (גם לזה יש נוסחא מתמטית - ט"ס). משמעות נוספת ל-ESR הוא קצב הפריקה. ככל שהתנגדות ESR של קבל נמוכה יותר כך הוא יכול להיטען ולהיפרק במהירות רבה יותר.


זרם אדווה (Ripple Current)


זרם אדווה הוא רכיב AC שקיים בעת הזנת מתח לקבל. מדובר בזרמים מאוד קטנים בעלי תדר משתנה או קבוע. קיימים סוגים של קבלים שרגישים מאוד לזרמים אלה (כגון קבלי Tantalum). עבור קבלים אלה מוגדר זרם אדווה מקסימלי שניתן לספק להם לפני שייגרם להם נזק כלשהו. בקבלים אלה, הזרם גורם להתחממות של הקבל ושינוי המאפיינים החשמליים שלו. זרם האדווה המקסימלי המותר על קבל תלוי בהתנגדות שלו (ESR). קבלים בעלי ערך ESR גבוה (כגון קבלי Tantalum) יהיו רגישים לזרמי אדווה בעוד קבלים בעלי ערך ESR נמוך (כגון קבלים קרמיים) לא יהיו רגישים לזרמי אדווה


רמת דיוק של קבל-Tolerance


לכל קבל מוגדרת רמת הדיוק שלו. נתון זה מתאר את החריגה האפשרית מהערך המוצהר של הקבל. נתון זה מסומן באחוזים. לדוגמה,קבל בעל קיבול של 100μF עם אחוז דיוק של 10% יספק ערכי קיבול שינועו בין 90μF לבין 110μF. רמת הדיוק של הקבלים מושפעת מאיכות הייצור שלהם. ככל שרמת הדיוק של קבל תהיה גבוהה יותר, כך מחיר הקבל יהיה יקר יותר. רמות דיוק מקובלות בקבלים הם: ±0.5%, ±1%, ±2%, ±5%, ±10%, ±20% (המדקדקים בציוד אודיו, והמקפידים על איכות הקבלים, בוחרים דווקא בקבלים היקרים יותר, אלה של יצרני קבלי היוקרה, אשר למרות הקיבולת, היחסית גדולה שלהם, מאופיינים בערכי Tolerance נמוכים ביותר. כך למשל Mundorf, Solen, AudioCap, Dayton ורבים אחרים מתמחים בייצור קבלי אודיו מדוייקים ביותר – ט"ס)


ערכי הקיבול נפוצים של קבלים


קבלים מיוצרים לרב על פי תקן סטנדרטי (IEC60063) שקובע מראש את ערכי הקיבול שלהם. ערכי הקבלים נקבעים על פי קבוצות שייכות כאשר לכל קבוצה מוגדרת רמת הדיוק של אותם קבלים.
  • E3 - 20%
    E6 - 10%
    E12 - 5%
    E48 - 2%
    E96 - 1%
    E192 - 0.5%
יתכן ושמתם לב שקבלים לא מגיעים בכל ערך קיבולת אפשרי. ניתן למשל למצוא בקלות קבלים בערכים של 22µF ו-47µF אך לא תוכלו למצוא קבלים בערכים של 25µF ו-50µF. מדוע זה כך? תארו לעצמכם שהחלטתם לייצר קבלי עבור כל כפולה של 10µF - כלומר ערכים של 50µF,40µF,30µF,20µF,10µF והלאה. זה נראה סביר אך מה קורה כשתגיעו ל-1000µF? יהיה זה קצת חסר טעם לייצר קבלים בקיבולת של 1030µF,1020µF,1010µF והלאה משום שההפרשים של 10µF הם כבר מאוד קטנים ביחס לקיבולת של 1000µF. למעשה, יהיה ההפרש זניח מידי בכדי לשנות משהו ברוב המעגלים והיישומים ובכל מקרה, כמעט אין זה ניתן לייצר קבלים בהפרשי קיבולת כה קטנים.

על-מנת לייצר תחום הגיוני של ערכי קבלים יש להגדיל את ההפרש או 'המדרגה' הזו, ככל שערך הקיבול עולה. ערכי הקבלים הסטנדרטיים מבוססים על רעיון זה והם מהווים סידרה שעוקבת אחר התבנית של כפולות של עשר, כפי שצוין קודם בדוגמה.

בקבוצת (סדרת) E3 ישנן שלושה ערכים עבור כל כפולה של עשר. למשל 10, 22, 47 והלאה ואז יש קפיצה משמעותית 100,220, 470, 1000, 2200, 4700, 10000 וכ"ו. שימו לב כיצד המדרגה עולה ככל שהערך מתקדם. אפשר לאמר שהערכים מכפילים את עצמם פחות או יותר.

בקבוצת (סדרת E6) ישנם שישה ערכים עבור כל כפולה של עשר. למשל 10, 15, 22, 33, 47, 68... ואז 100, 150, 220, 330, 470, 680, 1000 וכ"ו. שימו לב כיצד בסידרת E6 ישנם ערכים נוספים ברווחים שלא היו קיימים בסדרת E6.
סדרת E3 היא הסידרה שערכיה הם בשימוש הכי תדיר משום שלא ניתן לייצר רבים מסוגי הקבלים בערכים כל-כך מדוייקים.

