כוונון פטיפון לפי נקודות אפס ב Technics SL-23

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
shfafi (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
הודעות: 28
הצטרף: ינואר 2008
שם מלא: Ami Sebban
נתן תודות: 7 פעמים
קיבל תודות: 0

כוונון פטיפון לפי נקודות אפס ב Technics SL-23

נושא שלא נקרא #1 

שלום לכולם!

ברשותי פטיפון Technics SL-23 ואיכשהו רק לאחרונה נחשפתי לעניין כיוונון הראש/זוית הזרוע/Overhang וכו' ומרוב מידע יצאתי עוד יותר מבולבל, אבל עם מטרה לכוון ולכייל את המערכת בדיוק כמו שצריך!

אודה לכם מאוד על כל עזרה!

אז ככה: בלינק הזה ובמפרט היצרן מצאתי את הפרטים של הפטיפון הספציפי שברשותי:

Effective length: 220mm
Pivot to spindle: 206mm
Overhang: 14mm
Offset angle: 22 degrees
Inner null point: 53.6mm
Outer null point: 111.2mm

כמו כן, מחפירות בפורום הזה ועוד כמה מקומות ברשת, הבנתי שהמרחק בין קצה המחט לקצה השני של ה Headshell (בדגמי טכניקס) צריך להיות 52 מ"מ, כך שבסה"כ האורך האפקטיבי מתחילת הזרוע עד לקצה המחט יהיה 220 מ"מ (בכדי שה-Overhang יהיה 14 מ"מ, כפי שמופיע במפרט היצרן).
עוד הבנתי שישנם כמה מדי זוית ושיטות שונות לבדיקה: (Stevenson/Lofgren A/Lofgren B/Baerwald).
מהלינק שצירפתי, עולה שנקודות האפס (Null points) הספציפיות (המחושבות) לדגם SL-23 הן: 53.6mm & 111.2mm כמו כן, מתקבלת גם טבלה שמשווה בין 3 שיטות שונות לפי Lofgren A, B ו Stevenson.

ממה שאני מבין: בדיוק בנקודות אלה יש השקה כמעט מושלמת או מושלמת בין קצה המחט לקשת הגרוב (?)

מה שאני לא מצליח (עדיין) להבין:

1. האם נקודות האפס הן מרחק (פיזי) על גבי כל תקליט או על גבי הפלאטה של הפטיפון? (אני מתאר לעצמי שיש שונות מסויימת בין תקליטים, אז לפי מה למדוד?).

2. האם קיים איזשהו מד זוית ספציפי לנקודות אלה (53.6mm & 111.2mm) בו אוכל להשתמש ולהיות בטוח שהכל מכוון כמו שצריך בדגם הפטיפון שלי? או שניתן להסתמך על משהו גנרי מהרשת ואם כן, על איזה מהם? ולפי איזו שיטה?

3. האם בכלל אני צריך לבדוק את הנקודות הללו לפי מד זוית? בהתחשב בעובדה שלטכניקס יש מודד Overhang למדידת מרחק של 52 מ"מ בין קצה המחט לבסיס ה-Headshell, שרכשתי מ ebay (מופיע בתמונות). ומאחד הפורומים הבנתי שמספיק לכוון את המרחק באמצעות מודד ה Overhang ודבר זה יבטיח כוונון כראוי..

שוב, אני רוצה להודות מראש לכל מי שיעזור/יתרום מהידע שלו.

ברכות וסופשבוע נעים

עמי
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נקודות האיפוס, Overhang, זווית היסט, ושאר ירקות...

נושא שלא נקרא #2 

צר לי על התסכול שאתה חש כרגע. אני יכול אולי לנחם אותך ולומר שבמקרה הספציפי הזה של ה-SL-23 הנושא אכן מבלבל. בשורה התחתונה התשובה לכל שלושת השאלות שלך היא פשוט לא! אני אנסה לעשות קצת סדר במונחים ולהסביר מה עליך לבצע. זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לך כרגע - אבל יש ספין קטן בעלילה של ה-SL-23.

