מאמרים אחרונים

שתף בפייסבוק שיתוף בפייסבוק
RSS - מאמריםמאמרים
RSS - פורומיםפורומים
דווח למנהל דיווח למנהל
קישור לעמוד זה קישור לעמוד זה


הכל על קבלים - חלק ג' (קבלים ווינטאז')


עמוד 1 מתוך 4
עבור לעמוד  1  |  2  |  3  |  4  |  הבא 
   פורומים > אודיו > וינטאג'
מחבר הודעה
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1340
מספר הודעות: 4166

 #1  נשלח: ו' 28/09/2012 0:32
הכל על קבלים - חלק ג' (קבלים ווינטאז')

השרשור הזה הוא אחרון בטרילוגיה שיש לנו עכשיו בפורום בנושא קבלים. ניתן לקרוא את השרשורים הקודמים כאן וכאן. בשרשור הזה עשיתי שימוש במספר רב של מקורות ולכן אציין אותם כשיהיו רלוונטיים בגוף הודעות. השרשור הזה עוסק בתחום המעניין של קבלים בהקשר של ציוד וינטאז' ומדבר בעיקר על ציוד משנות ה-70' עד שנות ה-80'. בציוד אודיו מוקדם יותר, במגברי מנורות ממלח"ע ה-2 ועד לסוף שנות ה-60' מדובר בקבלים וברכיבים שונים שאינם ממש בגבולות הנסיון שלי ושאת חלקם מעולם לא ראיתי. השרשור הזה עוסק בהגברת solid state (טרנזיסטורית) בעיקרה אך למי שממש מעוניין בנושא החלפת קבלים בציוד מנורתי על גבול ה'מוזיאוני' יש בלוג מצויין כאן.

אזהרה!!!

לפני שמתחילים - אני מבהיר בכל צורה של הבהרה אפשרית: אין בשרשור זה משום המלצה כלשהי לביצוע החלפת קבלים או ביצוע פעולה חודרנית כלשהי בציוד אודיו על-ידי מי שאינו מוסמך לכך ואין לו הכישורים ו\או ההשכלה הרלוונטית בתחום. פעילות הקשורה בקבלים בעלי קיבולת חשמלית גדולה עלולה להיות מסוכנת. קבלים אלה אוגרים בתוכם מטען חשמלי רב והם מסוגלים לפרוק אותו גם כשהציוד מנותק מאספקת החשמל. חלק מהקבלים הגדולים בציוד הגברה אוגרים מספיק אנרגיה חשמלית כדי לחשמל בקלות אדם בוגר למוות.

ואם זה לא מספיק - אז 'מוות' כאן הוא הבחירה העדיפה לכם. התחשמלות במקרים הקשים גורמת לכוויות קשות הן חיצונית בעור ובבשר והן באיברים הפנימיים. מדובר בפציעה קשה, מייסרת, ושברוב המקרים הקשים אינה ברת טיפול והקלה. בשעת ההתחשמלות משבש זרם החשמל העובר בגוף האדם את שליטת המוח בשרירי הגוף וגורם לעוויתות עוצמתיות בלתי רצוניות. ריסוק מרפקים על קירות, ניתוץ ברכיים על שולחנות, שברים פתוחים בגפיים כתוצאה מכיווץ שרירים פתאומי והתנגשות במכשולים ושבירת המפרקת כתוצאה מעוית עוצמתית של שרירי הצוואר הם רק חלק ממאפייני התחשמלות קשה. בקיצור - אם כבר התחשמלתם מקבל גדול - עדיף לכם לגמור עם זה מהר. ועכשיו, אחרי שהבנתם את המסר, כך אני מקווה, בואו נתחיל.

החלפת קבלים בציוד וינטאז'

אז החלטתם להחליף קבלים (recap) במגבר וינטאז' שלכם ועכשיו אתם עומדים מול רשימות הגלילה של DigiKey ו-Mouser ומגלים פתאום שיש אלפי אפשרויות בחירה ומרוב אפשרויות – הלכתם לאיבוד.


חלק מרשימות הגלילה ב-Mouser המאפשרות חיפוש ומיון קבלים על-פי מאפיינים מסוגים שונים




רוב ספקי רכיבי האלקטרוניקה יאפשרו לכם לבחור קבלים על-פי חיפוש ברשימות גלילה הכולל 4 מאפיינים עיקריים:


  • מתח (voltage) שמייצג מתח פריצה של הקבל. פרמטר זה מייצג את המתח המקסימלי שבו הקבל יכול לעבוד מבלי להגיע לפריצה דיאלקטרית. כאמור, מתח גבוה מידי יגרום לחומר הדיאלקטרי בקבל להתחיל להוליך זרם . כשזה קורה, הקבל יתחמם, יתחיל לעשן, יעלה באש ובמקרים מסויימים יתפוצץ. בחירה נכונה של קבל תיהיה קבל בעל אותו מתח פריצה כקבל הישן או, באין כזה בנמצא, מתח גבוה יותר. אין טעם לבחור בקבל בעל מתח פריצה גבוה יותר סתם. קבל כזה הוא יותר יקר, בדרך כלל יותר גדול, ועלול שלא להתאים פיזית למעגל שעליו הוא מותקן. אם מבחינת צפיפות הרכיבים ואם מבחינת הריווח בין החורים המיועדים להדקי הקבל על הלוח (lead spacing).

  • קיבולת: מייצגת את פוטנציאל האגירה של הקבל ונמדדת בתת-יחידות של Farad. היחידה הנפוצה ביותר היא מיקרו-פראד המסומנת באותיותμF. מיקרו-פאראד הוא אחד חלקי מיליון של פראד ובקבלים בציוד אודיו, גם זו יחידה שלעיתים, הינה גדולה מידי. לכן, חלק מהקבלים משתמשים ביחידות פיקו-פארד (pF) כדי לציין את הקיבולת שלהם. פיקו-פראד הוא אחד חלקי מיליון של מיקרו-פראד או אחד חלקי מיליון כפול מיליון של פראד.

  • רמת דיוק – Tolerance: מציינת את רמת השינוי הסטייה המקובלת מערך הקיבולת המוצהר של הקבל. כך שקבל בעל ערך קיבולת של 47uF עם טולרנס של מינוס 20% עד פלוס 80% יכול בפועל להיות בעל קיבולת של מ-37.6uF ועד 84.6uF אם כי ערכי קיבולת של קבלים מודרניים די קרובה לערך המוצהר (טולרנס נמוך).

  • חומר דיאלקטרי – סוג הקבל: הפרמטר הרביעי לסיווג הקבל מדבר על מהות החומר הדיאלקטרי בתוכו הקובע את סוג הקבל. ישנם שלושה סוגים עיקריים של קבלים:


קבלים קרמיים: החומר בדיאלקטרי הוא פורצלן שמעניק לקבלים מסוג זה חיים ארוכים ועמידות במתח פריצה גבוה אם כי ערכי קיבולת נמוכים. קבלים קרמיים בציוד וינטאז' הם בדרך כלל מסוג class 3 מסוג Z5U והם בנויים בצורת דיסקה בגוון חום. באופן כללי, מצבם של קבלים אלה אינו מתדרדר במשך הזמן ויש להם אורך חיים כמעט בלתי-מוגבל. אבל מכיוון שהם מצופים בדרך כלל בשכבת שעווה המגינה על חלקי הקבל הפנימיים, הם רגישים לחום המתיך שכבת מגן זו. קבלים קרמיים שממוקמים קרוב לנגדים ורכיבים הפולטים חום – יש לבדוק ויזואלית ולודא שאין בהם נזקי חום ונזקים מכניים. בנוסף – קבלים Z5U הם מיושנים ונחשבים, אל מול האלטרנטיבות המודרניות, לבעלי מאפיינים נחותים. לחלק מהקבלים האלה העובדים בתדרים גבוהים יש תכונה מעצבנת של ויברציות חזקות שעלולה לגרום להם 'לשיר' כמו רמקול קטן. קבלים קרמיים שהולחמו תוך השארת 'רגליים ארוכות' רגישים לויברציות מסוג זה. קבל קרמי אינו אמור להראות מוליכות בבדיקת רצף בעזרת רב-מודד. מכיוון שקבל ישן עלול לאגור מטען חשמלי, עלול הרב-מודד להשמיע צפצוף המעיד על הולכה חשמלית – אך הצפצוף אמור להפסק והם לא אמורים להוליך.

דוגמה לקבלים קרמיים מסוג Z5U במעגל




בתמונה מופיעים שני קבלים קרמיים. המידע שעל השמאלי מבינהם, מכיל את היצרן (RMC), את הקיבולת (0.005μF) ואת הטולרנס שהוא בעל טווח די גדול של מינוס 20% עד פלוס 80%. המידע כולל גם את סוג הקבל הקרמי שהוא, כאמור, Z5U. זהו קבל מיושן (שיכול להיות תקין לחלוטין) והמידע החשוב של מתח פריצה – אינו מופיע על גוף הקבל. מידע זה תוכלו לקבל רק ממדריך השירות של המגבר (service manual) או באמצעות נבירה במעגל, תוך חיפוש אחר קבלים או רכיבים קרובים שמתח הפריצה שלהם מסומן על גביהם. במקרה שלא מוצאים את מתח הפריצה בשום מקום – ניתן להניח ש-250 וולט יספקו אותנו - ברוב המקרים.

הקבל הימני בתמונה הוא מאותה תוצרת. הקיבולת שלו היא 0.0012μF והטולרנס שלו הוא 10%. משמעותן של האותיות JL, המקדימות את הקיבולת, ידועה ככל הנראה, רק ליצרן (ניתן לעיתים לשאוב מידע נוסף באתרי היצרן אך בקבלי וינטאז' ישנים – המידע נדיר). ניתן לבדוק סימונים על קבלים קרמיים כאן .

באופן אישי איני נוהג להשאיר קבלים קרמיים ישנים מסוג זה במגברים שלי. אני נוהג להחליפם בקבלים קרמיים, בעלי ערכי קיבולת ומתח זהים (או ערך מתח זמין הקרוב ביותר כלפי מעלה) מקטגוריית class 2 מסוג X7R או X7T. היצרן המועדף עלי בקבלים קרמיים, והנסיון הטוב ביותר שיש לי, הוא עם קבלים מסוג זה של חברת Murata היפנית.

קבל קרמי מודרני של Murata. דף מידע כאן.




* ישנן גם אלטרנטיבות זולות יותר לקבלים קרמיים מודרניים, שאינן פחות טובות, כגון מתוצרת Vishay ו-TDK למשל.