ערכי הקיבול לרב מופיעים ביחידות פיקו-פראד (pF) או מיקרו-פראד (µF). (בקבלים קרמיים קטנים יכולות לעיתים להופיע המידות ללא יחידות בערכי נאנו-פארד nF - ט"ס) אלה הערכים הנפוצים במעגלים חשמליים לוגיים. עבור מעגלי הספק שתפקידם לספק זרמים ומתחים גבוהים ניתן למצוא קבלים בעלי ערכי Farad שלמים.
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 22/09/2012 0:29, נערך פעם 1 בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

סימון ערכים על קבלים

נושא שלא נקרא #3 

קבלים מסומנים לרב בארבעה פרמטרים: ערך הקיבול (בפאראדים), מתח עבודה מותר (בוולטים), ערך הדיוק (באחוזים או באותיות) וקוטביות (בסוג קבלים בהם הקוטביות חשובה). מספר דוגמאות לסימון על גבי קבלים:

תמונה

ערכי הקיבול בקבל מסומנים באמצעות סימון ישיר של ערך הקיבול. למשל: 220μF, 0.1μF, 10F או באמצעות סימון של 3 ספרות XYZ. שתי הספרות הראשונות (XY) מייצגות ערך מספרי ו-Z מייצג את המכפלה של הערך. לדוגמה:
  • סימון 100 משמעו: 10*10^0 = 10pF. (אפס בחזקת עשר, (אחד), כפול עשר - ט"ס)
    סימון 104 משמעו: 10*10^4 = 100,000pF
    סימון 223 משמעו: 22*10^3 = 22,000pF

    יחידות הערכים בשיטת סימון זו הם (pF: pico-Farad).
בחלק מהקבלים מסמנים את ערך הקיבול שלהם על ידי קודים צבעוניים (כמו בנגדים). הסימון תלוי בסוג הקבלים. לדוגמה:

תמונה

שתי הרצועות הראשונות מייצגות את הספרות המשמעותיות של ערך הקבל, הרצועה השלישית מייצגת את המכפיל (הערך שכופל את הערך של שתי הרצועות הראשונות), הרצועה הרביעית מייצגת את אחוז הדיוק של הקבל והרצועה החמישית מייצגת את מתח העבודה המקסימלי של הקבל . למטה מופיעה טבלה המפרטת את סימני הצבעים עבור כל רצועה והמשמעות שלהן:

תמונה


סימון ערך הדיוק - Tolerance

  • קבלים בעלי רמת דיוק של 20% מסומנים באות M
    קבלים בעלי רמת דיוק של 10% מסומנים באות K
    קבלים בעלי רמת דיוק של 5% מסומנים באות J
סימון מתח עבודה

ברב הקבלים מתח העבודה יופיע בצורות הבאות: 100V, 63V, 25V וכו'. בקבלי SMD (טכנולוגיית השמה משטחית) סימון מתח העבודה נעשה על ידי אותיות כמצויין בטבלה הבאה:

תמונה

סימון פסי צבע היה נהוג על קבלי פוליאסטר במשך שנים רבות. היום זה נוהג מיושן אך עדיין ניתן להתקל בהם בציוד וינטאז'. יש לקרוא את סימוני הצבעים כמו סימונים על נגדים. שלושת הפסים העליונים נותנים את הערכים ב-pF בעוד שהפס הרביעי מייצג Tolerance והפס החמישי דירוג מתח

לדוגמא קבל בעל פסים חום, שחור, כתום:

תמונה

משמעותו 10000pF שהם 10 nF שהם 0.01uF זאת משום שהפס החום משמעותו '1', הפס השחור משמעותו '0' והפס הכתום משמעותו '3'. ביחד הם מייצגים את המספר 103 ויש לקרוא זאת כעשר כפול עשר בחזקת שלוש או הספרה 10 ועוד שלושה אפסים (10000).

קבל בעל פס אדום רחב ופס צהוב:

תמונה

משמעותו 220nF משום שהפס האדום הרחב הוא בעצם שני פסים אדומים מייצגים את הספרות 22 והפס הצהוב משמעותו 4 כלומר הספרה 224 שמשמעותה הוא 220000 pF שהם 220nF שהם 0.22uF.

(מי שנתקל בסימון מיושן זה על קבלים יכול לעשות שימוש במחשבון חישוב קוד סימון ערכי קבלים שהוא די דומה לקוד סימון ערכי נגדים - ט"ס)


סימון קוטביות


אופן החיבור של קבלים אלקטרוליטיים וקבלי טנטלום קוטביים במעגל חשמלי חשוב. בקבלים אלה ניתן לזהות את הקוטביות על ידי כמה שיטות:
  • * פס קוטביות – על גוף הקבל מודפס פס שמתלכד עם המוליך (הקוטב השלילי) של הקבל. מוליך זה מחברים למתח הנמוך ואת המוליך השני מחברים למתח גבוה יותר. בקבלי SMT, יופיע פס קוטביות צמוד לקוטב השלילי של הקבל.

    * קיימים קבלים Tantalum בהם פס הקוטביות מציין דווקא את הקוטב החיובי של הקבל. במקרה זה יופיע הסימון "+" בצמוד לפס. (באופן די מבלבל קיימים גם קבלי טנטאלום בהם רגל אחת 'שמנה' יותר מחברתה ועליה מופיעה נקודה שחורה המסמנת דווקא את קוטב המינוס – ט"ס).

    דוגמאות לסימון קוטביות בקבלים שונים

    [img2=550x75]https://lh6.googleusercontent.com/-ra-_ ... icator.JPG[/img2]

    * מוליך (רגל) קצר – אחד מהמוליכים (רגליים) של הקבל קצר יותר. מוליך זה מציין את הקוטב השלילי של הקבל ואותו מחברים למתח הנמוך יותר.


