עזרה בהבנה למה צריך פונו סטייג

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
Liranpla (פותח השרשור)
חבר פעיל
חבר פעיל
הודעות: 58
הצטרף: אוקטובר 2015
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 0

עזרה בהבנה למה צריך פונו סטייג

נושא שלא נקרא #1 

כעיקרון צריך את זה רק אם אין כניסת פונו במגבר?או שתמיד עדיף שהיה אם מחברים פטיפון למגבר?
זה בעיקר למגברים ישנים או חדשים? אשמח לקצת סדר תודה

JEXY
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 12241
הצטרף: אפריל 2009
מיקום: פתח תקווה
נתן תודות: 41 פעמים
קיבל תודות: 625 פעמים
יצירת קשר:

נושא שלא נקרא #2 

נועד רק להשוות את האות יציאה מהפטיפון לLINE LEVEL בכדי שיהיה ניתן לחבר למגברים שאין להם כניסת PHONO ייעודית...
G-Media
יעוץ והתקנת מערכות שמע, קולנוע, תקשורת מחשבים וחשמל חכם.
052-5634010
עקבו אחרי בפייסבוק
בעל הסמכה בתכנון והקמת תשתית על בסיס טכנולוגייה HDBaseT

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #3 

זו 'הגברה'. היא חשובה מאוד - אבל זה לא הכל. פטפון מוציא מתח ממוצע של 4.5 אלפיות של וולט. כאשר מדובר בראשי MC המתח ביציאה הוא אפילו עשירית מכך. סף הרגישות של מעגלי ההגברה המצויים בציוד אודיו ביתי נע באזור ה-150 - 200 אלפיות וולט. זה נקרא כניסת 'ליין'. אם הסיגנל נכנס במתח נמוך מכך, המגבר פשוט לא יכול להגביר אותו. בציוד 'אודיופילי' סף הרגישות הזו נמוך אף יותר ונושק לרמות של 900 - 1000 אלפיות של וולט. כדי שהמגבר \ רסיבר יהיה מסוגל 'לטפל' בסיגנל שבא מהפטפון, חייבים להגביר אותו לפני כן. זה נקרא הגברה מוקדמת והמונח 'Pre-Amp' מתאר זאת במדויק. כל דרגת פונו, או "פונו-סטייג'" היא למעשה, גם פרה אמפ. לכל יחידה כזו יש מפרט המגדיר ביחידות dB (דציבלים) מהי יכולת ההגברה שלה ומהו סף הרגישות שלה בכניסה.

מדובר בסולם לוגריתמי. הוא מבלבל מאוד את מי שלא מודע לכך. בהגברת מתח, כל 6dB נוספים משמעותם היא הכפלת המתח במוצא, כך שאם לדוגמה נכנסים 2V להגברה של 12dB, התוצאה ביציאה היא 8 וולט. (2V ראשוניים, שהופכים ל-4V ב-6dB הראשונים ולשמונה וולט ב-6dB הנוספים). זה חשוב משום שאם אנו יודעים שהראש בפטפון מוציא 4.5mV ואנו רוצים לקבל רמה של למעלה מ-150mV ביציאה - נצטרך מינימום של 36dB של הגברה (וזה אכן ערך מצוי ונפוץ). זה לא יספיק אם המגבר שלנו מצפה ל-900mV בכניסה. במקרה כזה נצטרך להכפיל את המתח עוד פעמיים נוספות, או לדאוג שיש לנו לפחות 48dB של הגברה. כמובן, שאם נשתמש בראש MC שמוציא מלכתחילה 0.4mV נצטרך ערכים גבוהים יותר. 48dB של הגברה יספיקו לנו במקרה כזה רק בכדי לרצות רגישות כניסה רגילה של 150mV. מה שמבלבל הוא שההפרש בין 48dB ל-36dB פירושו בפועל היא יכולת הגברה פי ארבע יותר חזקה. (פעמיים כפול 6dB). זה לא עניין של מה בכך.

בנוסף, דרגות פונו המיועדות לראשי MM 'מצפות' לקבל מתח כניסה גבוה מזה שראשי MC מסוגלים ברוב המקרים לספק. זה נקרא 'רגישות כניסה'. זהו עוד מונח מבלבל משום שלדרגות פונו יש רגישות כניסה גבוהה בהרבה מכניסות ליין. הן נמדדות בממוצע ב-3mV עד 4.5mV ב-1K הרץ במקרה של ראשי MM, וברמה של 0.45mV במקרה של ראשי MC. רגישות 'גבוהה' משמעותה שהיחידה פחות 'מפונקת' בדרישות הסף שלה. לכניסת ליין יש כאמור רגישות נמוכה של 150mV - 200mV. למגבר מנורות 'מפונק' יש רגישות כניסה נמוכה מאוד של 900mV. הבלבול הוא במונח 'רגישות נמוכה' שמתייחס למתח 'גבוה' בכניסה, לעומת המונח 'רגישות גבוהה' שמתייחס למתח 'נמוך' בכניסה.