קבלי יריעה: בקבלים אלה החומר הדיאלקטרי הוא איזשהו סוג של פלסטיק כמו מיילר או פוליפרופילן (מיילר הוא פלסטיק מצופה מתכת כמו אותם בלונים כסופים הנמכרים לילדים בפסטיבלים ואירועים). החומר הדיאלקטרי הזה מעניק לקבלים חיים ארוכים ושרידות במתחי פריצה גבוהים אך הוא בא על-חשבון גודל פיזי ומחיר.

קבלי יריעה בעלי קיבולת גדולה כשל קבלים אלקטרוליטיים הם יקרים ביותר ובדרך כלל מייצרים אותם בקיבולת נמוכה. ישנם עשרות סוגים של קבלי יריעה, כולל קבלי נייר (שהיו מקובלים בציוד שפופרתי ממלח"ע השנייה עד שנות ה-60') ובדרך כלל, יריעת פוליפרופילן מצופה מתכת היא בחירה טובה בציוד אודיו. באתרי הספקים, קבלים אלו נופלים תחת הקטגוריה של Metalized Film Capacitors.

לקבלי יריעה יש, באופן עקרוני, אורך חיים בלתי מוגבל. לכן החלפתם במגברי וינטאז' היא יותר בבחינת שידרוג מאשר שיפוץ. קבלי יריעה מודרניים הם מתקדמים טכנולוגית (בשנות אור) – לעומת קבלים ישנים משנות ה-70' והפרמטרים שלהם מדוייקים בהרבה. השרידות שלהם גבוהה יותר, הם מסוגלים לטפל במתח פריצה גבוה יותר, הטולרנס נמוך יותר וגודלם הפיזי קטן יותר. עם זאת, אין צורך ממשי להחליף את רוב סוגי קבלי היריעה במגברי וינטאז' למעט במקרה של נזקי חום או נזק ויזואלי ברור. מדובר בקבלים זולים ולכן ההתלבטות, וההתעסקות עם הקבל לצורך בדיקות, כולל שליפה של לפחות רגל אחת מהמעגל על-מנת למדוד את ערכי הקבל הישן, פשוט לא שווה את המאמץ.

יחד עם האמור, יש לזכור שהמגבר המשופץ תוכנן לתפקד באמצעות הרכיבים האלקטרוניים שהיו זמינים ומקובלים בתקופה הרלוונטית. לכן יש לטפל בהחלפת קבלי יריעה ישנים שנמצאים בדרך של הסיגנאל (אות האודיו - או ה'גל') בדרך של נסיון וטעייה. קבלים מודרניים הם בעלי מאפיינים חשמליים משופרים ולכן החלפת קבלי אודיו ישנים עלולה להביא לשינוי ב'סאונד' המאפיין של המגבר. זוהי דרך של ניסוי וטעייה משום שקבלי יריעה הם זולים, ואם הניסוי לא עלה יפה, אפשר פשוט לנסות קבלים אחרים.

לוח בקרת פילטרים והשתקה של Sansui 9090




הקבלים המסומנים באליפסה הצהובה בתמונה הם קבלי יריעת מיילר ישנים (ככל הנראה של של TDK) והם מאוד נפוצים במכשירים משנות ה-70'. ניתן לראות סימון של הקיבולת (183 כשהכוונה היא ל-18000 פיקו-פראד (שהם כמו '18' ועוד שלושה אפסים) שהם 0.018μF) . כמו כן ניתן לראות סימון של מתח הפריצה בסך 50 וולט, שמופרד מהקיבולת באות ,'J' (שנראה יותר כמו 'T' בתמונה) שמסמלת 5% טולרנס. הכיתוב בשורה התחתונה הוא ככל הנראה סימון של הסידרה ושל סוג היריעה. יש לבדוק באתר היצרן לגבי משמעות סימון זה (אם מידע כזה בכלל זמין ואם הוא ממש מעניין אותנו).

הקבלים שבתמונה הם בני כמעט 40 שנה והם מתפקדים אצלי, ב-9090, מצויין. אין לדעתי, כל סיבה, להחליף אותם אם הם לא פגומים. קבלים מסוג זה עלולים להפגם רק כתוצאה מקצר הנובע מכשל היכן שהו, או כתוצאה מחשיפה לחום מוגזם. חשיפה לחום עלולה להתרחש כתוצאה מהתחממות של רכיב אחד או יותר בסמיכות, או כתוצאה מהלחמה לא זהירה. החלפה שלא לצורך של קבלי יריעה הממוקמים במיקומים אסטרטגיים בדרכו של הסיגנאל במערכת הגברה עלולה להוות סיכון מיותר מבחינת שינוי הסאונד המקורי.

במיקומים אחרים, פחות קריטיים, אני נוהג להחליף קבלים מסוג זה בחלופה מודרנית כגון סידרת XY של Nichicon שנראים כך (אפשר לראות דף מידע כאן):


Nichicon XY Foil Type Polyester Film Capacitor




* שימו לב לקבלים הכתומים בתמונה הקודמת מעל. אלו הם, מה שנחשב בשנות ה-70' לקבלים 'אודיופיליים' בעלי עכבה נמוכה. אלה שייכים לסוג השלישי של קבלים נפוצים במגברי וינטאז' (ובכלל).

קבלי אלומיניום אלקטרוליטיים: בסוג קבלים זה קיים מבודד (די-אלקטרוליט) כימי שמחליף את אחת משתי הלוחיות שנמצאות בשאר סוגי הקבלים. מבנה כזה מאפשר שכבת בידוד דקה באופן יחסי לשאר סוגי הקבלים. קיבולת בקבל עומדת ביחס ישיר לגודל הלוחיות וביחס הפוך למרחק בינהן ולכן מבנה זה של קבלים מאפשר קיבולת גבוהה על-פני נפח קטן בעלויות נמוכות. עובדה זו הופכת את סוג הקבלים הזה, קבלים אלקטרוליטיים לאידיאלי עבור סינון זרם (פילטר). זאת משום שככל שנפח הקבל גדול יותר, כך קטן זרם האדווה (ripple current). קבלים אלקטרוליטיים מגיעים במגוון צורות ויש להם טווח רחב של סימונים וכיתוב:

מספר דוגמאות לסימון וכיתוב על קבלים אלקטרוליטיים מסוגים שונים










ישנם מספר חסרונות לקבלים אלקטרוליטיים:


    א. הם מתבלים. הזמן גובה מחיר יקר מההרכב הכימי של האלקטרוליט שמתכלה ומתפרק, מה שגורם לקבל להפסיק לאגור אלקטרונים ולהתחיל לתפקד יותר כנגד מאשר כקבל. במגבר וינטאז' שנרכש זה עתה ויתכן שלא פעל עשרות שנים, רצוי להחליף, לפחות את קבלי הפילטר הגדולים, לפני החיבור לחשמל בפעם הראשונה. במקרים מסויימים קבלי פילטר בלויים עלולים לגרום לקצר חמור ולנזק חמור לשנאי. יתכן כי תקראו פה ושם על 'מילוי' ו-'מיצוב' (reform) של קבלים אלקטרוליטיים גדולים וישנים – אך ככל שניתן להמליץ בנושא – המאמץ לא כדאי ומדובר, בדרך כלל, בעלויות גבוהות ממחירו קבל חילופי חדש.

    ב. קבלים אלקטרוליטיים הם בדרך-כלל קוטביים. רגל אחת של קבל קוטבי (פולארי) חייבת תמיד להיות מחוברת למקור מתח נמוך מאשר מקור המתח אליו מחוברת חברתה. אחרת – הנוזל האלקטרוליטי מתפרק. קבל אלקטרוליטי קוטבי שמחובר הפוך – מתחמם, מעשן, מסריח, ועלול להתפוצץ. הפיצוץ הוא שחרור לא מבוקר של הנוזל האלקטרוליטי הרותח שהופך לאדים ולקיטור. הלחץ משתחרר, בדרך-כלל, משסתום המיועד לכך (vent) - אולם בקבלים קוטביים ישנים, ללא שסתום ביטחון, חיבור הפוך עלול לגרום לפיצוץ אלים.

    קוטביות קבלים אלקטרוליטיים מסומנת במספר דרכים, החל מרגל אחת קצרה יותר מחברתה וכלה בפסי סימון לאורך גוף הקבל. לעיתים מסמנים צבעים שונים, כגון נקודה אדומה, את הקוטב החיובי, ולעיתים מסמלת נקודה שחורה, או הדק בצבע שחור את הקוטב השלילי (black negative).

    יוצאים מהכלל הם קבלי אלומיניום אלקטרוליטיים דו-קוטביים. אלה הם נדירים יחסית והם מסומנים באופן בולט ב-'BP' עבור bi-polar או ב-NP עבור none-polar. הכוונה בשתי הצורות זהה.

    ג. זליגה – גם קבל אלקטרוליטי חדש מאפשר לכמות מסויימת של זרם לעבור בין הלוחיות. עובדה זו הופכת סוג קבלים זה לפחות מאידיאלי עבור שימוש בציוד אודיו במיקומים שבדרכו של הסיגנאל. ישנם טכנאים שמחיליפים כל קבל אלקטרוליטי קטן בדרכו של הסיגנאל בקבל יריעה בעל ערכים מקבילים. קבלי יריעה הם בדרך-כלל בעלי קיבולת נמוכה ולכן אם נמצא קבל יריעה מתאים, הוא בדרך כלל יהיה גדול באופן בולט מהקבל האלקטרוליטי אותו החליף. בכל מקרה החלפת קבלים שלא לצורך עלולה להביא לשינוי אופי הסאונד של ציוד ההגברה. עם זאת, מדובר בחלקים זולים כך שניסוי וטעייה הוא הליך בלתי נמנע לעיתים.


החלפת קבלי אודיו אלקטרוליטיים בלוח הגברה של Sansui 9090 לקבלי יריעה







הקבלים בצבע ירוק זרחני (מעל קבלי היריעה שהוחלפו) הם קבלים אודיופיליים של Nichicon מסדרת MUSE. הקבלים החומים הגדולים הם קבלים אודיו איכותיים של ELNA מסדרת RFS. שני קבלי היריעה בתחתית התמונה, ליד קבלי היריעה האדמדמים, הם המקוריים של TDK ולא הוחלפו למרות שהלוח כולו עבר שיפוץ. למה להחליף משהו טוב???