    רגל קצרה בקבל אלקטרוליטי מציינת קוטב שלילי

    תמונה
הסימון של הקבלים הקוטביים במעגל חשמלי נראה כך:

תמונה

לעומת קבלים לא קוטביים שנראים כך:

תמונה


קבלים דו-קוטביים, לא קוטביים והבלבול סביב הסימונים השונים

לגבי קבלים אלקטרוליטיים לא קוטביים, שבהם אין הדק שלילי והדק חיובי, והם מוליכים זרם משני הכיוונים, קיימת טרמינולוגיה די מבלבלת ומערכת סימונים אמביוולנטית. ישנם קבלים מסוג זה המסומנים בסימון NP שמשמעותו None-Polar, כלומר, 'לא-קוטבי'. המשמעות של הסימון היא שבקבל אין קוטב שלילי או חיובי ולעיתים תופיע המילה None-Polarized על גוף הקבל.

סימון נפוץ נוסף לאותו סוג קבלים הוא BP שמשמעותו המבלבלת היא Bi-Polar כלומר, 'דו-קוטבי' אך היא זהה לחלוטין לסימון NP. ראוי לציין שהמונח BP עבור קבלים שבהם לא קיימת קוטביות, יוצר לא מעט בלבול. יצרנים שונים, גרמנים במקור, נטו להשתמש בסימון BP בעוד שיצרנים אמריקאים השתמשו בסימון NP. יצרנים יפנים משתמשים בשני הסימונים ונראה כאילו אין אחידות בסימון שמקורו, ככל הנראה, בתקנים שונים - אולי ישנים, קונבנציות גאוגרפיות שונות, הבדלי שפה, תרבות וכ"ו. המשמעות, בכל מקרה, זהה.

זהירות!!!

(i) טעות בחיבור קבל אלקטרוליטי (אלומיניום או טנטלום) בקוטביות הפוכה במעגל חשמלי עלולה להביא להתפוצצותו. בקבל אלומיניום אלקטרוליטי חיבור בקוטביות הפוכה יביא לרתיחת והתפשטות הנוזל (ג'ל) האלקטרוליטי עד להרחבת גוף הקבל ולעיתים פריצת אדי הנוזל הרותח. זהו הגורם המרכזי ל'התנפחות' קבלי אלומיניום. בכל הקבלים המודרניים מותקן שסתום חרום (vent) בצורת צלב או כוכבית '*' החרוטים לעומק המעטפת בראש הקבל. החריטה מהווה חולייה חלשה במעטפת האלומיניום והאדים של הנוזל האלקטרוליטי הרותח, אמורים לפרוץ את המעטפת בדיוק בנקודה מוחלשת זו על-מנת למנוע פיצוץ אלים ולא מבוקר של מעטפת הקבל. לעיתים מותקן השסתום דווקא בתחתית הקבל. במקרה של פריצת אדים מתחתית המעטפת - הקבל בדרך כלל משוגר בכוח הקיטור הפורץ, כטיל קטן, ועלול להוות מפגע בטיחותי משמעותי. חוקי מרפי קובעים ששיגור כזה מסתיים בד"כ בפגיעה בפניו של הטכנאי חסר המזל.

בקבלים גדולים מדובר באירוע אלים ורועש וישנה סבירות גבוהה לפגיעה בעיניים ובעור כתוצאה ממגע עם הנוזל החומצתי הרותח. פיצוץ של קבל גדול הוא עסק מלכלך מאוד. נהוג לעבוד עם משקפי מגן בעת טיפול בקבל אלקטרוליטי חשוד. קבלי טנטלום, קטנים יותר, מתפוצצים כמו נפצים קטנים במקרים אלה. בקבלים מיושנים מאוד - לא תמיד קיים מנגנון שסתום שחרור לחץ וקבלים גדולים מסוג זה, המחוברים בצורה לא נכונה, עלולים להיות קטלניים כמטען צינור.
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 22/05/2014 4:39, נערך 6 פעמים בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

קבלים ובחירתם ביישומים שונים

נושא שלא נקרא #4 

לפני שניגשים לבחירת קבל חשוב להבין את התפקידים שלו ביישומים שונים. התכונות של הקבל לטעון ולפרוק מטען בפרק זמן כלשהו מספקים כלי חשוב בעת תכנון מעגלים חשמליים וקיימת חשיבות רבה לתהליך בחירת קבל. קיימים יישומים שמתאים להם סוג מסוים של קבלים ויישומים אחרים שמתאים להם סוג אחר – בחירת סוג הקבל הוא שיקול נוסף בעת תכנון מעגל החשמלי אך העיקרון הוא שלפני שניגשים לתהליך בחירת קבל חשוב להבין מהו תפקיד המעגל החשמלי אליו הקבל יתחבר.


אגירת אנרגיה ומטען חשמלי (Energy Storage)


קבל יכול לאגור אנרגיה חשמלית ולשמש כמעין "בטרייה" זמנית. במכשירים חשמליים הכוללים ספקי כוח, נהוג להשתמש בקבלים לשם אספקת אנרגיה זמנית למעגל בעת החלפה של בטריות. בצורה כזו, המכשיר לא נכבה ובמידה ומדובר במכשיר עם "זיכרון" – המידע לא הולך לאיבוד בעקבות כיבוי של המכשיר.


ייצוב כוח (Power Conditioning)


בייצוב כוח משתמשים בקבלים (נקראים גם קבלי מאגר – Reservoir Capacitors) בעיקר בספקי כוח היכן שיש לייצב ו"להחליק" את מתח ה-AC. משתמשים בקבלים אלה גם במעגלי Charge Pump (מעגל להגברת/הקטנת מתחים המתבסס על קבלים).