איור מונחי יסוד בגאומטריה של הזרוע והפטפון

[img2=550x525]https://lh6.googleusercontent.com/-t5KN ... o/plot.gif[/img2]

שני הקווים הירוקים באיור מסמלים את מסלול המחרטה שחרטה את המאסטר שממנו הודפס התקליט. מדובר בישר (רדיוס) ממרכז התקליט. לעומת זאת, הקשת הסגולה מייצגת את מסלול הזרוע על גבי התקליט. אם המחט היתה בזווית ישרה ביחס לרדיוס (הירוק) לאורך כל ניגון התקליט, כמו בזרוע ליניארית - היא היתה עוקבת אחר החריצים בתקליט בדיוק כפי שהם נחרטו על-ידי המחרטה ולא היתה נוצרת לנו 'שגיאת עיקוב' (tracking error) בכלל.

לא זה המצב בזרוע רגילה. מחט בזרוע רגילה נעה בקשת שמכתיבה הגאומטריה של הזרוע, והקשת הזו משיקה לרדיוס (בתקליט "12) בשתי נקודות בלבד - נקודות האיפוס. אלה נקראות Null Points והן הנקודות בהן הרדיוס הירוק נפגש עם הקשת הסגולה.

הנחת היסוד באופטימיזציה של שגיאת העיקוב במבנה זרועות לא לינאריות היא, שאם המחט משיקה לרדיוס בשתי נקודות האיפוס בזווית ישרה (ניצבת) - שגיאת העיקוב (נמדדת במעלות) היא הקטנה ביותר שאפשר להגיע אליה בנתונים הגאומטריים של הזרוע. כלומר, במצב זה המחט תעקוב אחר חריצי התקליט בזווית שהיא הכי קרובה לזווית בה הם נחרטו.

אם קיבלנו את הנחת היסוד (שהיא לא לגמרי נכונה) נותר לנו לברר מה הם הנתונים ה'גאומטריים' של הזרוע שמשפיעים על שגיאת העקיבה ומהם מיקומי נקודות האיפוס.


נקודות האיפוס (Null Points)

ראשית, מיקום נקודות האיפוס משתנה בהתאם לגודל התקליט ולעובי החריצים החרוטים בו - מה שקובע את מיקום החריץ הראשון בתקליט ביחס למרכזו. אם נדבר רק על תקליטי "12, ישנם שלושה סטנדרטים שהיו מקובלים לאורך ההיסטוריה והנפוץ מביניהם הוא IEC 1958 / RIAA 1963 שמניח שמיקום החריץ החיצוני נמצע במרחק של 146.05 מ"מ ממרכז התקליט. קיים גם תקן גרמני (DIN) מ-1964 שקובע שהמיקום הזה נמצא ב-146.3 מ"מ ואפילו תקן יפני מ-1981 שקובע מרחק של 146.6 מ"מ. שלושת התקנים מופיעים במחשבון של Vinyl Engine כאשר תקן RIAA הוא ברירת המחדל.

שנית - יש לשאול על סמך איזה חישוב נקבע מיקום נקודות האיפוס. לאורך ההיסטוריה קמו מספר מתמטיקאים שניסו להביא לעולם נוסחאות מנוסחאות שונות כדי לבצע אופטימיזציה בתכנון זרועות וכדי למצוא את אותן נקודות איפוס חמקמקות. חלק מאותם מומחים, כמו Percy ו-Baerwald עסקו בכך בראשית המאה ה-20, הרבה לפני המצאת המחשבון האלקטרוני, וחישוביהם מבוססים, בין השאר, על הערכות מתמטיות שנועדו להקל על מהנדסים בחישובים הידניים הסבוכים.