נערך בפעם אחרונה על-ידי tnsilver בתאריך א' 30/09/2012 1:33, נערך בסך הכל 3 פעמים
(2) הבעות תודה: yanivol , Ron1999
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1340
מספר הודעות: 4166

 #2  נשלח: ו' 28/09/2012 0:32
מאפיינים נוספים של קבלים

מכיוון שקבלים אלקטרוליטיים משמשים למגוון עצום של יישומים ישנו גם מגוון גדול של מאפיינים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליפים קבלים במגברים:

מאפיינים נוספים:

עכבה נמוכה (Low Impedence): המונח 'עכבה' מורכב למעשה משתי תכונות: ההתנגדות וההיגב (reactance). התנגדות היא התכונה לפיה חומר מתנגד לזרימה חלקה של זרם ישיר דרכו (כלומר זרם שאינו משתנה ביחס לזמן DC). לכל חומר בטבע יש מקדם התנגדות כלשהו והנוסחה הכללית השולטת ביחסים בין הכוחות במעגל חשמלי היא ש:

מתח = זרם * התנגדות

'היגב' מתייחס לזרם משתנה (בזמן) AC, כגון סיגנאל (אות) במערכות אודיו. באופן אידיאלי קבלים לא היו מעבירים זרם ישיר בכלל, מכיוון שאין מגע בין הלוחיות בגוף הקבל ושום כך 'התנגדות' בקבלים היא למעשה ברובה פונקציה של היגב. 'ברובה' משום שבעולם האמיתי לכל הקבלים יש מקדם דליפה מסויים של זרם ישיר. נוסחת ההיגב בקבל האידיאלי היא:

היגב = 1 \ (2 * \ \pi * תדר ב-Hz * קיבלות)

לכן, לקבל יש היגב גדול יותר בתדרים נמוכים וככל שהקבל גדול יותר כך ההיגב נמוך יותר. המשמעות האמיתית של עכבה בקבלים היא כמות העיוות (distortion) שהקבל 'מזריק' לתדרים העוברים דרכו כתוצאה מהתנגדותו למעבר זרם AC. לכן עכבה נמוכה (low impedance) היא תכונה חשובה מאוד בקבלי אודיו הממוקמים בדרכו של הסיגנאל. תכונה זו פחות חשובה בקבלי פילטר או אספקת כוח.

טמפרטורה כשאנו רואים קבל שטמפרטורת הפעולה שלו היא 85 מעלות, או טווח של טמפרטורות הרי שמדובר בטמפרטורות מינימלית ומקסימלית לעבודה. 85 מעלות צלזיוס שהן כ-185 מעלות פרנהייט זוהי טמפרטורה שיש בכוחה לגרום לכוויה רצינית בעור. קבלים המיועדים לעבודה בטמפרטורות גבוהות הם בד"כ יקרים יותר ולכן, ניתן להסתפק בקלות ב-85 מעלות כטמפרטורת עבודה לקבלים בציוד אודיו. אם המגבר שלכם עובד בטמפרטורה גבוהה מזו – יש לבדוק מדוע. ברוב המקרים קבל שמגיע לטמפרטורה כזו הוא לא תקין או שהורכב הפוך.

ESR נמוך (התנגדות סדרתית שקולה): כשמדובר בקבלים הכוונה היא לאיבוד מתח כתוצאה מהתנגדות ההדקים (רגלי הקבל) או הלוחיות. ESR (נמדד באוהם) סביר בקבל הוא משהו כמו 0.1Ω בעוד ש-ESR נמוך בקבל הוא משהו בסגנון 0.01Ω. רבים מיצרני הקבלים האודיפיליים מתהדרים בערכי ESR נמוכים באופן חריג ומוכרים את תוצרתם במחירים שהם גבוהים בהרבה מקבלי אודיו רגילים. זאת בעוד שאנשי המדע טוענים ש-ESR שהוא פונקציה של התנגדות שאינה תלויה בזרם משתנה AC ובכלל, ההבדל בהתנגדות של עשירית האוהם לעומת מאית האוהם הוא בלתי שמיע.

זליגה נמוכה (Low Leakage): בקבל אידיאלי אין קשר ישיר בין הלוחיות ולכן אין שום זרם ישיר העובר בו. מכיוון שעולמינו אינו אידיאלי, קבלים אמיתיים כן זולגים זרם ישיר - במידה כזו או אחרת. הנוסחה המופיעה בדפי המידע של היצרנים השונים היא:

זרם זליגה = קבוע * קיבולת * מתח

הקבוע הוא בסדר גודל של 0.1 והוא משתנה בסדרות שונות של קבלים מסוגים שונים. בציוד אודיו לא ממש אכפת לנו כמה זרם ישיר זולג כשהמכשיר כבוי למשל, אך בקבלי פילטר גדולים, למאפיין זה, עשויה להיות חשיבת רבה. זרם זליגה הוא פונקציה של מתח ושל קיבולת. לקבלים גדולים יש גם מזה וגם מזה. בנוסף, קבלי פילטר נטענים בתדר ממוצע נמוך יחסית של כ-120Hz ולכן השאלה המעניינת היא' כיצד הם שומרים על המטען שנאגר בין שינויי הזרם (AC) משום ששינויים אלה גורמים לזרמי אדווה (ripple current) שאת האפקט המפריע שלהם ניתן לשמוע ברמקולים.

זרם אדווה גבוה: מאפיין זה עלול להיות מבלבל משום שבפיסקה הקודמת נכתב שזרמי אדווה הם השינויים בזרם ישיר בצד הנטען של קבל הפילטר, ועדיף שיהיה זה ערך נמוך ככל האפשר. כאן, לעומת זאת, הכוונה היא לכך שהקבל מסוגל לספוג שינויי זרם בתדירות גבוהה מבלי להתחמם כתוצאה מהתנגדות להם עד להגיעו לכשל.

זהו אחד המאפיינים, כמו מתח פריצה, שעד שלא תתקלו בו הוא לא ישפיע עליכם לכאן או לשם. הבעייה המרכזית היא שבמגברי וינטאז' לא תמצאו בדרך כלל את מאפיין זרמי האדווה של הקבלים הקיימים. החדשות הטובות הן, שעם ההתפתחות הטכנולוגית אצל יצרני הקבלים, לקבלים מודרניים יש יכולת התמודדות עם זרמי אדווה טובה לאין שיעור ממה שהיה מקובל כשהמגבר שלכם היה על פס הייצור. ההנחה הזו, עלולה להתברר גם כלא נכונה ולכן, העדיפו תמיד קבל בעל יכולת התמודדת גבוהה יותר עם זרמי אדווה.

חיים ארוכים: ישנם שני אספקטים למאפיין הלכאורה ברור הזה, והם חיי מדף ארוכים אל מול חיי עבודה ארוכים. קבל בעל חיי מדף ארוכים הוא קבל שיש לו יכולת לשמור על התכונות הכימיות-חשמליות של האלקטרוליט שלו לאורך תקופה ארוכה (שנים???). הנוזל או הג'ל האלקטרוליטי בקבלים הוא חומר כימי שעל פיתוחו שוקדים היצרנים בקפדנות ומשקיעים בתהליך סכומי R&D ניכרים. בקבלים שונים, חומר אלקטרוליטי שונה, ושרידותו של האלקטרוליט על-פני עשרות שנים של חוסר שימוש, לעיתים מעל גבי מדפים במחסנים השרויים בתנאי אקלים קיצוניים - משתנה.

ככלל, אין זה ממולץ לרכוש קבלים ששכבו להם על מדפים עשרות שנים גם אם הם מוגדרים כ-NOS שהם ראשי תיבות של New Old Stock. בקבלים כאלה, יתכן שהאלקטרוליט קפא בחורפים ארקטיים, הפשיר בקייצים לוהטים וחוזר חלילה במשך שנים, וייתכן שאף יתמצק לחלוטין. ספר ההימורים פתוח במקרה זה. קבל כזה עלול לגרום לקצר ואף להרס השנאי בשנייה הראשונה לפעולת ציוד האודיו.

חיי עבודה הוא הערך במספר שעות שבהן הקבל לא ירד מ-80% מערך הקיבוליות המוצהרת שלו בטווח טמפרטורות העבודה המוצהרות שלו. אם תבחרו בקבל אלקטרוליטי בעל חיי עבודה ארוכים, יתכן כי תאלצו לבצע recap רק פעם ב-30 שנים במקום פעם ב-20 שנים. את המחיר הגבוה של קבל בעל חיי עבודה ארוכים מאוד, אגב, תרגישו, אגב, באופן די מיידי.

תצורה רדיאלית ותצורה אקסיאלית (צירית) : מאפיין זה מתייחס למבנה הקבל ובאופן בסיסי - מהיכן יוצאות לו הרגליים. בקבל רדיאלי שתי הרגליים יוצאות מבסיס אחד. בקבל אקסיאלי (צירי) כל רגל יוצאת מצד אחר של הקבל.

קבל אלקטרוליטי אקסיאלי




מאפיין זה מתייחס רק לתצורה החיצונית של הקבל וניתן להשתמש באופן חילופי בשני הסוגים (אם כי עדיף למצוא קבל הדומה בתצורתו לקבל המקורי ולו מפאת האסתטיקה בלבד). ניתן למשל להשתמש בקבל רדיאלי במקום קבל אקסיאלי על-ידי כיפוף הרגליים בצורה המחקה את הקבל המקורי:

שימוש בקבל רדיאלי כקבל אקסיאלי על-ידי כיפוף הרגליים




דלתא Tan \ מקדם איבוד פיזור dissipation loss factor \ מקדם Q: מספר זה הוא מקדם היעילות של הקבל. כולנו יודעים כיצד קבל מתחמם כאשר הוא עובד. החום הזה לא מגיע יש מאין והוא אינו בא בחינם. החום הזה הוא האנרגיה המשתחררת בתהליך הטעינה והפריקה של הקבל כתוצאה מהתנגדות והיגב.

את החלק הזה נסיים בסיכום שמשקלל חלק מהמושגים והמאפיינים שהזכרתי קודם. Tan delta, Q Factor ו-dissipation loss factor מדברים על אותו דבר רק שהם באים לידי ביטוי בצורה מעט שונה:

(דלתא) טאן = מטען שהומר לחום \ מטען חוזר

כך שהכוונה בדלתא (הפרש) Tan של 0.1 (עשירית) היא שעשירית מהאנרגיה (המטען החשמלי) הופך לחום ומכאן יוצא שבקבלים, ככל שהמקדם הזה נמוך יותר – כך טוב יותר.