ביישום זה, הקבלים מחוברים במקביל לספק הכוח ומטרתם לפצות ו"להחליק" רעשים ושינויים שמגיעים מספק המתח. יישום נפוץ הוא במעגלי Audio. במעגלים אלה נעשה שימוש במספר קבלים שמורידים את רעש הזמזום (Hum) לפני שהוא עובר למעגל החשמלי עצמו.

דוגמה להמחשה של ייצוב על-ידי שימוש בקבל בתיאוריה - ובפועל

תמונה


צימוד אות (Signal Coupling)


כיוון שקבלים הם רכיב שאוגר מטען חשמלי לאורך זמן, באופן טבעי זהו רכיב שמעביר AC וחוסם מעבר של DC (לאחר שהוא נטען לחלוטין). נעשה שימוש בתכונה הזו של הקבלים לצורך הפרדת רכיבי AC ו-DC מאותות חשמליים. בקבל צימוד (Coupling Capacitor) משתמשים בערכי קיבול גבוהים, ללא צורך בדיוק גבוה בערך הקבל, אך התגובה שלו לתדר היא קטנה. את קבל הצימוד ממקמים לרוב בטור לסיגנל. בצורה זו בעצם מיישמים מסנן תדרים נמוכים (Low Pass Filter).

תמונה

השאיפה במעגלי צימוד היא להעביר את הסיגנלים כמות שהם ללא עיוות. לצורך כך יש ליצור מצב בו קבוע הזמן (tau=RC) יהיה גדול מהתדר הנמוך ביותר הרצוי במעגל (במעגלי AUDIO מדובר לרב בתדר של 20Hz או T=50msec) .

כאשר קבוע הזמן גדול מתדר הסיגנל המועבר אל המעגל השני אין לקבל מספיק זמן להיטען או להיפרק והסיגנל מועבר כמעט ללא עיוותים. כאשר קבוע הזמן שווה לתדר הסיגנל, הקבל מספיק להיטען ולהיפרק חלקית ונוצרים עיוותים בינוניים בסיגנל המועבר. כאשר קבוע הזמן קטן מתדר הסיגנל, הקבל מספיק להיטען ולהיפרק במלואו. תופעה זו גורמת לכך שהמעגל השני "רואה" מתחי פריצה רגעיים (Spikes). ניתן לנצל תופעה זו עבור מעגלים שתפקידם לגלות שינוי באות האנלוגי.

תמונה


מעקף (Decoupling / Bypass)


קבלי מעקף (Decoupling Capacitor / Bypass Capacitor) תפקידם להפריד בין שני חלקים במעגל חשמלי. המטרה היא למנוע רעשים חשמליים הנגרמים במעגל אחד שיכולים לעבור למעגל השני. קבלי מעקף ממוקמים בין פין הכוח לפין הארקה של רכיבי Integrated Circuit ידוע בכינוי 'צ'יפ' או 'ג'וק' – ט"ס) ובמרחק המינימלי ביותר מרכיב ה-IC עצמו.
ביישום של מעקף ניתן להשתמש במספר סוגים של קבלים (סוג מסוים של קבלים יכול להיות בעל תגובת תדר טובה אך קיבול קטן מאוד וסוג אחר של קבלים יכול להיות בעל תגובת תדר גרועה אך עם ערכי קיבול גבוהים). נהוג להשתמש בקבלים קרמיים בערכים הקרובים ל-100nF וחיבור של קבל אלקטרוליטי (אלומיניום או טנטאלום) נוסף בעל ערכי קיבול של כמה מאות μF.

המחשת קבל מעקף לצ'יפ במעגל חשמלי וה'רעש' במעגל בהתאם למיקום המעקף


תמונה


ספיגת קשתות (Snubbering)


במעגלים חשמליים בהם מחובר ממסר או SCR שמעבירים זרמי השראה גבוהים בצורה מהירה נוצרות קשתות חשמליות שעלולות לגרום לחמצון של המגעים ולהרס של הרכיבים. על מנת לפצות על מקרים כאלה מחברים רשת קבל-נגד שנקראת Snubber שמטרתה לספוג את הזרמים הגבוהים בצורה רגעית, להגביל את המתחים הגבוהים הרגעיים (Transient High Voltage / Voltage Spikes) ולמנוע נזקים לרכיבים האלקטרוניים.

תמונה

הרבה פעמים נוכל למצוא קבל כזה צמוד למתג ההפעלה של מגבר הוינטאז' שלנו. כשקבל כזה יוצא מכלל פעולה – עלולות להשמע קשתות חשמליות בשעת הפעלת וכיבוי המכשיר – ט"ס

סינון אות (Signal Filtering)


מסננים (Filters) הם מעגל חשמלי בפני עצמו שמטרתו לסנן תדרים מסויימים בסיגנלים אנלוגיים. קיימים מסננים שמעבירים רק תדרים גבוהים של הסיגנל (High Pass Filter) וחוסמים את התדרים הנמוכים ומסננים שמבצעים פעילות הפוכה או מסננים שמסננים תדר מסויים באותות האנלוגיים.
קבלי סינון הם קבלים המחוברים במעגל סינון והם חלק בלתי נפרד מהם. התגובה שלהם לתדר היא שמשפיעה על יכולת הסינון.