הנוסחאות הקלסיות אינן דווקא המדויקות ביותר, או, לצורך העניין לוקחות בחשבון תופעות, כמו הספירליות של החריצים או את נושא מהירות מעבר החריץ על-פני המחט ברדיוסים השונים של התקליט. עם זאת, שלושת הסמכויות הקיימות בתחום הזה, ושנתקבלו בתעשייה הן Erik Loefgern עם נוסחאות חישוב מ-1938, H.G.Baerwald עם עבודתו מ-1941 ו-J.K.Stevenson, המודרני מבין השלושה שנוסחאותיו קיימות מ-1966. (רשימת מקורות כאן)

במחשבונים של Vinyl Engine ניתן לחשב נתונים גאומטריים של זרועות שונות על-פי חישובים שמתבססים, כל אחד בנפרד, על חישובים של שלושת האישים שציינתי, ולקבל תוצאות שונות בהתאם לכל סוג חישוב. במד זווית מבוסס שתי נקודות, הדבר היחידי שיש לוודא, הוא שהמחט ניצבת בזווית ישרה לקווים המסומנים על מד הזווית, בכל אחת משתי הנקודות. אם מד הזווית הודפס בקנה המידה הנכון, זה מבטיח את שגיאת העקיבה הנמוכה ביותר האפשרית. ארבעת מדי הזוויות המקובלים בתעשייה הם של Baerwald, של Stevenson ושניים מבוססים על עבודתו ותיקוניו של Loefgern.

נקודות האיפוס אינן נתון של פטפון כזה או אחר. אלו הן נקודות הייחוס ששימשו את מתכנני הזרוע בדגם כזה או אחר של פטפון, והן קובעות, בין השאר, את האורך האפקטיבי, את ה-S2P, ואת זווית ההיסט של הזרוע. הן מעניינות אותנו, הצרכנים, רק בהקשר של איזה מד זווית דרוש לנו כדי לאזן ראש. אנו לעולם לא נמדוד נקודות איפוס בעצמינו. אפשר להסיק אותן מנתוני הזרוע (כמו במחשבונים של VE) - אבל זה חסר ערך אמיתי.

צלעות בגאומטריה של הזרוע

הנתונים הגאומטריים החשובים של הזרוע הם מרחק ציר אל ציר (Pivot to Spinde) שמייצג הקו הכחול באיור. זהו מרחק קבוע המהווה את הצלע הראשונה במשולש הזרוע, ציר, רדיוס בגאומטריה של הפטפון. הצלע השנייה במשולש היא האורך האפקטיבי של הזרוע (effective length) שמציין הקו הצהוב באיור. אורך אפקטיבי מורכב משני מונחי מרחק נוספים. הראשון הוא ה-Mounting Distance שמייצג את האורך מציר הזרוע עד הרדיוס בנקודות האיפוס והשני הוא ה-Overhang שמייצג את החריגה של המחט אל מעבר לציר הפטפון (קו מקווקו שחור באיור).

זווית ההיסט (Offset Angle)

נתון חשוב נוסף בתכנון הזרוע היא זווית הפיצוי או ההיסט (Offset Angle), שהיא הזווית שיש להקנות למחט כדי שזו תוצב בזווית ישרה על הרדיוס בנקודות האיפוס. אם המחט היתה ממוקמת בקצה הזרוע הישרה - היא לעולם לא היתה מתיישרת בזווית ניצבת לרדיוס ולכן יש לנו זווית היסט (22 מעלות במקרים רבים). האיור הבא מציג את זווית ההיסט בצורה טובה יותר:

זווית ההיסט ונתונים נוספים

תמונה

אז מה משמעותם של הנתונים הללו?

מכיוון שיצרני פטפונים מעוניינים לסייע לצרכנים לכוון את הגאומטריה של המכשיר לאופטימום - הם חייבים לספק איזשהו מכניזם דינמי. המכניזם הזה משתנה בין פטפון לפטפון וזרוע אחת לחברתה. ב-Technics SL-23 מרחק ה-S2P הוא קבוע, מרחק ההתקנה הוא קבוע, וגם זווית ההיסט קבועה. הפרמטר היחידי שטכניקס השאירו לו מרווח של דינמיות הוא ה-Overhang. המרווח הזה, הוא היחידי שבהתאם למשפטי חפיפת משולשים בגאומטריה אוקלידית (צלע- זווית-צלע, זווית-צלע-זווית, וצלע-צלע-צלע) מאפשר לנו לשלוט בזווית ההיסט משום ששינוי של Overhang הוא למעשה ההארכה או קיצור של אחת הצלעות במשולש.