מקדם פיזור = (דלתא) טאן * 100%

כך שמקדם הפיזור הוא אחוז האנרגיה שהתפזרה (אנרגייה חשמלית מומרת לאנרגיית חום ומתפזרת באוויר). מקדם נמוך יותר הוא טוב יותר כשעוסקים בקבלים

מקדם Q (מקדם איכות quality) = אחד חלקי מקדם פיזור

כך שמקדם האיכות הוא האחוז שחוזר כמטען חשמלי ולא הלך לאיבוד בהמרה ופיזור של חום. כמה שיותר גבוה, אם כך, יותר טוב.

מקדם Q + מקדם פיזור = 100%

כלומר אם יש לכם שני קבלים עם מקדם Q שונה, זה בעל מקדם ה-Q הגבוה יותר הוא ההימור הבטוח יותר. לחלופין ניתן לחברם למקור זרם משתנה (AC) זהה ולראות מי מהם מתחמם פחות (בצחוק - אל תנסו בבית). יחד עם זאת מכיוון שהתחממות קבלים נובעת ממגוון רחב של נסיבות, גם שני הקבלים עם מקדם ה-Q הזהה, עשויים להתאים באופן שונה ליישומים שונים.

סיכום הביניים הכי קצר שאפשר: מה לחפש בקבלים תחליפיים בציוד אודיו (וינטאז' או לא)?

    בקבלי אודיו (בדרך של הסיגנאל): חפשו עכבה נמוכה, חיים ארוכים.
    בקבלי פילטר: חפשו זליגה נמוכה וחיים ארוכים
    באופן כללי חפשו מקדם דלתא tan נמוך, מקדם פיזור נמוך ומקדם Q גבוה


נערך בפעם אחרונה על-ידי tnsilver בתאריך ו' 28/09/2012 2:34, נערך בסך הכל 2 פעמים
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1340
מספר הודעות: 4166

 #3  נשלח: ו' 28/09/2012 0:33
סדרות ויצרני קבלים

מכיוון שלכל קבל יש מאפיינים רבים, ועל-מנת להקל את ניהול הייצור כמו גם את בחירת הקבלים על-ידי הלקוחות, נוהגים יצרני הקבלים לחלקם למשפחות ולסדרות. הנה דוגמה מתוך האתר של Nichicon הממחישה את משפחות הקבלים:

משפחות הקבלים של Nichicon




המשפחות המסומנות באליפסה האדומה הו משפחות הקבלים שבחבריה אפשר לראות מועמדים להחלפת קבלים ישנים במגברים שלנו. מדובר בקבלי אלומיניום אלקטרוליטיים גדולים (בעיקר קבלי פילטר), אלקטרוליטיים קטנים יותר וקבלי יריעה.

אם נצלול, לשם המחשה, לתוך משפחת קבלי האלומיניום האלקטרוליטיים הקטנים יותר, נוכל לגלות סדרות סדרות של קבלים, בעלי קבוצה משותפת של מאפיינים, כאשר רק מאפייני הבסיס, כגון קיבולת ומתח פריצה, משתנים בין חבר בסידרה למשנהו.

כך למשל, מוגדרת סידרת 'KZ' כקבלי יוקרה לציוד אודיו, בעוד שסידרת 'KW' מכילה קבלי אודיו סטנדרטיים. סידרת 'ES' היא סידרת יוקרה של קבלים לא-קוטביים (בי-פולאריים) הידועה בכינוי Nichicon MUSE. על-מנת לגלות מה הבדל בין סידרת KW לסידרת FW למשל, עלינו לצלול לעומק יותר ולקרוא את דף המידע (data sheet) הרלוונטי.


סדרות קבלי אלומיניום אלקטרוליטיים לציוד אודיו של Nichicon




מבט חטוף בדף המידע של סידרת FW מגלה שהסידרה היא סידרת ביניים של קבלי אודיו הנמצאת רמה אחת מתחת לסידרת KW בעלת מקדם ה-Q הגבוה יותר, לבין סידרת FG בעלת העכבה הנמוכה יותר. מומלץ, בכל בחירה של קבל חלופי לקרוא היטב את דף המידע הרלוונטי ולוודא שכל המאפיינים של הקבל, כולל המרווח בין הרגליים (lead space) מתאימים לתפקיד שאנו מייעדים לו.

למעשה, קטגוריית קבלי האודיו ועשרת הסדרות בקטגוריה זו, היא רק אחת מיני קטגוריות רבות של משפחות קבלי האלומיניום האלקטרוליטיים של Nichicon. קיימות קטגוריות, ובהן סדרות רבות, גם עבור קבלים קטנים במיוחד, קבלים סטנדרטים, קבלים בעלי אמינות ןעמידות גבוהה במיוחד, קבלים לשימושים יעודיים כגון מעגלי תזמון, קבלים בעלי זרם זליגה נמוך במיוחד, קבלים העמידים בטמפרטורות קיצוניות וכהנה וכהנה סדרות על סדרות של קבלים לשימושים שונים, כולל קבלים יעודיים למעגלי אספקת כוח במגברים. בידקו כאן.

אנשי מקצוע מקפידים לבחור בקבלים חילופיים מאותה סידרה עבור אותו שימוש יעודי בציוד המשופץ. כך למשל, מעגלי אספקת כוח במגבר, יזכו לקבלים מסידרת HE או סידרת PJ או PS. ניתן לערבב קבלים מסדרות שונות כאשר קבל מסויים מסידרה ספציפית אינו בר השגה (לא במלאי) או כאשר מאפיין מסויים, כגון קיבולת או גודל פיזי, 'מקפיצים' אותו לסידרה אחרת.

קיימים עשרות יצרני רכיבי אלקטרוניקה המייצרים קבלים. את רשימת היצרנים הנפוצים ניתן בקלות לראות ברשימות הגלילה באתרי הספקים המקוונים כגון Mouser ו-DigiKey. ספקים מקוונים אלה אינם עובדים עם כל יצרני הקבלים, רק עם כאלה שעימם יש להם הסכמי סחר, ולכן אין להסיק שהבחירה באתרים אלה מייצגת את סך כל היצרנים. בנוסף, בציוד וינטאז' ניתן לרוב למצוא קבלים מתוצרת של יצרנים שנמחקו מעל דפי ההיסטוריה לפני שנים רבות. חלקם, כמו Nichicon ו-Elna דווקא הלכו ושגשגו והם מייצרים קבלים איכותיים במחירים סבירים עד עצם היום הזה.

רשימת גלילה לבחירת יצרן קבלים באתר של Mouser




בדוגמה זו מתוך האתר של Mouser ניתן לקבל בן-רגע תמונת מצב על היצרנים המקובלים בשוק העולמי של קבלי האלומיניום האלקטרוליטיים שאותו מובילים באיכות (לאו דווקא בסדר המדוייק הבא):

    Nichicon
    Elna
    Kemet
    EPCOS
    Panasonic
    Vishay Sprague


באתרים רבים העוסקים בציוד אודיו, כגון AudioKarma ניתן למצוא המלצות לרוב, מפי אנשי מקצועי ידועי שם, דווקא על קבלים של Panasonic. בעיני, המלצות אלה תמיד היו תמוהות. איני מתכוון לאמר שלחברת Panasonic אין קבלים סבירים, פשוט יש היצע שהוא יותר איכותי. יש לזכור כי אנשי מקצוע אלה רוכשים רכיבי אלקטרוניקה במחירים סיטונאים וכשהם ממליצים על קבלים תחליפיים עומדת לנגד עיניהם תמונת ה-value per price הכוללת ולאו דווקא איכות הקבלים באופן פרטני.

באופן אישי אני מעדיף את הסדרות HE, PJ ו-PS של Nichicon במעגלי אספקת הכוח ואת הסדרות היוקרתיות FG, KZ כקבלי אודיו ואת סידרת ES בתור קבלי אודיו לא קוטביים. לעיתים אני בוחר בסידרת RFS Silmic II של Elna כקבלי אודיו במיקומים שונים, או את סידרת ROA Cerafine האיכותית יותר. העדפה שלי בקבלי פילטר גדולים, נוטה לכיוון סידרת KG של Nichicon וזה מביא אותי אל הנושא הבא - קבלי פילטר גדולים


נערך בפעם אחרונה על-ידי tnsilver בתאריך ו' 28/09/2012 3:00, נערך סך הכל פעם אחת
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1340
מספר הודעות: 4166

 #4  נשלח: ו' 28/09/2012 0:34
קבלי פילטר גדולים

לפני שאני מתייחס למה רצוי ומה מצוי בקבלי פילטר, בואו לרגע נבין מה תפקידן של 'פחיות הקולה' האלה שתקועות לנו באמצע המגבר וכולם מספרים לנו שהם אחראים לסאונד 'טוב' ובאסים 'מדוייקים':

המגברים שלנו מוזנים בזרם חילופין AC אך פועלים למעשה על זרם ישיר DC. הרכיבים שאחראיים להמרה הזו הם שלושה שעובדים יחדיו. מדובר בשנאי הורדה (ממתח הקיר למתח נמוך יותר), בגשר המיישר ובקבלי הפילטר.

השנאי (טרנספורמטור) מוזן במתח קיר בזרם ישיר AC, מוריד אותו למתח עבודה נמוך יותר ותוך כדי כך 'מחליק' אותו מעט ומנקה אותו מזרמי אדווה (ripple current)

השנאי שנמצא בין מתח הקיר לגשר היישור




השנאי שלנו הוא בדרך כלל אחד הרכיבים הבודדים בציוד וינטאז' שקשה מאוד למצוא לו חלופה. לעיתים השנאי מוציא מספר יציאות, כל אחת בעלת מתח שונה, ובאופן כללי, אם יש רכיב שאנו רוצים להגן עליו מכל רע – בו מדובר.

בשלב הבא נמצא גשר היישור שהופך את צידו השלילי של גל הזרם החילופי AC כך שהמתח הוא חיובי בלבד - גם אם הוא עדיין לא'מוחלק' מספיק כדי להגביר סיגנאל אודיו. גשר היישור מורכב מארבע דיודות ש'הופכות' (מיישרות) את הצד השלילי של צורת הגל של הזרם החילופי:

גשר היישור rectifier bridge נמצא בין השנאי לקבלי הפילטר ומורכב מארבע דיודות




גשר הדיודות חשוב מאין כמוהו. כשל של הגשר עלול לגרום לנזק כבד במכשיר. לרוע המזל, לדיודות, (קצת כמו קבלים) יש מתח פריצה. יותר מידי מתח עלול לפרוץ את הדיודה, שתפקידה להעביר זרם רק בכיוון אחד, וכך, כשהיא כושלת, לאפשר מעבר זרם שלא בנתיב המתוכנן. כשל כזה עלול להרוס את השנאי ולגרום נזק בשאר חלקי המכשיר – כולל, בסופו של דבר נזק בלתי הפיך לטרנזיסטורים הסופיים.