התוצאה המתקבלת משימוש בקבלי סינון מופיעה באיורים הבא:

[img2=550x105]https://lh3.googleusercontent.com/-1poR ... ering1.png[/img2]

דוגמה לפעולת סינון על-ידי קבל - רק תדרי הביניים עוברים את הקבל

תמונה

בתמונה הבאה מופיעות מספר דוגמאות למעגלי סינון שמשלבים קבל

תמונה

נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 22/09/2012 2:12, נערך פעם 1 בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

סוגי קבלים קבועים וקבלים משתנים

נושא שלא נקרא #5 

קיימים מגוון רחב של סוגי קבלים. ההבדלים בין סוגי הקבלים השונים הוא במבנה שלהם ובחומר ממנו הם עשויים:


קבלים קרמיים (Ceramic Capacitors)


קבלים קרמיים עשויים מדיסק קרמי מבודד מצופה בשכבת כסף משתי קצותיו. הקבלים הקרמיים מאופיינים ביציבות טובה אך מצד שני, הם רגישים לטמפרטורות ולכן משתמשים בהם בתור קבלי צימוד או קבלי סינון. קבלים קרמיים הם לא מקוטבים (אין חשיבות לאופן החיבור). ערכי הקיבול בקבלים קרמיים יכולים לנוע ממספר בודד של פיקופאראדים (pF) ועד ל1-2 מיקרופאראדים (microfarads). מתח העבודה שלהם הוא נמוך בדר"כ.

קיימים שלושה תת-סוגים של קבלים קרמיים שמושפעים מהחומר הקרמי עצמו:
  • Class 1 – לרב משמשים לערכי קיבול נמוכים. בעלי קבוע דיאלקטרי נמוך אך מאפשרים יציבות גבוהה. סוג נפוץ שלClass 1 הוא קבלי C0G.

    תמונה

    Class 2 – מיועדים לערכי קיבול גבוהים יותר. בעלי קבוע דיאלקטרי גבוה יותר אך יציבות נמוכה יותר. סוג נפוץ של Class 2 הוא קבלי X7R.

    תמונה

    Class 3 – בעל ערכי הקיבול הגבוהים ביותר אך היציבות הנמוכה ביותר יחסית לשני הסוגים האחרים. סוג נפוץ של Class 3 הוא קבלי Z5U.

    תמונה
קבלים קרמיים מאופיינים בערכי ESR נמוכים והם הבחירה הטובה ביותר לסינון תדרים גבוהים במעגלי רדיו או AUDIO ובתור קבלי צימוד חשוב מאוד למקם את הקבלים הללו קרוב ככל הניתן לרכיב המסונן (בגלל בעיות השראות של הקבל והמעגל החשמלי). אם מחברים קבלים קרמיים בעלי ערכי קיבול שונים בחיבור מקבילי, ניתן לסנן מספר רב יותר של תדרים מאשר חיבור של קבל יחיד.

קבלים קרמיים הם קבלים אמינים וזולים. יציבותם ורמת הדיוק שלהם היא החיסרון הבולט. קבלים אלה מיוצרים גם בתור רכיבים עם מוליכים "רגליים" (Leaded) וגם בתור רכיבים להשמה משטחית (SMT)

קבלים קרמיים שונים

תמונה

קבלי טנטלום אלקטרוליטיים (Tantalum Electrolytic Capacitors)

קבלי טנטלום (Tantalum Electrolytic Capacitors / Tantalum Beads) עשויים מהחומר הדיאלקטרי Manganese Dioxide ו-Tantalum וקטנים בגודלם יחסית לקבלי אלומיניום. הקבלים מאופיינים גם בזרמי זליגה נמוכים יותר וערכי קיבול גבוהים יותר מקבלי האלומיניום מה שמגדיר אותם כמתאימים ליישומי סינון, Coupling ותזמון. למרות זאת, יש עדיפות להימנע מלהשתמש בהם בתור קבלי סינון בגלל ערך התנגדות טורית גבוה (ESR).

קבלי טנטלום הם קבלים מקוטבים (אופן החיבור למעגל החשמלי חשוב) ולא מאפשרים חיבור הפוך (Reverse Voltage). מומלץ ביותר לא להעמיס את הקבלים במתח הפוך או במתחים גבוהים מדי כיוון שקבלים אלה עלולים להתפוצץ. הקוטב החיובי של הקבל לרב מסומן בסימן קוטביות. בנוסף הם מאופיינים במתחי עבודה נמוכים יותר מקבלי אלומיניום (מקסימום של 35V). מתח העבודה של קבלים אלקטרוליטיים לרב מסומן באמצעות אותיות כפי שמופיע בטבלה הבאה:

תמונה

נהוג להשתמש בדרך כלל בקבלי טנטלום במעגלים חשמליים בהם קיים מתח AC שהוא נמוך יחסית למתח ה-DC. ערכי קיבול נפוצים של קבלי טנטלום נעים בין 47nF לבין 470μF. במעגלים חשמליים בהם יש חשיבות לגודל המעגל, מומלץ להשתמש בקבלי טנטלום שהם קטנים יחסית בגודלם בהשוואה לקבלי אלומיניום..

קבלי טנטלום הם הקבלים האמינים ביותר בהשוואה לשאר סוגי הקבלים. במידה והם פועלים בתנאי העומס המותרים עליהם, הם יכולים להגיע לאורך חיים כמעט אינסופי. כמו כן, הם יכולים לעבוד בתחום טמפרטורות רחב במיוחד (ממינוס 55°C ועד פלוס 125°C). קבלי טנטלום לרב יקרים בהשוואה לשאר סוגי הקבלים (מהסיבה שטנטלום הוא חומר נדיר) ויש לקחת זאת בחשבון כאשר מתכננים מעגלים חשמליים לייצור המוני.