אופטימיזציה בזרוע 'S' אוניברסלית של Technics

מה ש-Technics בעצם אומרים לנו הוא שהזרוע של הSL-23 היא אוניברסלית והיא אינה מייחדת דווקא את הדגם הזה. בכדי שהזרוע תגיע לאופטימום מבחינת זווית ההשקה לרדיוס בשתי נקודות האיפוס בפטפון הספציפי הזה - אנחנו חייבים להביא את מרחק ה-Offset ל-14 מ"מ בדיוק. אם נעשה כך, יש לנו הבטחה (של היצרן) שהגאומטריה של הזרוע נמצאת באופטימום. מכיוון שקשה מאוד למדוד 14 מ"מ של Overhang באמצעות סרגל כאשר המחט נמצאת בנקודת איפוס, היצרן מספק את כלי מדידת מרווח ה-Offset שהצגת כאן.

שבלונת פלסטיק לכיוון Offset בשלה של טכניקס

תמונה

למי שלא רוכש (או מקבל) את השבלונה של טכניקס, היצרן מציע 'חוזה' נוסף, ומספק את האיור הבא כדי להסביר מה צריך לעשות כדי להגיע לאופטימום alignment בשלה של Technics.

מרווח מחט\קצה שלה מתאים - מבטיח Overhang נכון

תמונה

הבעיה היחידה שקיימת בכיוון (alignment) של זרוע S אוניברסלית של טכניקס היא שמי שלא 'מאמין' לטכניקס ומנסה לוודא את כיוון מהראש באמצעות מד זווית, מגלה, להפתעתו, שהוא בכלל לא בכיוון ואין לו בעצם שום דרך להגיע לזווית ישרה של המחט עם הקווים המסומנים. זה פשוט לא עובד!

הסיבה היא שטכניקס לא השתמשו בנקודות האיפוס של Baerwald או של Stevenson ואפילו לא בשני סוגי החישובים של Loefgren. הם פשוט עשו משהו חדש. מכיוון ש-Technics מגלגלים את הזרוע 'S' הזו מדגם אחד לשני כבר המון שנים - לא בכל הדגמים שלהם מרחק ה-P2S זהה. זה משנה להם את הגאומטריה ברמה כזו שהם נאלצו לחשב את נקודות האיפוס על פי נוסחאות שמתאימות לגאומטריה הייחודית שלהם.

זה הרבה יותר קל ממה שזה נשמע. למעשה, המחשבונים של Vinyl Engine מספקים לכל אחד את ההזדמנות לבדוק את הגאומטריה של כל זרוע דמיונית בכל מרווח שעולה על הדעת - לפי כל אחד ממרווחי נקודות האיפוס המקובלים. ישנה אופציה custom שמבצעת בדיוק את החישובים שבוצעו ב-Technics.


השורה התחתונה לגבי Technics SL-23

לסיכום, כשמדובר ב-Technics SL-23 ישנן שתי אפשרויות בלתי תלויות לחלוטין לכיוון ראש. הראשונה היא פשוט לעשות מה שהיצרן אמר: לדאוג ל-Overhang של 14 מ"מ. האופציה השנייה היא להשתמש במד זווית של Baerwald ולהתעלם מה-Overhang של 14 מ"מ כפי שממליץ היצרן. מי שיבחר באופציה של כיוון לפי מד זווית סטנדרטי - יגלה שה-Overhang שגורם לראש להיות מיושר עם הרדיוס, גדול למעשה מ-14 מ"מ. מד הזווית הכי קרוב לחישובים של Technics נמצא כאן. מדובר במד זווית שלוקח בחשבון את ה-Null Points שחושבו ע"י טכניקס - או משהו שמאוד קרוב אליהן. לא ברור לי מקורו אך הוא מוצע ע"י VE שאני נוטה לסמוך עליהם.

שתי האופציות טובות - אך אינן ברות המרה. לא ניתן לוודא יישור באמצעות כלי ה-Overhang בעזרת מד זווית ולא ניתן להגיע ל-Overhang שך 14 מ"מ באמצעות מד זווית. אגב, הכלי של Technics שמודד Overhang של 14 מ"מ דומה (אך אינו אותו דבר) לכיוון שמספק מד זווית של Stevenson.