המשמעות האמתית של המונח הזה היא איזה מתח צריך בכניסה כדי שיחידת ההגברה תספק את מלוא יכולת ההגברה שלה בווליום מלא. אם נחזור לדוגמה של יחידת פונ-סטייג' עם הגברה של 36dB ורגישות כניסה של 4mV שמספקת את דרישות רמת הליין שלנו, אך נחבר אותה לפטפון שעושה שימוש בראש HOMC המסוגל להפיק רק 1.6mV, הרי שלא נצליח לעולם להגיע ליכולת ההגברה המוצהרת של 36dB. לא נגיע לרמת כניסת הליין הדרושה למגבר. נאלץ להגביר את הפונו-סטייג' עד הסוף, ולעשות שימוש ניכר בכפתור הווליום של המגבר. רוב הסיכויים הם שהפלט יישמע דליל בפירוט ועמום מאוד. לכן, חשוב לדעת לא רק מה יכול לצאת בתאוריה מהפונו-סטייג' ולאן זה מתחבר - אלא גם מה נכנס אליו בפועל. זה לא הכל!

דרגת פונו גם מציגה התנגדות בפני הסיגנל. היא פשוט 'מפריעה לו' לזרום בחופשיות. ההתנגדות הזו משתנה בהתאם לתדר של הסיגנל הנכנס והיא אינה קבועה. למעשה, המונח המדויק במקרים כאלו, הוא 'עכבה' או Impedence. ראשי MM פחות רגישים לכך ומדובר בד"כ בעכבה תקנית של 50K - 47K אוהם. אבל ראשי MC מפונקים יותר ומצפים 'לראות' טווח נמוך יותר של עכבות באזור ה-100 - 150 אוהם. הנתונים האלה משתנים מיחידה ליחידה וחשוב לדעת מהי העכבה של היחידה והאם היא מתאימה לראש שבפטפון. קיימות יחידות רבות המציעות מיתוג של העכבות הללו. בסך הכל מדובר ברשת נגדים - זה לא בשמיים.

פעולה נוספת של דרגת פונו היא 'השוואה' (equalization) שזה בעצם 'פענוח' של התדרים שנחרטו על התקליט לפי מפתח של RIAA שנועד לאפשר אחסון של כ-17 דקות תוכן בכל צד של ה-LP. למעשה, מה שנחרט על התקליט הוא תוכן 'מכווץ'. בשעת חריטת המאסטר מכווצים את התדרים הנמוכים וחותכים את התדרים הגבוהים. מכיוון שמחט של פטפון דומה בעיקרון פעולתה למטוטלת של שעון, דרוש לה מהלך ארוך יותר כדי להפיק תדרים נמוכים יותר. מהלך ארוך, פירושו חריץ 'רחב' בתקליט. חריץ 'רחב' משמעותו היא פחות חריצים על אותה יחידת שטח, וזה מתרגם לתוכן קצר של 7.5 דקות לצד, כמו בתקליטוני ה-78 הישנים.

כדי בכל זאת להגיע לרמה של כמות תוכן סבירה, 'מכווצים' את החריצים. כלומר, תדר שבמקור (אני סתם זורק דוגמה כרגע) הוקלט ב-40 הרץ, נחרט בחריץ צר יותר, שהרפרודוקוציה (שחזור) שלו מניבה (נניח) 80 הרץ. החריץ צר פעמיים ממה שהיה צריך להיות - אבל גם מכיל תדר שהוא פעמיים יותר גבוה.

כדי לקבל מחריץ הדוגמה הצר שלנו את התדר המקורי הנמוך, דרושה פעולת השוואה לפי מפתח קידוד ידוע מראש. בדוגמה שלי זה קל! פשוט מחלקים בשניים. אבל בעולם אמיתי יש יותר מתדר אחד ויש יותר מיחס שחזור אחד. בקיצור, יש 'עקומות RIAA' או, במילים אחרות, מפתח הפרופורציות שבאמצעותו משחזרים את כל טווח התדרים השמיע. העקומות הללו מהוות תקן תעשייה מאז שנות ה-50'. התקן תקף גם לגבי חריטת המאסטר של ה-LP וגם לגבי ההשמעה החוזרת של המידע ממנו. הפעולה הראשונה היא בחזקת 'קידוד' - הפעולה השנייה היא בחזקת 'פענוח'. זהו תפקידו העיקרי של כל פונו-סטייג'. ללא השוואה כזו, גם אם היתה לנו ההגברה דרושה, תוכן התקליט היה נשמע צרחני, מעוות וללא תדרים נמוכים. בדיוק כמו הרעש המתקבל לפעמים מהמחט כשהיא מרקדת על התקליט ללא הגברה. זה אולי נשמע כמו מוזיקה - אבל זה לא! אין אפשרות לקבלת מידע משוחזר מהתקליט LP ללא פענוח.