קבלים טנטלום שונים

תמונה


קבלי אלומיניום אלקטרוליטיים (Electrolytic Aluminum Capacitor)


קבלי אולמיניום הם קבלים אלקטרוליטיים מקוטבים הנפוצים מאוד בתחום האלקטרוניקה. הם עשויים משתי שכבות אלומיניום שביניהן כלוא נוזל אלקטרוליטי. הם מספקים תחום רחב מאוד של ערכי קיבול ומתחי עבודה. לרב הם משמשים כקבלי סינון במעגלי הספק ובכניסות מתח וקבלים אוגרים. קבלי אלומיניום אלקטרוליטיים לא מתאימים למעגלי סינון של תדרים גבוהים ומשתמשים בהם רק עבור תדרים שמתחת ל-50-100kHz.

החיסרון הגדול בקבלי אלומיניום הוא שהם מאופיינים בטולרנס גבוה מאוד (±10%, ±20%). ערכי קיבול נפוצים עבור קבלי אלומיניום נעים בתחום שבין 1μF ועד 47,000μF ). כמו כל קבל אלקטרוליטי, גם קבלי אלומיניום יכולים להיהרס ואף להתפוצץ כאשר מופעל עליהם מתח הפוך או מתח יתר. הקטבים לרב מסומנים באמצעות פס (עבור קוטב שלילי) ורגל אחת ארוכה יותר או מגרעת בגוף הקבל (עבור קוטב חיובי).

החומר האלקטרוליטי בקבל אלומיניום יכול להפוך למוליך כאשר הקבל נהרס וזה גורם לקצר (בהשוואה לנתק בשאר סוגי הקבלים) – כלומר, כאשר הקבל נהרס, זרם ממשיך לזרום דרך הקבל ההרוס ויש לשים לב לכך בעת תכנון המעגל החשמלי.


קבלי אלומיניום אלקטרוליטיים שונים

תמונה


קבלי יריעה (Film Capacitors)


קבלי יריעה (Film Capacitors) הם סוג הקבלים הנפוץ ביותר. סוג זה מכיל מגוון רחב מאוד של תת-סוגים של קבלים אשר מובדלים באמצעות החומר הדיאלקטרי שלהם (פוליאסטר, פוליסטירן, פוליפרופילן, פוליקרבונט, טפלון, נייר, מיקה ועוד). קבלי יריעה עשויים מפסי מתכת וביניהם חומר דיאלקטרי בצורת שכבות כאשר כל השכבות מגולגלות אל תוך מיכל כיסוי. בכדי למנוע נזקים מיקרו-מכניים לחומרים, החומר הדיאלקטרי הוא עבה יחסית לשאר סוגי הקבלים. מבנה זה מאפשר ערכי קיבול קטנים וגודל פיזי גדול יחסית לשאר סוגי הקבלים. ערכי קיבול נפוצים של קבלי יריעה נעים בתחום שבין 5pF ועד 100μF.

קבלי יריעה שעשויים מחומר דיאלקטרי פלסטי מאופיינים בטווח טמפרטורות מותר גדול יותר מאשר קבלי יריעה שעשויים מחומר דיאלקטרי מבוסס נייר. כמו כן, יש להם טולרנס נמוך, אמינות גבוהה, אורך חיים גבוה, דיוק והם מתאימים יותר עבור יישומים בהם קיימת לחות. קבלי יריעה הם לרב קבלים יקרים יותר, מאופיינים בהתנגדות ESR נמוכה יחסית ועמידים יותר לשינויי טמפרטורה. בהמשך הודעה זו מופיע פירוט על סוגי קבלי סרט על פי החומר הדיאלקטרי בהם:



קבלי יריעת פוליסטירן (Polystyrene Film Capacitors)


קבלי סרט פוליסטירן הם סוג זול של קבלים פלסטיים. הם בעלי צורה גלילית והחומר הדיאלקטרי והפלטות המוליכות מגולגלים לתוך מיכל כיסוי. קבלי הפוליסטירן מיועדים למעגלי תדר נמוך (עד למספר מאות של kHz). מאופיינים בטולרנס טוב יחסית וניתן להשתמש בהם גם במעגלי סינון. קבלים אלה זמינים רק במבנה של מוליכים ולא בהשמה משטחית SMT. בנוסף הם רגישים מאוד לטמפרטורה גבוהה.

תמונה


קבלי יריעת פוליאסטר (Polyester Film Capacitors)


בקבלי סרט פוליאסטר נעשה שימוש היכן שעלות המעגל החשמלי חשובה. הם מאופיינים בטולרנס סביר (5%,10%). גם הם זמינים רק במבנה עם מוליכים ולא בהשמה משטחית SMT.

תמונה

תמונה


קבלי יריעת פוליאסטר מתכתי (Metalized Polyester Film Capacitor)


קבלי יריעת פולאיסטר מתכתי הם דגם מוקטן של קבלי פוליאסטר רגילים בגלל טכנולוגיית ייצור שמשלבת מתכת בפלסטיקה. כתוצאה מכך, האלקטרודות יותר קטנות והגודל הפיזי של הקבל קטן

תמונה


קבלי יריעת פוליקרבונט (Polycarbonate Film Capacitors)


קבלי יריעת פוליקרבונט הם קבלי פלסטיק אמינים ביותר. יריעת הפוליקרבונט היא יציבה מאוד ומאפשרת דיוק רב אשר נשמר לאורך זמן רב גם בטווח טמפרטורות רחב (-55°C-+125°C). קבלים אלה הוצאו מפס הייצור וכיום יצרנים מעטים מאוד מייצרים אותם.