באופן אישי אני מעדיף כיוון באמצעות מד זווית של Baerwald ולא באמצעות הסתמכות על Overhang. הסיבה היא שהכלי של Technics דואג אמנם למרווח הנכון אך אינו דואג לזווית הנכונה של הראש בשלה. כיוון נכון של ראש בשלה של טכניקס מתבטא כמעט תמיד בהטייה קלה של הראש בתוך השלה כשהמחט נוטה אל צד פנים התקליט.

כולי תקווה שההסבר שופך קצת אור על סוגיה שעלולה להישמע סבוכה אך בפועל היא פשוטה מאוד. :מבולבל: :wtf: :איי:

shfafi (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
הודעות: 28
הצטרף: ינואר 2008
שם מלא: Ami Sebban
נתן תודות: 7 פעמים
קיבל תודות: 0

נושא שלא נקרא #3 

היי טומי, תודה על ההסבר המעניין והמפורט!
תודה על הזמן ועל ההשקעה, סגרת לי המון פינות ונתת לי עוד המון חומר למחשבה.
בקיצור, נכנסתי לזה חזק ומחיפושי הרבים במהלך היום, מצאתי את התוכנה הזו ברשת. (התוכנה לא מצריכה התקנה והיא נקייה מוירוסים).
ה"תוכנה" היא למעשה Generator של מד זוית שכולל את הקשת ונקודות האפס.
בהקלקה אחת נפתח חלון בו יש להזין את הנתונים הבאים: (תמונה 1).
1. ערך מרחק הזרוע מהמרכז: Pivot to Spindle.
2. את המרחקים (רדיוס) ההתחלתיים והסופיים בתקליט (ניתן לבחור על פי אחד הסטנדרטים: DIN ו - IEC שציינת וניתן להזין ידנית).
3. קנה המידה של ההדפסה (לא היה צורך לשנות, אפרט בהמשך).
4. שם המכשיר.
בוחרים באחת השיטות: Lofgren A, Lofgren B, Stevenson A ומקליקים על Print Arc Template.
כעת נפתח חלון שמציג את המידע לגבי בניית מד הזוית (מרחקים שנבחרו, מרחקי נקודות האפס המחושבות, אורך אפקטיבי, זוית פיצוי ו O/H). לחיצה על OK מדפיסה את מד הזוית המשורטט בגודל של כרבע תקליט. (תמונה 2).
לאחר ההדפסה, גוזרים לפי הסימון ומוודאים שקנה המידה נכון. (תמונה 3).
*בתמונות מוצגים הנתונים שאני הזנתי על פי האתר VE ומפרט היצרן.
שיחקתי עם נתונים המרחקים של הרדיוס הפנימי והרדיוס החיצוני (חיפשתי לינאריות מסויימת אך הסתבכתי, בסוף עשיתי קצת ניסוי וטעיה) עד שקיבלתי את ערכי נקודות האפס זוית הפיצוי וה Overhang של SL-23 (כפי שמצאתי במחשבונים של VE). לא זכור לי מדוע בחרתי ב Stevenson A, הדפסתי מתוך סקרנות וגיליתי להפתעתי שאפילו קנה המידה הוא 1:1 (מדדתי באמצעות קליפר).
הכנתי מצע קשיח, גזרתי, הדבקתי וחוררתי חור בסימון. (תמונה 3).

אמשיך בשרשור הבא, לטובת תמונות נוספות.
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור

shfafi (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
הודעות: 28
הצטרף: ינואר 2008
שם מלא: Ami Sebban
נתן תודות: 7 פעמים
קיבל תודות: 0

נושא שלא נקרא #4 

בקיצור, :lol: הנחתי את מד הזוית על הפטיפון, ועברתי עם הזרוע על קו הקשת (בלי להזיז את מד הזוית) עד שהגעתי לנקודת האפס הראשונה (החיצונית) (תמונה 4) והייתה התאמה מדוייקת של קצה המחט מעל לסימון והראש היה במקביל לקווים) המשכתי לנוע עם הזרוע, על הקשת (בלי להזיז את מד הזוית) (תמונה 5), והגעתי לנקודת האפס הפנימית (תמונה 6), גם שם הייתה התאמה מדוייקת.