לבסוף, מוחלק המתח הלא יציב על ידי קבלי הפילטר. כאשר המתח המיושר (DC) מגיע מהגשר היישור – הוא מתחיל לטעון את קבלי הפילטר שמהווים את מאגר אנרגיה המרכזי של ציוד ההגברה. הגשר גורם לאלקטרונים להצטבר בקבל כאשר המתח גואה – ולהלקח משם כאשר המתח יורד. התנהגות זו גורמת לאפקט ההחלקה של המתח כך שביציאה מקבלי הפילטר (מסנן) אנו מקבלים זרם DC נקי מרעשים ומקפיצות לא סדירות.

קבלי הפילטר בין גשר היישור לשאר מעגלי ההגברה




למרות ההסבר המפורט והגרפי, במציאות, עדיין ישנן שינויים במתח (בצד ימין בתמונה האחרונה) וכתוצאה מכך, ישנם שינויים (הפרעות) בזרם היוצא מקבלי הפילטר. תופעה זו נקראת זרמי אדווה והיא מהווה בעייה רצינית בציוד אודיו. זרמי אדווה בלתי מטופלים נשמעים ברמקולים כזמזום קבוע בתדירות של 60 הרץ. מגבר טוב יצמצם את הזרמים הללו באמצעות שימוש בקבלי מסנן גדולים יותר – אך גודל (קיבולת) של קבל עלול ליצור מספר בעיות.

הבעייה הגדולה ביותר היא שכאשר אנו מדליקים את המגבר ומפעילים אותו - קבלי הפילטר הגדולים שלנו הם למעשה 'חור שחור' השואב לתוכו אלקטרונים רבים במהירות רבה. ניתן לחשוב על קבלי הפילטר בסיטואציה הזו כעל צרכן בעל תיאבון הגורם לזרם רב של אלקטרונים לזרום דרך השנאי (כדי לספק את הביקוש) ולהעמיס אותו ואת גשר היישור.

אחת הסיבות לגודלם ומשקלם הרב של שנאים במגברי וינטאז' היא היכולת שלהם להתמודד עם מצבים כאלו – אך לכל שנאי יש גבול מתוכנן. הזרם הרב הזה – מגיע בסופו של דבר, אל גשר היישור. יותר מידי ממנו, עלול לפרוץ את הדיודות בגשר – וכבר ציינתי שזהו מצב קטסטרופלי, שאנחנו ממש לא רוצים להתקל בו.

בנוסף, להגדלת קבלי הפילטר (נאמר הכפלת הקיבולת שלהם) אין ממש משמעות אמיתית בטיפול בזרמי האדווה ובטון הזמזום ב-60Hz משום שכל עוד הטון הזה הוא בלתי שמיע – אין ממש יתרון בנסיון לנסות להוריד עוד את זרמי האדווה.

הרעיון הכללי של פוסט זה הוא, שאנשים שונים ימליצו לכם לשדרג את קבלי הפילטר שלכם בכל מיני פקטורים בלתי-אחראיים. '30% אחוז זה בסדר' – יגידו לכם, 'אפשר להגדיל עד 50% מהקיבולת המקורית בלי בעייה', וכהנה וכהנה המלצות ועצות אחיטופל. אל תקשיבו להם. מתכנני המגבר שלכם ידעו מה הם עושים. המגבר שלכם תוכנן בדיוק לקיבולת של קבלי הפילטר המקוריים שלו. לא לפחות מכך – ולא ליותר מכך. אין בעסק הזה חוקי-אצבע ולכל מגבר יש סף מסויים של קיבולת בקבלי פילטר שבסופו של דבר תגרום לנזק.

ניתן, במגברים מסויימים להגדיל את הקיבולת המקורית של קבלי הפילטר משום שבתכנון המקורי – נלקח איזשהו מקדם סיבולת בחשבון. ניתן אפילו להגדיל ולשדרג את הקבלים באופן ניכר, אולם שידרוג כזה מחייב בדרך-כלל התקנת מעגל הגנה מפני זרם שוצף (inrush current protection circuit) שתפקידו להגן על השנאי ועל גשר היישור ולמתן את שצף האלקטרונים הגואשים לטעון את קבלי הפילטר הרעבים. (זה לא מעגל הגנה מפני DC לרמקולים - מדובר על מעגל שונה לחלוטין הידוע בכינוי 'soft start' )

ישנן הרבה המלצות מהמלצות שונות באתרים רבים בקשר לשידרוג קבלי פילטר. קחו אותן בערבון מוגבל. המקור הבלעדי המוסמך להמליץ על קיבולת מסויימת של קבלי פילטר – הוא היצרן והוא עושה זאת במדריך השירות של המגבר שלכם. טכנאי מיומן יכול לשדרג את הקיבולת של קבלי הפילטר בצורה בטוחה, על-ידי החלפתם בקבלים גדולים יותר, תוך שיקלול מכלול המגבלות, ותוך כדי התקנת מעגל הגנה מתאים (אם מתעורר הצורך בכך).

קבלי פילטר חילופיים

מכיוון שאני לא עובד אצל אף אחד מיצרני הקבלים ואין לי שום כוונה לעשת פירסום למי מהם – אומר רק שהכלל השולט בתחום הזה פועל על פי הפתגם הערבי הותיק 'הזול הוא יקר'. בניגוד לקבלים אלקטרוליטיים קטנים ונפוצים, קבלי פילטר הם בעלי קיבולת גדולה עד גדולה מאוד – עובדה שמייקרת את ייצורם. מכיוון שכבר עברנו על מאפייני קבלים, אנחנו כבר יודעים שלייצר קבל פילטר טוב, על כל מאפייניו החשובים, זו לא משימה פשוטה. התוצר הסופי האיכותי עולה כסף. הנסיון האישי שלי מלמד, שכל הנסיונות לחסוך בעסק הזה, ולרכוש קבלי פילטר זולים – לא עולים יפה.

חברות תווית לבנה עושות re-branding לתוצרת שנרכשה מיצרנים אחרים ונמכרת תחת תוויות כ-'Adcom' למשל. איני יכול להעלות על דעתי תרחיש חיובי שלפיו יצרן קבלים איכותי מסכים להסדר מסוג זה, אלא אם הצליח להפטר ממאגר ישן, פגום או עודף של קבלים שברשותו. יצרנים סיניים המוניים מציעים את מרכולתם, גם באתרי הספקים המקוונים, ואין גבול לכמות הקבלים הזולים והבינוניים ומטה באיכויותיהם המוצעים לציבור.

קבל זול של Adcom - מוצר מדבקה בינוני




קבלי פילטר של Cornel-Dubilier מסוג Snap-In עם קיבולת של 6800uF ומתח פריצה של 100 וולט – יעלו בין 9 ל-20 דולר לקבל יחיד. יקח בערך שבועיים עד שתגלו את המגבלות שלהם – בעיקר במעברים ובבאסים. עדיף לחסוך גם את כמה עשרות השקלים הבודדות האלה.

קבל זול של Cornel Dubilier - עוד מוצר בינוני




באופן עקרוני, לכל אחד יש העדפות לגבי קבלי פילטר, שאינן חפות בדרך-כלל, מאינטרסים ואמוציות. טכנאים מקצועיים הרוכשים רכיבי אלקטרוניקה בכמויות סיטונאיות, נוטים להמליץ על היצרן שהם רגילים אליו. אודיופילים פסיכוטיים 'נעולים' על קבלים של יצרן מסויים (כמו Black Gate ז"ל למשל) ולא מעניין אותם שום דבר אחר – כולל לא העובדה שלא מייצרים אותם יותר. לי, באופן אישי יש נסיון מצויין עם סידרת KG של Nichicon ועם הדגמים שנקראים Gold Tune ולדגמי היוקרה Super Through.


אחת מסדרות קבלי הפילטר האיכותיות ביותר שאי-פעם יוצרו - KG של Nichicon




מבלי להכנס לפרטים מסחריים כגון איזה יצרן עדיף על מי ממתחריו, אנסה לתת כאן מדרג של מספר יצרנים שקבלי הפילטר שלהם מקבלים המלצות רבות ברחבי העולם.

    ראשית, ולא מדובר כאן בקבלים הכי טובים, אלא ביחס מחיר תמורת ערך מצויין, יש את קבלי הפילטר של Panasonic מסידרת T או FM או FC. אלו הן סדרות של קבלים גדולים המוגדרים כקבלים למטרות כלליות (General Purpose) והן מומלצות בעיקר על-ידי טכנאים (חלקם ידועי שם) בארה"ב ובעיקר באתר AudioKarma. אלה קבלים ממוצעים בלבד.

    אם נעלה קצת באיכות הקבלים וניקח בחשבון קבלי פילטר גדולים שתוכננו לציוד אודיו יש את היצרנים הבאים:


    קיימים עוד יצרנים רבים המייצרים קבלי איכות כגון Jensen, JJ Cap, Mundorf, Obbligato אך כאן אנו נכנסים לתחום הקבלים האודיופיליים והוא רווי בעמימות, שמועות ומחירים חסרי פרופורציה ועליו אדבר מיד...



נערך בפעם אחרונה על-ידי tnsilver בתאריך א' 30/09/2012 1:48, נערך בסך הכל 3 פעמים
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1340
מספר הודעות: 4166

 #5  נשלח: ו' 28/09/2012 0:35
קבלי יוקרה אודיופיליים

מכיוון שאין לי חשק לפצוח במריבות וויכוחים על-פני 40 עמודים, כמו במקרה של אותו שרשור ידוע בפורום 'אודיו יוקרתי' שפתח ידידינו tomyeshuah (ולא BennyO כפי שסברתי בטעות קודם לכן) בדבר יעילותם העלומה של כבלים אודיופיליים - העתקתי תוך כדי תרגום חופשי את רוב הנאמר כאן מבלוג של מקס פירסון (סתם בחור חביב חובב אודיו שאני נהנה לקרוא את הגיגיו) בנושא קבלים אודיופיליים. את המאמר המלא והקצר ניתן לקרוא כאן. את דעותי האישיות אדגיש בסוגריים עם ראשי התיבות של שמי (ט"ס).