תמונה


קבלי פוליפרופילן


קבלי פוליפרופילן מביאים דיוק רב יותר מקבלי פוליאסטר. יתרון נוסף הוא ששינוי הקיבול שלהם לאורך זמן הוא קטן מאוד. משתמשים בקבלים אלה במעגלי תדר נמוך (עד לגבול של 100kHz)

תמונה


קבלי מיקה (Silver Mica Capacitors)


קבלי מיקה הם קבלים אשר בנויים משתי אלקטרודות כסף הצמודות ליריעה דיאלקטרית עשויה מיקה. את ערכי הקיבול השונים מקבלים על ידי שימוש במספר שכבות. ערכים נפוצים עבור קבלי מיקה הם ממספר קטן של pF ועד 3000pF. כמו כן, הם מאופיינים בדיוק ויציבות הטובים ביותר אך בהתאם גם המחיר שלהם. לרב משתמשים בהם במעגלי תדר (Oscillators) או במסננים. קבלי מיקה הם קבלים יקרים ביותר ולרב לא משתמשים בהם בגלל המחיר היקר שלהם.

תמונה


קבלי זכוכית (Glass Capacitors)


קבלי זכוכית הם הקבלים המתאימים ביותר עבור מעגלי RF ותדרים גבוהים. קבלי זכוכית מציגים ביצועים טובים מאוד. הם מאופיינים בערכי קיבול נמוכים (0.01pF-3000pF) ובעלי סיבולת גבוהה ועמידות בטמפרטורה

תמונה

תמונה


קבל משתנה Variable Capacitor


קבל משתנה הוא קבל שניתן לשנות את ערך הקיבול שלו. בקבלים משתנים נעשה שימוש בעיקר במעגלי כיול של RF ולעיתים נקראים גם קבלי כיול Tuning Capacitors. קבלים אלה מאופיינים לרב בערכי קיבול נמוכים (100pF-500pF). הם לא מיועדים לתזמון של סיגנלים חשמליים בגלל ערכי קיבול נמוכים (במקום משתמשים בקבל קבוע ונגד משתנה לשם שינוי התדר במעגלים מסוג זה)

תמונה
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 22/09/2012 2:58, נערך פעם 1 בסך הכל.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

קבלים בציוד אודיו וינטאז'

נושא שלא נקרא #6 

טוב - אני יודע שכולכם מחכים לקטע הזה אבל האמת שאין לי יותר כוח להמשיך את הפוסט הזה. את זה נשמור ל-הכל על קבלים - חלק ג' שיבוא בקרוב מאוד. אני מאוד מקווה שמשני השרשורים האחרונים בנושא למדתם שסאונד, לא נוצר בקבל, ושקבל לא נועד 'להגן' על רמקול. אני מקווה שלמדתם מה גורם להתנפחות קבלים, ומה יכול לקרות למישהו שלא עובד מסודר בטיפול בקבלי אלומיניום אלקטרוליטיים קוטביים. אני מקווה שמעתה אתם יודעים איך קוראים מידות קיבולת וסימונים על קבלים ומה המשמעות שלהם.

בשרשור הבא אני אתייחס לציוד אודיו, וינטאז' בפרט ואדבר על איזה קבלים ואיזה סוגים אפשר למצוא בפנים, מה צריך להחליף ומה לא, למה להחליף ואיזה סוגים של קבלים תחליפיים הם המומלצים. אני אקדיש פוסט מיוחד במסגרת השרשור הבא לקבלים ברשתות קרוס-אובר של רמקולים ואני אדבר גם על קבלי יוקרה שאודיופיליים אוהבים.

למי שיש שאלות אישיות יכול לפנות אלי בפרטית.

אני חוזר ואומר לכל החכמולוגים שפונים אלי בפרטית על איך לפרוק קבלי פילטר גדולים: אני לא עונה על שאלות כאלה. זה מסוכן ואני לא ממליץ ולא נותן עצות לחובבים איך לעשות את זה - תתפחמו לכם בבית על אחריותכם בלי לסבך אותי.

תלונות, נאצות, קללות והצעות שיפור אפשר לשלוח במייל לתא היעודי במשרד שלי: [email protected]

את ההמשך - על קבלים וציוד וינטאז' אפשר לראות כאן

טומי
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 03/10/2012 20:43, נערך פעם 1 בסך הכל.

RAMIRAMI68
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2548
הצטרף: יולי 2008
מיקום: פה ושם
נתן תודות: 166 פעמים
קיבל תודות: 263 פעמים

נושא שלא נקרא #7 

[email protected]

איזה שיחוק הבאת עם המייל :lol:

שאפו על עבודת הדוקטורט בנושא הקבלים,ממתינים לסיום (Y)

dhead666
סמל אישי של משתמש
גורו HTPC
גורו HTPC
הודעות: 2975
הצטרף: פברואר 2009
נתן תודות: 123 פעמים
קיבל תודות: 879 פעמים

נושא שלא נקרא #8 

כל הכבוד על היוזמה ותודה על המאמץ שהושקע (Y)

מה הדעה הרווחת לגבי קבלים ישנים אלקטרוליטיים עם ראש שטוח (לא מחורץ)?
הבנתי שהם יכולים לעשות נזק לא קטן, (ראה 3:06)