הדפסתי גם לפי Lofgren A & B, עם אותם הערכים שבאמצעותם התקבלו הנתונים של SL-23, אך נקודות האפס שהתקבלו הן שונות, הקשת שונה, זוית הפיצוי (24.54 מעלות) וכמובן ה Overhang שגדל ל 19.02מ"מ).

מה זה אומר?

האם לאור התוצאות והתמונות והעובדה שמסלול הזרוע היה מדוייק מאוד לקשת שהתקבלה (וכל הכוונים לפי המלצת היצרן), מד הזוית הספציפי הזה "מדוייק" למכשיר שלי?
אותי זה מאוד מספק, כרגע (בשל רמת הדיוק של הקשת ונקודות האפס).

אבל כמובן שאצטרך לקרוא שוב את הדברים שכתב מוטי (בתגובה הראשונה) וכנראה לנסות ולנסות להבין יותר טוב את העניין של הזוית הנכונה של הראש בשלה.

אשמח לקבל פידבקים, הערות והארות בקשר ל"מיני תוכנה" לעיצוב מד זוית אישי (עד כמה היא אמינה לדעתכם וכו')

שוב תודה למוטי על ההסבר הקודם.

עמי
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #5 

קוראים לי טומי. לא מוטי. נראה לי שהבנת את הרעיון. ה-Arc Protractor של טכניקס שמופיע באתר של VE (סיפקתי קישור קודם לכן), יוצר בדיוק עם התכנה הזו והוא מתאים ל-SL-23. לא Stevenson ולא Loefgren ואף לא Baerwald, יכולים לסייע במקרה הזה. Technics לא השתמשו בנקודות האיפוס של אף אחד מהם. אם הזנת נתונים נכונים בתכנה, וקיבלת Overhang של 14 מ"מ, כמו שהיצרן ממליץ, והמחט עוברת במסלול הקשת המסומן, נפלת בדיוק על הפרמטרים שבהם השתמשו כדי לייצר את הפרוטרקטור ש-VE מציעים להורדה אבל אין לי מושג איך החלטת לגבי מיקום נקודות האיפוס. את זה רק טכניקס יודעים.

אם עכשיו המחט עוברת על הקשת, והראש מקביל לקווים בשתי נקודות האיפוס, זה יפה מאוד. אבל נדמה לי שזה לא מה שרואים בתמונות. בתמונה השנייה, בנקודת האפס הפנימית, נראה לי שרואים סטייה קטנה. הראש כנראה לא מקביל. כדי להיות מכוון הראש חייב להקביל בשתי הנקודות. אם חלילה טעית בהכנת הפרוטרקטור - צפוי לך לילה לא שקט. זה לעולם לא יקביל (בכל מקרה צריך לשחק אם שני הברגים שתופסים את הראש לשלה וזה סיפור מייגע גם כשהכל ברור וידוע עם איזה מד זווית צריך לעבוד). אם מדובר בטעות אופטית ואני פשוט לא רואה נכון בגלל הצילום - יפה מאוד. אתה מכוון. (Y)

בכל מקרה, עדיף שתוריד את הפרוטרקטור של Technics מ-VE. הכינו אותו אנשים מנוסים והשתמשו בו בעלי טכניקס רבים בהצלחה בעבר. (f)

shfafi (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
הודעות: 28
הצטרף: ינואר 2008
שם מלא: Ami Sebban
נתן תודות: 7 פעמים
קיבל תודות: 0

נושא שלא נקרא #6 

שלום טומי.

כמובן שטומי. סליחה על הבלבול, כנראה התבלבלו לי מקודם האותיות והקלדתי "מוטי" בטעות.

לא כל כך הבנתי איך ה-Arc Protractor אתר VE מתאים ל SL-23 (מבחינה גיאומטרית)? הרי האורך P2S שמחושב הArc Protractor הוא 215 מ"מ, וה O/H 15 מ"מ לעומת 206 מ"מ ו - 14 מ"מ (בהתאמה) בדגם SL-23.

אז רגע... זה טוב שיש התאמה אצלי של 14 מ"מ O/H? כי אני מתאר לעצמי שאם אשתמש ב Arc Protractor של טכניקס מ VE אקבל מרחקים ונקודות אחרות לגמריי ממה שכעת. (לא ככה?) :roll:
אצטרך אם כך לנסות להיעזר בו ולשמוע/לראות אם יש הבדל בסאונד.