לפני RIAA היו מספר תקנים. היה תקן של RCA ותקן של Columbia וזה רק בארה"ב. עד היום יש יחידות פונו 'יוקרתיות' שמציעות, בנוסף ל-RIAA, גם עקומות פענוח היסטוריות לשם השמעה של תקליטים ישנים. אין בכך משום תחכום מיוחד והמעגלים האלקט' הדרושים לפענוח RIAA פשוטים מאוד. דרגות פונו איכותיות יותר גם לוקחות בחשבון הענות מקסימלית לתקן (פענוח מדויק יותר של הקידוד ונאמנות גבוהה יותר למקור), בידוד מפני הפרעות RF, המהומי הארקה והן עושות שימוש ברכיבים איכותיים יותר בעלי רעש תרמי נמוך, סוויצ'ים אנלוגיים, חיווט 'אודיופילי' וכל מיני פרטים קטנים ופיקנטיים ברמה כזו או אחרת של השפעה.

התופעה הכמעט יחידה שהשתנתה מאז אמצע שנות השמונים היא שיותר ויותר יצרני רסיברים ומגברים משולבים פשוט ויתרו על כניסת 'פונו' שהובילה, בציוד הישן יותר, לדרגת הפונו המובנית. בציוד ישן יותר זה היה תקן שאי-אפשר היה להעלות על הדעת לוותר עליו. עם דעיכת פורמט הויניל בשנות ה-80, המדיניות הזו השתנתה. במגברי ק"ב כניסת פונו הפכה במהלך שנות ה-90' וה-2000 לכמעט בלתי מצויה לחלוטין, והמגמה הזו שוב השתנתה, ממש לאחרונה.

פעמים רבות דרגת הפונו המצויה ברסיבר (גם אלה הישנים יותר) אינה איכותית במיוחד. יצרנים עשו הכל כדי לחסוך בעלויות ולא תמיד הקפידו על איכות כל הרכיבים או כל המעגלים. לא נדיר שגם לציוד וינטאז' נחשב, עם הגברה מצויינת, יש דרגת פונו (אחת או יותר) די בינוניות, על סף הבלתי נסבלות. במקרים כאלה אפשר לחבר יחידה חיצונית לכניסות ליין (כמו כניסות ל-CD).

אז לסיכום:
  • כשאין דרגת פונו פנימית, חייבים להשתמש באחת חיצונית ולא ניתן לשמוע תקליטים בלעדיה.
  • כשיש דרגת פונו פנימית אפשר להשתמש בה, או לשדרג (אם צריך) ולהשתמש באחת חיצונית.
  • ראשי MM ברובם יסתדרו עם דרגות פונו של רסיברים ישנים ללא בעיה מיוחדת.
  • ראשי MC מחייבים כניסת פונו מסוג MC והיא נדירה יותר ברסיברים ומצויה במגברים משולבים איכותיים יותר מימים עברו.
  • שילוב של מגברי מנורות או דרגות פונו מנורתיות, עם ראשי MC בעלי תפוקה נמוכה (LOMC) וציוד אזוטרי של הגברה מקדימה יחייבו בד"כ התאמה פרטנית מאוד.
  • במקרים הנ"ל עלול להידרש גם שנאי הגברה בין הפטפון לדרגת הפונו עוד לפני הכניסה אליה. מדובר בסוג של הגברה מקדימה להגברה המקדימה, עם עכבות משלה. הנושא בעייתי ומחייב תאום מדויק של עכבות ורגישויות כניסה של כל הרכיבים בשרשרת.
  • דילרים של ציוד כזה נוטים להשמיט את כאב הראש הנלווה מההסברים ללקוח, שמגלה את האמור לאחר מעשה ונגרר להוצאות נוספות ולסבבים יקרים של ניסוי וטעיה. זה מתסכל! את המחקר צריך לעשות לפני הרכישה.

Liranpla (פותח השרשור)
חבר פעיל
חבר פעיל
הודעות: 58
הצטרף: אוקטובר 2015
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 0

פששש תודה רבה על ההשקעה

נושא שלא נקרא #4 

(Y)

לירן_ב
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 470
הצטרף: אוקטובר 2006
נתן תודות: 96 פעמים
קיבל תודות: 68 פעמים

נושא שלא נקרא #5 

@tnsilver
·תודה על ההשקעה בתשובות כאן
אתה ממש אנציקלופדיה לאודיו :D
ממליץ לך לפתוח בלוג (אם עדיין אין לך אחד כזה) - יהיו לך המון קוראים, אני בטוח

Amir64
גורו
גורו
הודעות: 10043
הצטרף: אוגוסט 2012
נתן תודות: 178 פעמים
קיבל תודות: 1733 פעמים

נושא שלא נקרא #6 

@tnsilver
למרות שידעתי חלק מהדברים שכתבת, ולמרות שאני לא בעניין של אודיו אנלוגי,
פשוט מענג לקרוא תגובה כזו.
תודה רבה מאוד 🤗

yosiaz
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 847
הצטרף: אוגוסט 2011
נתן תודות: 189 פעמים
קיבל תודות: 208 פעמים

נושא שלא נקרא #7 

תודה לטומי, נעים ומחכים כתמיד

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 551
הצטרף: יולי 2009
נתן תודות: 200 פעמים
קיבל תודות: 187 פעמים

נושא שלא נקרא #8 

תודה רבה tnsilver ! (Y)

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”