ישנם מספר יצרני קבלים בוטיקיים כמו Jensen ו-Black Gate המיתולוגיים, המבטיחים ביצועי על בציוד אודיו. חלקם משתמשים במרכיבים אקזוטיים, כדונג דבורים בתור חומר דיאלקטרי, או שכבת כסף בתור לוחיות קיבול. חלק מהיצרנים האלה טוענים לתהליכי ייצור ופיתוח הייחודיים להם ורשומים בפטנטים וחלקם טוען לעשרות שנות נסיון בשירות הקהיליה האודיופילית. לכל היצרנים האלה יש שתי תכונות משותפות:


  • תכונה אחת היא המחסור הבולט בדפי מידע וספסיפקציות
  • התכונה השנייה היא מחירים המגיעים עד פי מאה ממחירו של קבל אות אודיו איכותי בעל עכבה נמוכה מתוצרת Nichicon או Pansonic למשל.


ראשית – כך צריך להראות דף מידע – בידקו כאן.

חלק מדף מידע של סידרת FW של Nichicon




זרם זליגה, Tan Delta. עכבה, וכל המידע החשוב להערכת תפקוד קבל בציוד אודיו גלוי וברור. לעומת Nichicon הבה נתבונן לשם משל באחד היצרנים הבולטים ביותר בתחום העמימות 'Cardas'.

מתוך האתר של Cardas




המאפיין היחידי שאליו ישנה התייחסות בספסיפיקציות, מעבר לקיבולת, מתח ומידות פיזיות, הוא מקדם העפיצות (tolerance) שבודאי הבנתם, עד עתה, שהוא אינו המאפיין הכי חשוב של קבל אלקטרוליטי. בסיור של כמה דקות באתר של החברה (שבאופן מוזר נראה די פשוט ביחס לאתר של חברה הגובה 25$ לקבל) תתקלו במונחים מקושקשים כמו 'Retained Energy Scaling' והחברה טוענת שבקבלי יחס הזהב (Golden Ratio Capacitors) שלה ישנו אותו 'קסם' שקיים בכבילה האודיופילית שלה. (אני מסכים. זהו בדיוק אותו קסם. 'וודו' יותר נכון - ט"ס).

מעבר לעובדה שאין שם, בכל האתר, שביב מידע ריאלי יחיד שעלול בטעות לשמש צרכן חשדן בהשוואה פיזית של מאפיינים כנגד קבל של יצרן מתחרה, יש לנו לקח לחיים לפיו כל מי שמנסה למכור לנו 'יחס מוזהב' כלשהו הוא, ככל הנראה, שרלטן.

ציטוט:
אם המוצר שלך הוא באמת כל-כך טוב ועולה על מתחריו, חייבת להיות לך לפחות איזו שהי דרך אמפירית ברת-הדגמה להוכיח זאת.


נערך בפעם אחרונה על-ידי tnsilver בתאריך א' 30/09/2012 1:50, נערך בסך הכל 3 פעמים
(1) הבעות תודה: itsik123
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1340
מספר הודעות: 4166

 #6  נשלח: ו' 28/09/2012 0:36
קבלים ברשתות Cross-Over של רמקולים

תיפקוד קבלים ברשת קרוס-אובר ברמקול

כשקבל נחשף למתח - זרם אלקטרונים זורם לקבל. הזרימה נפסקת כאשר הקבל טעון. כשחל שינוי במתח, זרם האלקטרונים ממשיך לזרום - אלא שהפעם הקבל נפרק. ככל שהמתח משתנה תדיר, כך עובר יותר זרם דרך הקבל. כאשר מתח AC בתדר גבוה מוצג לקבל, המתח משתנה במהירות, וזרם עובר בקבל ברציפות יחסית.


  • בבקבל המחובר לרמקול בטור עובר זרם כאשר המתח משתנה. ככל שהוא משתנה מהר יותר, כלומר בתדר גבוה יותר, הזרימה רציפה יותר. אפקט זה מנוצל כדי שהקבל יהיה אחראי לתדרים הגבוהים, ולמעשה, ויעבוד כמסנן המעביר תנודות (אוסילציות) בתדר גבוה לרמקול..

  • בקבל המחובר לרמקול במקביל, קורה משהו אחר: כדי שהמתח יהיה מסוגל להשתנות, על הקבל להטען קודם. הקבל מונע שינויי מתח תכופים ולכן מעביר לרמקול תדרים נמוכים בלבד.


מהו קבל אידיאלי לקרוס-אובר?

עכשיו, כשהבנו את בסיס העיקרון של רשת קרוס-אובר אפשר לשאול מהו הקבל האידיאלי למטרה זו. התשובה טמונה במה שתארתי ברשימה הקודמת. קבל אידיאלי יאגור הרבה אנרגיה מבלי להמירה ולפזרה כחום, כלומר, קבל כזה, אינו מתחמם. לצערינו במציאות אין רכיבים כה מושלמים ולכל קבל יש רמה מסויימת של פיזור. אפילו החומר הדיאלקטרי של הקבל, טוב ככל שיהיה, אינו מבודד מושלם. בנוסף לכך, אפילו הטרמינלים של הלוחיות (הרגליים של הקבל), אינם מוליכים אידיאליים והם בעלי התנגדות אוהמית מסויימת.

לכן, כפי שבוודאי הבנתם, באופן אידיאלי היינו בוחרים לקרוס-אובר קבלים שמאפייניהם הם עכבה ופיזור נמוכים מאוד, ערך ESR נמוך, ויכולת להעביר זרם בצורה בלתי מופרעת גם בתדירות גבוהה. אנו כבר מכירים סוגי קבלים - את האלקטרוליטיים וגם את קבלי היריעה - וכשמדובר בקרוס-אוברים ישנם (כרגיל) שלושה סוגי קבלים נפוצים:

קבלים אלקטרוליטיים נפוצים מאוד בקרוס-אוברים. הם אמנם מאבדים מתכונותיהם החשמליות ומאפייניהם מתדרדרים במשך הזמן אך יש להם יחס נפח קיבולת מצויין ומחיר נמוך.

קבל אלקטרוליטי איכותי של Mundorf מסדרת E-Cap





קבלי MKT הם קבלי יריעת פוליאסטר מצופה שכבה מתכתית (מיילר) והם עדיפים על קבלים אלקטרוליטיים מכל הבחינות, למעט מגבלת הגודל הפיזי.

קבל אלקטרוליטי איכותי של Mundorf מסדרת MKT





קבלי MKP הם קבלי יריעת פולי-פרופילן (ניילון) והם בעלי שיעור פיזור אנרגיה נמוכים מקבלי MKT ועולים עליהם באיכותם. קבלים מסוג זה הידועים בשיעורי פיזור נמוכים במיוחד הם קבלי ה-MKP בהם יריעת הפולי-פרופילן מצופה בפח (Sn) כמו אלו שמייצרת IT-Electronics ו-Mundorf הגרמנית.

קבל אלקטרוליטי איכותי של Mundorf מסדרת MKP





מטרת הטבלה הבאה לסייע בבחירת סוג הקבל הנכון ליעד המתאים בקרוס-אובר




הערות נוספות

אם קרוס-אובר מותאם לקבל באיכות נמוכה – החלפתו בקבל איכותי לא תביא לשינוי משמעותי. כדי שזה יקרה, כל ההתקן יזדקק לכיונון מחדש והתאמה של רכיבים אחרים (סלילים ונגדים) כך שהשינוי יתממש באופן מורגש וניכר.

כיצד נדע מתי להחליף את הקבלים בקרוס-אובר שלנו?

לא נדע! קבלים אלקטרוליטיים שניזוקו או התדרדרו לרמת אי-שמישות במגבר עשויים להראות סימנים חיצוניים של התנפחות או בריחת הנוזל האלקטרוליטי. בקרוס-אובר זה קורה רק לעיתים רחוקות ביותר כתוצאה מכשל נדיר ביותר. על-מנת שקבל אלקטרוליטי יתנפח בקרוס-אובר צריך להגיע אליו מתח ברמה כזו, במשך זמן כזה, שהיה מתקיל את המגבר קודם לכן. זה פשוט לא קורה.

קבלי יריעה יכולים לתפקד שנים ללא צורך בהחלפה בכל מקרה. קבלי יריעה תקולים – הופכים לכאלה כתוצאה מנזקי חום. נזקים כאלה מופיעים אמנם מידי פעם בקרוס אובר – אך בדרך כלל מדובר בקבלי יריעה שהיו סמוכים מידי לנגדים לוהטים והם ספגו מנת חום מרכיב שכן. ברוב המקרים אין כל סימן חיצוני לקבל קרוס-אובר שאיבד את תכונותיו או את מאפייניו החשמליים.

בניגוד לסברה הרווחת – בדיקת תקינות קבל אמיתית לא מתבצעת בעזרת רב מודד דיגיטאלי. ESR הוא מאפיין הנמדד על-ידי מד ESR יעודי המפעיל על הקבל מתח עבודה. בדיקה כזו, למיטב ידיעתי, אינה חלק מ-DMM סטנדרטי.

DMM סטנדרטי ולא יקר Digital Multi Meter




אפשר לקבל אינדיקציה לגבי יכולת של קבל אלקטרוליטי להטען ולהפרק, בעזרת תנודות המחט של רב-מודד אנאלוגי – אך אין בכך להעיד על התנהגות הקבל בתדרי ומתח עבודה.

בחלק ממכשירי ה-DMM, ולאו דווקא היקרים שביניהם, קיימת בדיקת קיבולת לקבלים בעלי קיבולת קטנה (עד 2μF) שהיא, כשלעצמה, מהווה אינדיקציה בלבד לגבי תקינותו המשוערת של הקבל. בדיקה כזו אינה מפעילה מתח או תדרי עבודה על הקבל. בכל מקרה, על מנת לבצע איזו שהי בדיקה אמינה על קבל – יש לנתק לפחות רגל אחת שלו מהמעגל וכל העסק, ביחס למחירי קבלים ממוצעים ואף איכותיים, פשוט לא שווה את הטירחה.

לכן – רצוי להחליף את קבלי הקרוס-אובר כאשר אנו רוכשים רמקול וינטאז' שההיסטוריה שלו בלתי-ידועה או מידי 20 עד שלושים שנים. זו לא בדיוק עבודה שיש לבצע על בסיס יומי. בכל מקרה קרוס-אוברים בעלי קבלים ישנים במצב מדורדר יכולים לרמוז על מצבם הפנימי בבאסים עמומים ובלתי מספקים ובצרימה בתדרים גבוהים, כמו גם חוסר איכות של צלילים פעמוניים (מצילתיים, סנייר, וכ"ו) וצרימה בולטת בשירת נשים (לא מסיבות דתיות – אלא בגלל הטונים הגבוהים כמובן).