אשמח לשמוע מה דעתך.

המון תודות ולילה טוב

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #7 

צודק! לא שמתי לב. הפרוטרקטור שלהם מיועד ל-SL-1200 ודומיו. לא מתאים ל-SL-23. אבל... ההוראות זהות והאזהרה לגבי ההיסט של הראש בשלה עדיין תקפה. תאלץ לתת לו היסט קטן. בכל מקרה, אם מצאת, דרך התכנה, פרמטרים שלפיהם המחט עוברת בקשת המסומנת, הראש מתיישר וניצב לרדיוס (מקביל לסימונים) בשתי נקודות האיפוס, וגם יש לך 14 מ"מ של Overhang... בוננזה! מצאת את הפרוטרקטור שלך.

הבחירה שלך בנתונים של Stevenson, אקראית או לא, היא הבחירה הכי קרובה לחישובים של טכניקס שהביאו למרווח ה-Overhang של 14 מ"מ (לא חישבתי. כך קראתי איפשהו). לכן, יש סיכוי לא רע שעלית כאן על משהו. רק וודא שאתה עובד מדויק. אין בעסק הזה חכמות. אם הראש לא מקביל בשתי הנקודות - העסק לא שווה כלום. ראש מקביל - נראה מקביל גם בצילומים. אם הצלחת - כוון את הפטפון ותרום PDF של הפרוטרקטור ל-Vinyl Engine שיסייע לבחור הבא שינסה לכוון SL-23. קרא לפרוטרקטור על שמך. :wink:

shfafi (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
הודעות: 28
הצטרף: ינואר 2008
שם מלא: Ami Sebban
נתן תודות: 7 פעמים
קיבל תודות: 0

נושא שלא נקרא #8 

איזה כיף לשמוע, תודה!
8)
אכן אעשה זאת ואעלה ל-Vinyl Engine את הקובץ.
נראה לי שיש דרך לבדוק אם אכן הבדיקה אמינה והיא להכין עוד פרוטרקטור לדגם אחר של פטפון (של יצרן אחר), צריך רק למצוא את נקודות האפס בעזרת ניסוי וטעיה בעזרת הנתונים שמופיעים ב VE לאותו דגם מסויים. ואז פשוט לבדוק את מסלול הקשת ואת הניצבות של הראש ב-Null points שיתקבלו בשרטוט!

אני מוכן להתנדב ולהכין פרוטרקטור כזה, צריך רק מתנדב עם פטפון (לא של טכניקס) שיבדוק זאת.

יש מתנדב? :lol: ??? שירשום רק את דגם הפטפון ונראה אם אוכל לעצב לו פרוטרקטור שיתאים אישית למכשיר שברשותו.

שבת שלום

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #9 

זהו ניסיון מעניין אך לא התכוונתי לכך שצריך 'לנחש' את נקודות האיפוס. רוב תכנוני הפטפונים משתמשים באחד ממדי הזוויות המוכרים. ב-SL-23 מה שקורה הוא שבנתונים הגאומטריים של הזרוע והפטפון, נקודות האיפוס הן לא סטנדרטיות. עם זאת, בהזנת הנתונים הגאומטריים במחשבונים של VE - הן מחושבות כנעלם במשוואות. כלומר אפשר להגיע לנקודות האיפוס דרך הנתונים הגאומטריים ואפשר להגיע לנתונים הגאומטריים דרך נקודות האיפוס. זה לא סוד - זה חישוב. (ע"פ נוסחאות של Baerwald, של Stevenson, אולי של Loefgern).

אגב, VE מציעים Arc Protractors שיוצרו באמצעות אותה תכנה. אם תזין את אותם נתונים - תקבל אותה תוצאה. למעשה, כל מה שאתה צריך כדי לוודא את נכונות התוצאות שאתה מקבל, זה להשוות לפרוטרקטורים של VE. שים את הנייר אחד על אחד ובחן חפיפה של הקשת והקווים מול תאורה חזקה. :)

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”