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #9 

dhead2009 כתב:מה הדעה הרווחת לגבי קבלים ישנים אלקטרוליטיים עם ראש שטוח (לא מחורץ)?
הבנתי שהם יכולים לעשות נזק לא קטן
...
הדעה הרווחת? אני יכול לתת לך את דעתי בלבד. הקבל בצבע תכלת שמתפוצץ כמו מטען חבלה - הוא קבל ישן (אני כמעט בטוח של rubycon) שאינו רגולטורי, אינו עומד בתקנות ואינו חוקי ברוב חלקי העולם. קבלים מסוג זה, לדעתי, אינם מיוצרים יותר. הקבל השני, בצבע כחול, לא כולל vent בראשו אך הוא כולל איזור מוחלש במעטפת התחתונה שמתפקד באותו עיקרון. טרחתי להזהיר, בחלק שעוסק בסימון קוטביות, מפני התופעה הזו ואני רואה בהמלצה המשתמעת בסרטון, לערוך משחקים בקוטביות הפוכה של קבלים, טמטום צרוף. זה מלכלך ומסוכן אפילו כשמדובר בקבלים קטנים. לקבלים גדולים יותר, באותן נסיבות, עלול להיות אפקט של פיגוע חבלני.

BennyO
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 972
הצטרף: דצמבר 2011
נתן תודות: 487 פעמים
קיבל תודות: 213 פעמים

נושא שלא נקרא #10 

כל הכבוד! ושוב תודה על ההשקעה
Rust never sleeps

kloz
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
הודעות: 9
הצטרף: אוגוסט 2013
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 0

נושא שלא נקרא #11 

אלוף... ישר כוח. בידע העצום שיש לך דרך אגב. אתה יכול ליצר לעצמך מגבר סופר סופר הי אנד...נ.ב אפשר לשדרג מכשירי וינטאג שברשותי אצלך ?

noam3039
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 3432
הצטרף: ינואר 2013
נתן תודות: 85 פעמים
קיבל תודות: 487 פעמים

נושא שלא נקרא #12 

tnsilver פשוט אין עליך שחקת אותה ממש תענוג לקרוא את זה (Y)
אשכול לכול חובבי עישון הבשר
http://www.hometheater.co.il/vt215693.html

mojoman
סמל אישי של משתמש
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
הודעות: 4
הצטרף: נובמבר 2013
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 0

Re: הכל על קבלים - חלק ב'

נושא שלא נקרא #13 

tnsilver כתב:זהו המשך ישיר של של השרשור הכל על קבלים - חלק א'. בחלק זה אני עושה שימוש נרחב במידע שנלקח מהאתר Robots and Machines Design המיועד למהנדסים, מתכנני מערכות, תלמידים וסטונדנטים המתעניינים בעולם במערכות מכטרונית או רובוטיות. האתר לא עוסק ישירות בציוד אודיו אך הוא מכיל מידע רב-ערך בנושא קבלים. הגירסה העברית של האתר רוויה בשגיאות במונחים וניכר שהעוסקים במלאכת התרגום אינם בקיאים במתודולוגיה הנידונה - אך, עם זאת, המידע ממצה ודי מלא.

השלמות, תמונות והתייחסויות לקחתי גם מתוך אתר מועדון האלקטרוניקה הבריטי המכיל מידע נהדר לכל חובב המעוניין להכנס לתחום האלקטרוניקה בקלות ובבהירות. האתר אינו מיועד למהנדסים ולאקדמאים בלבד והוא כולל הסברים פשוטים וממצים בתחומים רבים באלקטרוניקה - כולל רכיבים אלקטרוניים רבים - וגם קבלים. כרגיל, כאשר אוסיף מידע משלי, אציין זאת במפורש בסוגריים ובראשי תיבות של שמי (ט"ס).

עוד על סוגי קבלים

קבל (Capacitor) הוא רכיב חשמלי שמטרתו לאגור מטען חשמלי. הקבל לרב בנוי משני משטחים מוליכים המופרדים על ידי חומר מבודד. מתח המוזן לשני המוליכים של קבל גורמים להיווצרות שדה חשמלי סטטי. קיבול של קבל נמדד ביחידות של פראד (המסומן באות 'F') והקבל מסומן בשרטוטים חשמליים באות 'C'. קבלים יכולים להגיע במגוון צורות ומגוון דרכים: קבלים בודדים ונפרדים וקבלים המובנים בתוך מעגלים משולבים ועוד.

קבלים מסווגים לשני סוגים: קבלים קבועים ו-קבלים משתנים.

קבלים קבועים הם קבלים שערך הקיבול שלהם הוא קבוע. קבלים אלה בנויים עם שני הדקים. בחלק מהם קוטביות החיבור (כיוון החיבור) היא חשובה ובחלק אחר היא לא. (קבלים בהם כיווניות החיבור היא משמעותית נקראים Polar Capacitors. קבלים בהם הקוטביות אינה חשובה נקראים Non-Polar או Bi-Polar ובדרך כלל מופיע עליהם הסימון NP או BP. ט"ס)

קבלים משתנים הם קבלים שניתן לשנות את ערך הקיבול שלהם. קבלים אלה בנויים עם שלושה הדקים. גם כאן קוטביות החיבור אינה חשובה אך יש לשים לב באילו הדקים משתמשים בעת חיבור הקבל המשתנה למעגל החשמלי.

תמונה

לרב, הקיבול בין שני ההדקים הקיצוניים הוא הקיבול המקסימלי של הקבל המשתנה ובאמצעות ההדק המרכזי ניתן לקבוע את ערך הקיבול הרצוי. מבנה פנימי של קבל משתנה מתואר בתמונה הבאה:

תמונה

סיבוב של הרוטור גורם להגדלת/הקטנת השטח בין הלוחות של הקבל ואלה גורמים לשינוי הקיבול שלו.
...

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”