הבחירה שלי

באופן אישי יש לי חיבה לקבלים מסידרת E-Cap של Mundorf ובכל קרוס-אובר הכולל קבלים אלקטרוליטיים - זוהי הבחירה האינסטינקטיבית שלי. הם מעולם לא הכזיבו ומפתיעים אותי לטובה כל-פעם מחדש. קבלי יריעה בקרוס-אובר אני לא מחליף אם אין סיבה טובה (כמו קבל נחות טכנולוגית או קבל שניזוק עם השנים).

ל-JBL למשל, יש ברמקולים וינטאז', קבלי יריעה בני שלושים פלוס, העולים באיכותם על כל מה שתוכלו להשיג אצל רוב הספקים המוכרים. הם מוכלים בגליל קרטון, אטום בשעווה, ועטופים בחול למניעת ויברציות. בקבל כזה יש יריעת מיילר באורך של עשרות (אולי מאות) מטרים. אם כבר מתעורר צורך נדיר להחליפם, אני משתמש ב-Dayton מסידרת ה-Precision עם 1% טולרנס ומעקף עם קבלי Theta של 0.01uF של AudioCap. אפשר להתווכח עם בחירה - אי-אפשר להתווכח עם התוצאות.

קבלי יריעה ברשת קרוס-אובר של JBL 4311





קבלי יריעה חילופיים של Dayton Audio עם מעקף של AudioCap ברשת קרוס-אובר של JBL 4311




נערך בפעם אחרונה על-ידי tnsilver בתאריך א' 30/09/2012 3:10, נערך בסך הכל 3 פעמים
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1340
מספר הודעות: 4166

 #7  נשלח: ו' 28/09/2012 0:37
אחרון חביב - דברים ששכחתי

נקודות ששכחתי להתייחס אליהן

מכיוון שלשרשור הזה קוראים 'הכל על קבלים' אז מן הראוי שבאמת יהיה בו הכל. הנה כמה דברים ששכחתי.

סוגי טרמינלים בקבלי פילטר

קבלי פילטר (לא בתצורת SMD) מגיעים עם שלושה סוגי טרמינלים

    א. רגליים: בניגוד לקבלי אלומיניום אלקטרוליטיים קטנים אלה כבר אינם סתם מוליכים דקים אלא פסי מתכת (לעיתים נחושת מצופה פח או אלומיניום) הידועים בכינוי Solder Lug כשהכוונה הכללית היא שהם בנויים להלחמה ישירה של חיווט או קבלי מעקף ונגדים שונים.

    קבל המצוייד בטרמינלים מסוג Solder Lug




    ב. ברגים (screw terminal) - אלו הם קבלים אשר הטרמינלים שלהם הם למעשה מסילת בורג שעליה יושב אום. הכוונה היא שהקבל יושחל דרך חורים יעודיים בלוח המודפס ושהאום יהדק אותו למקומו. לחליפין, חלקו התחתון, או צידו של הקבל, מהודקים או בדבק או בחבקים מיוחדים כשבבורג ובאום נעשה שימוש להידוק חיווט ורכיבים אחרים.

    קבלים המצויידים בטרמינלים מסוג Screw Terminal




    ג. קבלי Snap In מיועדים לחיבור ושליפה מהירים והם מתאימים בדרך-כלל ליישומים קצת יותר מודרניים ממגברי וינטאז'. הטרמינלים עצמם משמשים, בנוסף להיותם מוליכים, כקפיצים קטנים המחזיקים את הקבל (בד"כ בתא המיועד לכך) במקומו בלחץ הקפיציות של הטרמינלים - שבו זמנית יוצרת מגע חשמלי טוב עם שאר המוליכים.

    קבלים המצויידים בטרמינלים מסוג Snap In




    בקבלים מסוג Snap In מקובל מאוד למצוא פרטים בעלי שלוש וארבע 'רגליים'. במרבית המקרים (אם לא בכולם) מדובר ברגל שלישית, או זוג רגליים נוספות שאינן קשורות לתפקוד הקבל אלא מהוות קפיצים שמטרתם היחידה תמיכה נוספת בקבל. בדפי המידע נהוג לקרוא לטרמינליים כאלה בשם Dummy Terminal או פשוט Dummy והכוונה היא לרגל 'גולם' שאינה מהווה קוטב, או הדק של הקבל.

    ניתן בקלות לאלתר קבל Snap In בעל ארבע רגליים, קבל בעל שני קטבים רגילים על-ידי חיתוך הגלמים וניתוקם מגוף הקבל, והלחמת רכיבים וחיווט ישירות אל שני הטרמינלים הנותרים - המהווים קטבים.

    קבל Snap In של Panasonic בעל ארבע רגליים - שתיים מתוכן - גלמים. הקוטב השלילי מסומן בפס - מולו בדיוק, החיובי






הדבקות וקיבוע של קבלים למקומם

פעולת טעינת ופריקת הקבלים, בייחוד בתדרים גבוהים, גורמת לויברציות (רעידות) של הקבל. כמעט כל הקבלים מווברצים במידה כזו או אחרת. קבלים קרמיים מסוג כפתור מסוגלים לווברץ בתדר כל-כך גבוה עד שהם הופכים עצמם לסוג של דיאפרגמה - כמו רמקול קטן והם מסוגלים 'לשיר'. יצרני ציוד אודיו נוטים לקבע למקומם רכיבים שיש להם נטייה חזקה לויברציות באמצעים שונים. קבלי אלומיניום קטנים עד בינוניים מקובעים למקומם באמצעות ההלחמה של הרגליים ללוח המודפס - וכוחה של ההלחמה יפה, בדרך-כלל, בכדי לקבע את הקבל למקומו. בקבלי אספקת כוח גדולים יותר, ובקבלי פילטר, נוהגים יצרנים רבים להדביק את הקבל ללוח בסוגים מסוגים שונים של דבקים.

חברת Sansui למשל הכניסה לשימוש, בשלב מסויים, סוג של דבק כל-כך ירוד, שהסתבר, לאחר שנים של קיום בתנאי חום במעמקי ציוד אודיו - שההרכב הכימי של הדבק פשוט עבר שינוי והחל להוליך חשמל. תופעה זו, בנוסף להליך הדבקה רשלני ומלכלך בעת הייצור, גרמה לקצרים ובעיות מבעיות שונות ברכיבים הסמוכים לשלולית הדבק שעל המעגל המודפס. שאר היצרנים, (וגם Sansui לאחר מעשה) משתמשים בדבקים הדומים לדבק מגע, או דבק על בסיס סיליקון עמיד בחום.

אחת הבעיות העיקריות של חובבים לא מיומנים נובעת מכך שקל מאוד לבלבל בין שארי הדבקת הקבלים לבין נזילות אמיתיות של אלקטרוליט בקבלי אלומיניום גדולים. הנה למשל:

קבלי פילטר דולפים (חומר צמיגי חום צמוד לתחתית הקבלים) ומודבקים בדבק חום אדמדם ב-CD של TEAC




ניתן להבחין בשלולית הדבק החום אדמדם סביב קבלי הפילטר, על המעגל המודפס (PCB) שהגיעה לאן שהגיעה תוך כדי הדבקת הקבלים בתהליך הייצור. ניתן בקלות לחשוב כי מדובר בקבלים נוזלים. אלא שבמקרה זה - הקבלים אכן דולפים ג'ל אלקטרוליטי שאת שרידיו ניתן לראות בצבע חום כהה יותר סביב בסיס הקבלים בתחתיתם.

טכנאים רבים, שהפנימו את לקח Sansui, אינם סומכים על הדבק שבו השתמש היצרן ומנצלים את החלפת הקבלים הישנים גם כדי לנקות את שרידי הדבק הישן ולהחליפו בדבק על בסיס סיליקון עמיד בחום. הליך זה נעשה תוך הקפדה על כמויות דבק שאינן ניגרות על-פני הלוח כולו.

דוגמה נוספת להדבקה רשלנית של קבלים ניתן לראות בתמונה הבאה. כאן, במידה והדבק הלבן, מסיבה כלשהי, יתברר כבעל מקדם הולכה כלשהו, הוא יגרום לקצר בבואו במגע עם הרכיב המסומן בחץ אדום:


עוד הדבקה רשלנית ומטונפת של קבלים...




פתרון אלגנטי יותר - מגיע בדמות חבקים יעודיים (שאינם יקרים כלל ומחירם עד 2.5 דולר ליחידה) המתלבשים סביב הקבל, חובקים אותו, ומתהדקים סביבו. החבק עצמו מחובר לשילדת המגבר באמצעות ברגי פח.

קבלי פילטר מהודקים בחבקים יעודיים ב-Fisher 1080




ריווח בין טרמינלים (מרחק בין רגלי הקבל)

עם השנים חלה תמורה רבה והתקדמות מדהימה בטכנולוגיית ייצור קבלים. קבלים שבשנות ה-70' היו מאסיביים בגודלם מטעמי קיבולת גדולה הפכו לכמעט מיניאטורים ביחס לאבותיהם. מה שלא השתנה בציוד הוינטאז' שלנו הוא המרווח בין חורי ההלחמה על-גבי הלוחות המודפסים (PCB). למרווח יש משמעות רבה משום שהוא קובע, בסופו של דבר, את צורת הקיבוע ו-'הישיבה' הנכונה של הקבל על גבי המעגל - וכמו הדבקה וקיבוע, גם לכך יש משמעות במניעת ויברציות ותפקוד תקין ואופטימלי של הקבל.

מאפיין זה נקרא Lead Spacing ויש לתת לו תשומת לב מירבית משום שרוב הסיכויים הם שהקבל החילופי המודרני שלנו הוא בעל ריווח קטן יותר. מכיוון שרגלי הקבל גמישות, ניתן בדרך-כלל לפסלן לתצורה המתאימה לנו. יחד עם זאת גם בכך יש חוקי 'עשה' ו-'אל-תעשה'. את החוקים האלה - ניסיתי לאייר פעם באיור ששלחתי כקו מנחה למישהו מחברי הפורום שעסק בשיפוץ ו-recap הראשון שלו. הדוגמה מצויינת גם היום ומדגימה בשני האיורים הירוקים מצב ריווח אידיאלי, מקובל ולא תקין (באדום).

איור 'עשה' ו-'אל תעשה' בהלחמת קבלים בעלי חוסר מתאם במרווח רגליים אל-מול חורי הלחמה




קבלים מרובי רגליים (שלוש, ואף 4 רגליים)

מפאת גודלם של קבלים בעבר, היה נהוג פעם, שעל קבלי אספקת כוח בינוניים, היו היצרנים מתקינים רגל נוספת (בעיקר מסוג Solder Lug) שהיתה גולם לגמרי, או תוספת לקוטב החיובי. במעגל המודפס היה חור תואם - שלא הוליך לשום מקום והיווה, בסך הכל, נקודת משען וייצוב נוספת לקבל ה'כבד'. אלה נקראו 'Three Prong Caps' והיו מקובלים, למשל, במעגל אספקת הכח של Sansui 9090. כיום, אין להם מקבילה מודרנית ונדיר למצוא סוג זה של קבלים. ניתן להשתמש בכל קבל אספקת כוח מודרני חליפי בעל אותם מאפייני קיבולת ומתח ושתי רגליים בלבד.

קבל בעל שלוש רגליים. אחת מהן, היא רגל דמה למטרות קיבוע בלבד




קיימים גם קבלי וינטאז' בעלי שלוש רגליים כאשר שתיים מתפקדות כקוטב חיובי ואחת כקוטב שלילי משותף:

קבל dual section בעל שלוש רגליים - ראו כאן




בסוג הקבלים בעלי ארבע הרגליים פגשנו כבר כשדיברנו על קבלי Snap In ואנו יודעים ששניים מתוך ארבעת הטרמינלים הם רגלי דמה למטרות ייצוב. עם זאת, קיים סוג של קבלים שהיה נפוץ פעם והוא נדיר מאוד היום שבהם ארבע רגליים מתפקדות. בקבלים אלה יש למעשה שני קבלים נפרדים בעלי קיבולת ומאפיינים שונים שלכל אחד מהם יש שני טרמינלים שונים. קוטב חיוב ושלילי עבור הראשון, וקוטב חיובי ושלילי עבור השני. למרות שהקבל נראה כגליל אחד - בתוך תוכו הוא למעשה מכיל שני קבלים שונים. מדובר על קבלים ישנים מאוד, ממלח"ע ה-2 ועד לסוף שנות ה-60' והם נפוצים בעיקר במגברי מנורות ישנים יותר. באופן אישי, מעולם לא נתקלתי באחד כזה, והחלפתם, כך נראה לי, בקבלים מודרניים רגילים, צריכה להעשות תוך כדי היוועצות קפדנית במדריך השירות הרלוונטי.

קבל בעל ארבע רגליים: שני קבלים בגוף אחד???




ועוד דבר קטן אחד...

מי שחושב ש-recap יפתור לו את כל בעיות המגבר טועה טעות מרה. החלפת קבלים היא רק שלב אחד בשיפוץ מגבר. מי שיסתפק בשלב זה בלבד יגלה במהרה שמגבר וינטאז' הוא כמו שרשרת ברזל חלודה וישנה. חיזקתם חולייה אחת - החלשתם חולייה אחרת. לכן, עם החלפת הקבלים, יש לנקות מגעים ופוטנצימטרים, לדאוג לסדר ולניקיון, להחליף חיווט רעוע ובידוד פגום, לגרז מחדש את הטרנזיסטורים הסופיים, לבדוק שבידוד המיקה שלהם תקין, להחליף גם את כל הנגדים הישנים ובייחוד נגדי פיוז (שמאבדים את מאפייניהם לאורך זמן אף יותר מקבלים), לבדוק ולהחליף דיודות ישנות - ורצוי מאוד לערוך בדיקות לכל טרניזסטורי האותות הקטנים - ואף להחליפם בחלופות מודרניות ואמינות יותר. מי שיסתפק בהחלפת קבלים בלבד - סביר שייצור לעצמו יותר נזק מאשר תועלת.

ועכשיו סיכום כללי...

מה פתאום. די. נגמר! זהו. באמת אמרתי כבר הכל. תקראו שוב אם בא לכם. ביי.


נערך בפעם אחרונה על-ידי tnsilver בתאריך א' 30/09/2012 2:35, נערך בסך הכל 6 פעמים
(1) הבעות תודה: itsik123
פרופיל | שלח הודעה | חפש
BennyO
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד

הצטרף בתאריך:
  Dec 27, 2011
הבעות תודה: 212
מספר הודעות: 964

 #8  נשלח: ו' 28/09/2012 8:03

ושוב תודה! על ההשקעה וההעמקה
זהו, עשית לי חשק להתנסות ולהתמודד עם פרוייקט החלפת קבלים.
אולי ל-L-110 זה נראה לי כהתנסות ראשונית ראוייה ומעניינת. אני יותר מסקרן לשמוע את ההבדל בסאונד לאחר החלפה.

אגב, השבוע לראשונה החלפתי קבל בפטיפון מרנץ 6100 שסיפרתי עליו בשבוע שעבר. כל כניסה של המנוע לפעולה הייתה נותנת "פיצוץ" לרמקולים, הורדתי את הסכמה ולאחר התייעצות עם חבר אלקטרונאי החלפתי את הקבל המפלטר, הרכבתי ראש ורצועה חדשים והפטיפון כמו חדש

ולדעתי נתת לי קרדיט על פוסט שלא אני פתחתי בנושא הכבלים...

_________________
Rust never sleeps
פרופיל | שלח הודעה | חפש
RAMIRAMI68
חבר ותיק
חבר ותיק

הצטרף בתאריך:
  Jul 18, 2008

מיקום: פה ושם
הבעות תודה: 265
מספר הודעות: 2472

 #9  נשלח: ו' 28/09/2012 10:43

היה ארוך אך לא מתיש...נפלא, נהדררררררררררררר
ואני חשבתי שנשלחת לבצע עבודה בהודו...
פרופיל | שלח הודעה | חפש
yehudaa (יהודה)
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  May 27, 2006
הבעות תודה: 233
מספר הודעות: 4006

 #10  נשלח: ו' 28/09/2012 13:28

תודה רבה tnsilver
פרופיל | שלח הודעה | חפש
Kosh
גורו וינטאג'
גורו וינטאג'

הצטרף בתאריך:
  Mar 29, 2007

מיקום: Vorlon homeworld
הבעות תודה: 353
מספר הודעות: 4034

 #11  נשלח: א' 30/09/2012 0:53

מעולה!
_________________
Vintage audio is a way of life

Retro audio is good for you

ערוץ הסטריאו וינטאג' שלי:
http://www.youtube.com/user/Kosh31100
פרופיל | שלח הודעה | חפש
yehudaa (יהודה)
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  May 27, 2006
הבעות תודה: 233
מספר הודעות: 4006

 #12  נשלח: א' 30/09/2012 12:13
Re: אחרון חביב - דברים ששכחתי

tnsilver כתב:

מי שחושב ש-recap יפתור לו את כל בעיות המגבר טועה טעות מרה.


אני לא רואה צורך בהחלפת נגדים ,
כל הנגדים הישנים בסדר גמור , אלא אם קיבלו איזה מתח גבוה שגרם להם לשנות ערך .
אם הכל בסדר אין סיבה לגעת .

דיודות , חלקם אמינות וחלקם אכן מועדות לפורענות .
לא יזיק להחליף אותם באמת .

קשה לי קצת להבין מה הכוונה שמי שחושב שהחלפת קבלים " לא תפתור את כל הבעיות " .
אני חייתי כמה שנים טובות עם מגברי וינטאג' עם קבלים ישנים .
והחלפת קבלים לחדשים עושה שינוי דרסטי לטובה .
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1340
מספר הודעות: 4166

 #13  נשלח: א' 30/09/2012 12:22

נגדים ישנים ובעיקר נגדי תחמוצות מתכת ונגדים פיוזיביליים, מאבדים את המאפיינים שלהם במשך השנים וערכיהם משתנים. בייחוד נגדים שיוצרו לפני 30 ו-40 שנים. החלפת קבלים, מישנים לחדשים, משנה התנגדויות במעגל הישן ועלולה 'להכניס להלם' רכיבים ישנים יותר כמו נגדים, שהיו 'רגילים' לעבוד בתנאים שונים. כשמגבר מתיישן, כל הרכיבים מתיישנים באותה מידה והכל, פחות או יותר, פרופורציונאלי. הצגת רכיב חדש משנה את הפרופורציות. לך, היה כנראה מזל. מי שסובל ראשון מאי-החלפת נגדים לאחר החלפת קבלים הוא בדרך-כלל לוח ההגברה ומה שקורה, בד"כ, הוא שנגדי פיוז - נפתחים. לא תמיד צצות בעיות חדשות מייד לאחר recap. לעיתים זה לוקח מספר שבועות ואף חודשים, כך שהקשר בין החלפת הקבלים והבעיות החדשות, הופך להיות מעומעם.

בנוסף - ערוץ אחד (או יותר), חלש, המהומים טורדניים בצד אחד, התחממות הסופיים, הדלקה קשה, כניסה להגנה, וקראחצים למיניהם לא נפתרים בהחלפת קבלים. והכי חשוב - אם לאחר השינוי לא ביצעת כיון bias ו-DC Offset סביר להניח שאתה לא ממצה את פוטנציאל האיכות של המגבר שלך ואולי אפילו גורם להתחממות מסוכנת.

קבלים זה חשוב - אבל זה לא הכל
פרופיל | שלח הודעה | חפש
yehudaa (יהודה)
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  May 27, 2006
הבעות תודה: 233
מספר הודעות: 4006

 #14  נשלח: א' 30/09/2012 12:43

לא חלקתי על רוב מה שאמרת . אלו דברים שמובנים מאליו .
לא הסכמתי רק על הנגדים . בוודאי יועיל החלפתם , אבל אני לא רואה בזה בגדר חובה .
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1340
מספר הודעות: 4166

 #15  נשלח: א' 30/09/2012 12:45

udii כתב:
לא חלקתי על רוב מה שאמרת . אלו דברים שמובנים מאליו .
לא הסכמתי רק על הנגדים . בוודאי יועיל החלפתם , אבל אני לא רואה בזה בגדר חובה .
אודי, תקרא קצת על תחמוצות מתכת בנגדים ישנים. אין מה לעשות. הם מתבלים. מדוע קל לקבל שקבלים צריך להחליף ונגדים לא?
פרופיל | שלח הודעה | חפש
כל הזמנים הם שעון קיץ - ישראל (GMT+3) הצג הודעות קודמות:    
פורומים > וינטאג' עבור לעמוד  1  |  2  |  3  |  4  |  הבא 


  
    שם משתמש:
נתוני כניסה לכל אתרי HT:

  סיסמא:
 

  


 | 

קפוץ אל: 
לא ניתן לשלוח הודעות בפורום זה
לא ניתן להגיב להודעות בפורום זה
לא ניתן לערוך את הודעותיך בפורום זה
לא ניתן למחוק את הודעותיך בפורום זה
לא ניתן להצביע לסקרים בפורום זה
לא ניתן לצרף קבצים בפורום זה
לא ניתן להוריד קבצים בפורום זה

תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht