הי לך
כפי שכבר ניסיתי להסביר לידידי המלומד קלאפר ...
רב המאמרים הם כוללנים ומאד שטחיים
אפשר לכתוב וכבר כתבו אלפי אם לא יותר ספרים על המוסיקה הקלאסית ותוכניה הרבים .
שים לב לכל הפסקה שאני מתאר את "המוסיקה הקלאסית" הפסקה באה לתת תאור די כולל לתפיסה ותו לא .
אפילו לא התחלתי להכנס לפרשנויות של המושג "מוסיקה קלאסית "
עכשיו בנימה קצת יותר אישית :
אני עומל וכותב המון בקשר להצעה שאחד מחברי הפורום הציע , וכן עוד המון על דברים משלי .
אני עובד ב2 עבודות בחיים ומידי פעם מתפנה לעיסוקיי הפרטיים .
כמו כן מנהל את הפורום הזה .. ומנסה לשמור על קצב , ותוכן ...
קצת קשה לי האמת לקבל "דגשים" מאנשים שרק קוראים ומנסים "לאתגר" אותי לאיכויות שונות או לדברים ספציפיים .
אין לי שום בעיה שאתם רושמים את מחשבותיכם נהפוכו אני מרוצה מזה מאד !
תמיד ארצה להשתפר ולרשום עוד תוכן שיבוא על סיפוקם של אנשים רבים יותר .
אבל בקשה אישית לי: חישבו על הנאמר בהודעתכם תרם הקשת האנטר .
אולי אני נשמע רגיש אבל הרגשתי קצת נפגעה .
והיה לי חשוב להעלות את זה על דפי הפורום .
תודה לכולכם על התגובות החמות ועל הביקורות הבונות ...
בקרוב שאר חלקי המאמר ..
אביעד
CLASSICAL MUSIC 101
אני חייב להגיד שאני קצת המום .
הדבר האחרון שעלה במוחי שכתבתי את שאלתי זה שמישהו יכול להיפגע. לא הייתה פה אף שום כוונה לאתגר ובטח לא לבקר.
שתבין מאיפה אני בא, יש לי לצערי חור בהשכלה בכל הנוגע למוזיקה, למרות שאני אוהב להאזין להרבה דברים.
יש לי הרגשה שאני יודע להגיד על משהו שהוא קלאסי או לא ואין לי מושג איך אני עושה את זה.
בגלל זה העליתי את השאלה. ברור לי שבמאמר קצר כזה אתה לא יכול ולא מתכוון להתעמק אך חשבתי ששאלתי מענינת ויכולה לגרום לשיחה מענינת. אם טעיתי בכך, עמך הסליחה.
הדבר האחרון שעלה במוחי שכתבתי את שאלתי זה שמישהו יכול להיפגע. לא הייתה פה אף שום כוונה לאתגר ובטח לא לבקר.
שתבין מאיפה אני בא, יש לי לצערי חור בהשכלה בכל הנוגע למוזיקה, למרות שאני אוהב להאזין להרבה דברים.
יש לי הרגשה שאני יודע להגיד על משהו שהוא קלאסי או לא ואין לי מושג איך אני עושה את זה.
בגלל זה העליתי את השאלה. ברור לי שבמאמר קצר כזה אתה לא יכול ולא מתכוון להתעמק אך חשבתי ששאלתי מענינת ויכולה לגרום לשיחה מענינת. אם טעיתי בכך, עמך הסליחה.
משה
התגובה שלי לא היית ספציפית אליך משה .
אני מאמין שהכוונה שלך לא היית נגדי אלה תמימה לגמרי ..
ראה גם מה שכתבתי .
לדעתי העלת פה תהיה דיי יפה שאני ורבים כמותי שמלמדים מוסיקה חושבים עליה ועוד על הגדרות רבות נוספות ...
נראה לי שזה באמת יכול להיות דיון יפה .
שוב הכל בסדר ביננו
שיהיה המשך יום טוב .
אביעד
אני מאמין שהכוונה שלך לא היית נגדי אלה תמימה לגמרי ..
ראה גם מה שכתבתי .
לדעתי העלת פה תהיה דיי יפה שאני ורבים כמותי שמלמדים מוסיקה חושבים עליה ועוד על הגדרות רבות נוספות ...
נראה לי שזה באמת יכול להיות דיון יפה .
שוב הכל בסדר ביננו
שיהיה המשך יום טוב .
אביעד
REAL POWER CANT BE GIVEN IT MUST BE TAKEN
- MartinHSabag
- מנהל
- הודעות: 59332
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 858 פעמים
- קיבל תודות: 1619 פעמים
- יצירת קשר:
PART 3
בפרק זה נכיר את הכלים המשתתפים ביצירות הקלאסיות למינהם .
במוסיקה הקלאסית יש מגוון עצום של כלים שמרכיבים את התזמורת הסימפונית , ההרכב הקמרי וכו ..
כלים אלו התחילו להתפתח כבר בתחילת שנת 1100 ובכל שחלף הזמן התפתחו יותר ויותר לפי התקופה , הארץ שבה הומצא , והמוסיקה שלשמה נבנו.
לפני המאה ה 12 הכנסיה הקטולית שלטה כמעט בכל המוסיקה הרשמית באירופה .
הכנסיה קבעה שבמוסיקה תושר אך ורק עם עוגב ובלי כלים נוספים בכלל .
עלית המוסיקה הכלית עלתה רק שחדרו אליה הכלים מהמזרח התיכון לאחר כיבוש המוסלמי מספרד במאה ה 8 ואחר כך במסעי הצלב במאות ה 12 וה 13 .
מלחינים רבים החלו להשתמש בכלי נגינה כדי להחליף או להכפיל את הקול האנושי במוסיקה .
בוני הכלים החליפו את מימדיהם וצורתם החיצונית והפנימית של הכלים כדי להגיע למנעדים וצלילים מבס ועד סופרן .
עם חלוף המאות הביקוש לכלים טובים יותר שיתמזגו באופן טוב יותר ועדין יותר הלך וגבר .
בוני הכלים כגון אנטוניו סטראדיוארי התחרו על התהילה אפילו מול המלחינים עצמם .
המשפחות השונות :
כלי מיתר- קשת .
משפחת הוויול .
משפחה זו התחילה את דרכה בסוף המאה ה 15 באזור ספרד והובאה לאיטליה לאחר מכן בתחילת המאה ה 16 . בזכות הצלילים העדינים והמאנפפים קנו לעצמם הוויולים שם של כלים המתמזגים היטב בהרכבים קאמרים . לימים החליפה את משפחת הוויולות משפחת הכינורות שהיו בעלי הבעה חזקה יותר .
ישנם סוגים רבים של וויול כגון ויולה בס (ויולה דה גמבה) שניגנו עמה במאונך בין רגלי הנגן ולא באופן הרגיל כפי שהיה נהוג בוויול הרגיל .
משפחת הבריטון :
שיחק משחק דיי שולי במוסיקה ולא נכביר עליו במילים
נוכל להגיד שהתפתח ממשפחת הוויול ולא היה מוכר בכלל מחוץ לאוסטריה ודרום גרמניה .
יוזף היידן הביא את הבריטון לנק שיא כאשר כתב 175 יצירות לכלי זה עבור פטרונו .
משפחת הכינורות :
פיתוחה של משפחה זו היה לניצחון לאמנות בניית הכלים . הכינור ניחן בטווח חסר תקדים של אפשרויות הבעה , עוצמה ונואנסים . שימש מקור השראה למוסיקה גדולה ולמבצעים ענקיים .
ערש בניית הכינור נשארה המרכז העיקרי של האמנות עד המאה ה 18 בייחוד בזמנה של משפחת "אמאטי" מקרמונה באיטליה .
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה :
"כינורות"- 1600 בקירוב ואילך
"וויולה"-1600 בקירוב ואילך
"צ'לו"- 1600- בקירוב ואילך
"קונטרבס"- 1600 בקירוב ואילך
מיתרים כלי פריטה :
גיטרה
המשפחה התפתחה כשושלת שהתפצלה ממשפחת הלאוטה ונבדלה מהן בגבה השטוח ובצדדיה הקעורים
ככלי מיתר. הגיטרה עם חלוף המאות היית לכלי הרשמי של ספרד והפופולאריות שלה גדלה במאות ה
17 וה 18 . בין השאר היא היית קלה יותר לנגינה מאחותה הלאוטה .
משפחת הנבל :
אפשר להתחקות אחר ההסיטוריה הארוכה של כלי זה עוד לימיו של דויד המלך דרך איורים מארצות שונות בעולם. מהמאה ה 11 ואילך מופיעות גרסאות מעודכנות יותר של הנבל .
במאה ה 12 התפשט הנבל מאירלנד ווילס לאירופה וקנה לעצמו מעמד חשוב בקרב הטרוואדורים ..
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה
"גיטרה"- 1700 בקירוב ואילך
"נבל משולש "
מיתרים כלי פריטה והקשה .
משפחת הצ'מבלו :
העדות הקדומה ביותר לכלי זה הופיעה בעיטור על מזבח בשנת 1452 שיפורים הוכנסו לכלי בסביבות שנת 1500 הוסיפו לו עוצמה והגדילו לו את הפופולאריות .
נגינת הכלי מגביל את גוון הצלילים שהוא יכול להפיק, שלוחצים על קליד מסוים הוא מרים יתד עץ והמפרט המחובר אליה פורט על המיתר . עם זאת הצליל הנקי המותקף והמדוייק התחבב מאד עיי המלחינים באותה התקופה . אפשר לשמוע את עבודת הצ'מבלו רבות בתקופתו של באף הנדל ויואלי וכדומה .
בסביבות המאה ה 18 התעוררה התענינות רבה לכלי זה וההתפתחות ממנו היית לכיוון הפסנתר המודרני .
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה
"צ'מבלו " מופיע המון בקונצרטים מהתקופה .
"פסנתר כנף"- 1800 בקירוב ואילך .
כלי נשיפה :
כלי נשיפה מעץ :
ישנה החלילית שמקורה המשוער הוא מאיטליה מהמאה ה 14 , חלילים בגדלים שונים שנבנו בצורה כזו השפיעו רבות על עומק הצליל וגווניה שהכלי מפיק .
מנגנים בהם עיי נשיפה מעל נקב בדומה להפקת צליל מבקבוק .
חליל הצד היה לצורה התקנית באירופה אך קולו היה גס בהשוואה לחליל שקולו ערב הרבה יותר בזמנו .
מהמאה ה 18 תפס את מקומו של החלילית החליל והכלי נסג אט אט .
עוד במשפחה זו יש את משפחת האבוב שהתפתח במאה ה 17 והא אחד מכלי הנשיפה הראשון שתפס מקום קבוע בתזמורת .
כלי נשיפה ממתכת .:
כלים בצורת קנה שצלילם היה מופק מרטט שפתיהם של הנגנים היו קימיים משחר ההסטוריה .
הקרן והחצוצרה היו פעם קרניים של חיות שונות .
בסוף המאה ה 17 וה 18 השתמשו במשפחה זו ביחוד במוסיקה טקסית וצבאית .
כלים אלה התפתחו באופן מדהים ונגנים רבים הגיעו ליכולות וירטואוזים עמם בתזמורת .
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה
עץ :
"חלילית " – בגדלים שונים
"אבוב" – 1750 בקירוב ואיל
"קרן אנגלית"- 1750 בקירוב ואיל
"בסון" -1750 בקירוב ואילך
מתכת-
"חצוצרה" – 1300 -1750
"קרן" – 1100 -1700
"טרומבון" – 1790
"קלרינת "– 1857
"טובה" – 1850
כלי הקשה :
מלחינים רבים מאז ועד היום משתמשים בכלי הקשה רביפ מתופי הטימפני הגדולים כלה בתופי דוד מצלתיים ועד למשולש כדי ליצור אוירה צבאית טקסית או להוסיץ צלילים :טבעים" ליצירה .
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה
כלי הקשה
"טימפני" – 1650
"מצלתיים"- 1100
"קסילופון" – 1875
"טמבורין" -1100
"תוף דוד" – 1600
כלי נשיפה בעלי מקלדת :
"עוגב ."
בפרק זה נכיר את הכלים המשתתפים ביצירות הקלאסיות למינהם .
במוסיקה הקלאסית יש מגוון עצום של כלים שמרכיבים את התזמורת הסימפונית , ההרכב הקמרי וכו ..
כלים אלו התחילו להתפתח כבר בתחילת שנת 1100 ובכל שחלף הזמן התפתחו יותר ויותר לפי התקופה , הארץ שבה הומצא , והמוסיקה שלשמה נבנו.
לפני המאה ה 12 הכנסיה הקטולית שלטה כמעט בכל המוסיקה הרשמית באירופה .
הכנסיה קבעה שבמוסיקה תושר אך ורק עם עוגב ובלי כלים נוספים בכלל .
עלית המוסיקה הכלית עלתה רק שחדרו אליה הכלים מהמזרח התיכון לאחר כיבוש המוסלמי מספרד במאה ה 8 ואחר כך במסעי הצלב במאות ה 12 וה 13 .
מלחינים רבים החלו להשתמש בכלי נגינה כדי להחליף או להכפיל את הקול האנושי במוסיקה .
בוני הכלים החליפו את מימדיהם וצורתם החיצונית והפנימית של הכלים כדי להגיע למנעדים וצלילים מבס ועד סופרן .
עם חלוף המאות הביקוש לכלים טובים יותר שיתמזגו באופן טוב יותר ועדין יותר הלך וגבר .
בוני הכלים כגון אנטוניו סטראדיוארי התחרו על התהילה אפילו מול המלחינים עצמם .
המשפחות השונות :
כלי מיתר- קשת .
משפחת הוויול .
משפחה זו התחילה את דרכה בסוף המאה ה 15 באזור ספרד והובאה לאיטליה לאחר מכן בתחילת המאה ה 16 . בזכות הצלילים העדינים והמאנפפים קנו לעצמם הוויולים שם של כלים המתמזגים היטב בהרכבים קאמרים . לימים החליפה את משפחת הוויולות משפחת הכינורות שהיו בעלי הבעה חזקה יותר .
ישנם סוגים רבים של וויול כגון ויולה בס (ויולה דה גמבה) שניגנו עמה במאונך בין רגלי הנגן ולא באופן הרגיל כפי שהיה נהוג בוויול הרגיל .
משפחת הבריטון :
שיחק משחק דיי שולי במוסיקה ולא נכביר עליו במילים
נוכל להגיד שהתפתח ממשפחת הוויול ולא היה מוכר בכלל מחוץ לאוסטריה ודרום גרמניה .
יוזף היידן הביא את הבריטון לנק שיא כאשר כתב 175 יצירות לכלי זה עבור פטרונו .
משפחת הכינורות :
פיתוחה של משפחה זו היה לניצחון לאמנות בניית הכלים . הכינור ניחן בטווח חסר תקדים של אפשרויות הבעה , עוצמה ונואנסים . שימש מקור השראה למוסיקה גדולה ולמבצעים ענקיים .
ערש בניית הכינור נשארה המרכז העיקרי של האמנות עד המאה ה 18 בייחוד בזמנה של משפחת "אמאטי" מקרמונה באיטליה .
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה :
"כינורות"- 1600 בקירוב ואילך
"וויולה"-1600 בקירוב ואילך
"צ'לו"- 1600- בקירוב ואילך
"קונטרבס"- 1600 בקירוב ואילך
מיתרים כלי פריטה :
גיטרה
המשפחה התפתחה כשושלת שהתפצלה ממשפחת הלאוטה ונבדלה מהן בגבה השטוח ובצדדיה הקעורים
ככלי מיתר. הגיטרה עם חלוף המאות היית לכלי הרשמי של ספרד והפופולאריות שלה גדלה במאות ה
17 וה 18 . בין השאר היא היית קלה יותר לנגינה מאחותה הלאוטה .
משפחת הנבל :
אפשר להתחקות אחר ההסיטוריה הארוכה של כלי זה עוד לימיו של דויד המלך דרך איורים מארצות שונות בעולם. מהמאה ה 11 ואילך מופיעות גרסאות מעודכנות יותר של הנבל .
במאה ה 12 התפשט הנבל מאירלנד ווילס לאירופה וקנה לעצמו מעמד חשוב בקרב הטרוואדורים ..
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה
"גיטרה"- 1700 בקירוב ואילך
"נבל משולש "
מיתרים כלי פריטה והקשה .
משפחת הצ'מבלו :
העדות הקדומה ביותר לכלי זה הופיעה בעיטור על מזבח בשנת 1452 שיפורים הוכנסו לכלי בסביבות שנת 1500 הוסיפו לו עוצמה והגדילו לו את הפופולאריות .
נגינת הכלי מגביל את גוון הצלילים שהוא יכול להפיק, שלוחצים על קליד מסוים הוא מרים יתד עץ והמפרט המחובר אליה פורט על המיתר . עם זאת הצליל הנקי המותקף והמדוייק התחבב מאד עיי המלחינים באותה התקופה . אפשר לשמוע את עבודת הצ'מבלו רבות בתקופתו של באף הנדל ויואלי וכדומה .
בסביבות המאה ה 18 התעוררה התענינות רבה לכלי זה וההתפתחות ממנו היית לכיוון הפסנתר המודרני .
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה
"צ'מבלו " מופיע המון בקונצרטים מהתקופה .
"פסנתר כנף"- 1800 בקירוב ואילך .
כלי נשיפה :
כלי נשיפה מעץ :
ישנה החלילית שמקורה המשוער הוא מאיטליה מהמאה ה 14 , חלילים בגדלים שונים שנבנו בצורה כזו השפיעו רבות על עומק הצליל וגווניה שהכלי מפיק .
מנגנים בהם עיי נשיפה מעל נקב בדומה להפקת צליל מבקבוק .
חליל הצד היה לצורה התקנית באירופה אך קולו היה גס בהשוואה לחליל שקולו ערב הרבה יותר בזמנו .
מהמאה ה 18 תפס את מקומו של החלילית החליל והכלי נסג אט אט .
עוד במשפחה זו יש את משפחת האבוב שהתפתח במאה ה 17 והא אחד מכלי הנשיפה הראשון שתפס מקום קבוע בתזמורת .
כלי נשיפה ממתכת .:
כלים בצורת קנה שצלילם היה מופק מרטט שפתיהם של הנגנים היו קימיים משחר ההסטוריה .
הקרן והחצוצרה היו פעם קרניים של חיות שונות .
בסוף המאה ה 17 וה 18 השתמשו במשפחה זו ביחוד במוסיקה טקסית וצבאית .
כלים אלה התפתחו באופן מדהים ונגנים רבים הגיעו ליכולות וירטואוזים עמם בתזמורת .
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה
עץ :
"חלילית " – בגדלים שונים
"אבוב" – 1750 בקירוב ואיל
"קרן אנגלית"- 1750 בקירוב ואיל
"בסון" -1750 בקירוב ואילך
מתכת-
"חצוצרה" – 1300 -1750
"קרן" – 1100 -1700
"טרומבון" – 1790
"קלרינת "– 1857
"טובה" – 1850
כלי הקשה :
מלחינים רבים מאז ועד היום משתמשים בכלי הקשה רביפ מתופי הטימפני הגדולים כלה בתופי דוד מצלתיים ועד למשולש כדי ליצור אוירה צבאית טקסית או להוסיץ צלילים :טבעים" ליצירה .
הכלים המשתמשים בהם כיום בתזמורת במשפחות אלה
כלי הקשה
"טימפני" – 1650
"מצלתיים"- 1100
"קסילופון" – 1875
"טמבורין" -1100
"תוף דוד" – 1600
כלי נשיפה בעלי מקלדת :
"עוגב ."
REAL POWER CANT BE GIVEN IT MUST BE TAKEN
- knappertsbusch
- חבר פעיל מאוד
- הודעות: 232
- הצטרף: נובמבר 2004
- נתן תודות: 1 פעם
- קיבל תודות: 0
אביעד, ה-מ-ו-ן מזל טוב!
11 באפריל... אני כבר רואה שזה יהיה שבוע קטסטרופלי, אבל יכול להיות
שאני אלך על זה "דווקא".
אתה בהחלט צודק שהבאת ביקורת מבלי הצגת התיקון זו לא חכמה גדולה -
הבעיה היא שאין לי זמן כרגע לעשות סיכום מהסוג שאתה עמלת עליו כל כך הרבה.
אולי אנסה מתי שהוא נושא צר יותר, נניח מלחין מסויים בלבד.
לכל המתעניינים השולטים ברזי השפה האנגלית - מכל הררי המידע המצויים באינטרנט,
דווקא בתחום של מוסיקה קלאסית WIKIPEDIA הוא מאגר מעולה ומקיף, כשהיתרון המובנה
של האנציקלופדיה הוא האפשרות ללחוץ כמעט על כל מושג שאיננו מובן ולהגיע לתת-ערך.
מומלץ.
11 באפריל... אני כבר רואה שזה יהיה שבוע קטסטרופלי, אבל יכול להיות
שאני אלך על זה "דווקא".
אתה בהחלט צודק שהבאת ביקורת מבלי הצגת התיקון זו לא חכמה גדולה -
הבעיה היא שאין לי זמן כרגע לעשות סיכום מהסוג שאתה עמלת עליו כל כך הרבה.
אולי אנסה מתי שהוא נושא צר יותר, נניח מלחין מסויים בלבד.
לכל המתעניינים השולטים ברזי השפה האנגלית - מכל הררי המידע המצויים באינטרנט,
דווקא בתחום של מוסיקה קלאסית WIKIPEDIA הוא מאגר מעולה ומקיף, כשהיתרון המובנה
של האנציקלופדיה הוא האפשרות ללחוץ כמעט על כל מושג שאיננו מובן ולהגיע לתת-ערך.
מומלץ.
PART 4
מושגים במוסיקה .
על מנת להבין את המוסיקה הקלאסית לעומק וכן גם לקרוא את החלקים האחרים או להבינם ביתר בהירות , יש ללמוד את "השפה" המוסיקאלית .
הכנתי פרק עם מס מושגים עיקריים כמובן שיש עוד מאות של מושגים המתייחסים למוסיקה בכלל ולמוסיקה הקלאסית בפרט .
• "א קפלה" – שירה ללא ליווי כלים .
• "אופוס" (opus)- מאיין מספור שיטתי של יצירות המלחין , בדרך כלל מופיע מספר לאחר המילה אופוס
• "אופרה" – יצירה דרמטית שעיקרה היא מוסיקה ורב ה"דיבור" בה נעשה בזמרה . זוהי "הצגה"
מוסיקאלית , ומוצגת על בימה , התזמורת הסימפונית בדרך כלל חבויה .
• "אורוטוריה" – יצירה מוסיקאלית גדולה המבוססת בדרך כלל על טקסט דתי עם קולות סולו ומקהלה . מבוצע באולם קונצרטים ולא על במה כמו האופרה .
• "וירטואוז" – מבצע מוסיקאלי המצטיין ביכולת טכנית יוצאת מן הכלל .
• "מיסה "– התפילה העיקרית של הכנסיה הקטולית שפרקיה מושרים .
• "סוויטה" – במאה ה 17 וה 18 יצירה זו כוללת רצף של פרקי רקוד מנוגנים \במאות ה 19 וה 20 יצירה הכוללת סידרה של פרקים כליים .
• "סונטה" – במקור קטע מוסיקה כלי , הסונטה התפתחה ליצירה גדולה אחת שבה כמה פרקים מנוגדים אך קשורים זה לזה . היא בדרך כלל כתובה לכלי אחד או לאחד בליווי כלי נוסף (בדרך כלל יהיה כלי מקלדת . )
• "סימפוניה" – יצירה כלית בשלושה או ארבע פרקים מיועדת לנגינה בתזמורת שלמה .
• "מוסיקה קאמרית" – בדרך כלל מוסיקה אשר מנוגנת ומתאימה לחדר או לאולם קונצרטים קטן .מנוגנת עיי 2 כלים ויותר ובדרך כלל לא עוברת את ה8 כלים . (2duo 3 trio 4 quertet
5 quintet 6 sextet 7 septet 8 octet )
• "קדנצה" – קטע עתיר קישוטים לרב מאולת עיי הנגן סולו עצמו . מלחינים רבים משאירים את
הקדנצה "פתוחה" כדי לתת מעוף לנגן עצמו וישנם כאלה שכתבו את הקדנצה בעצמם
• "קונצ'רטו" – יצירה לכלי סולו בליווי תזמורת בדרך כלל כוללת 3 פרקים .
• "רקוויאם" – מוסיקה שהולחנה למיסת ההשכבה הקטולית
מושגים במוסיקה .
על מנת להבין את המוסיקה הקלאסית לעומק וכן גם לקרוא את החלקים האחרים או להבינם ביתר בהירות , יש ללמוד את "השפה" המוסיקאלית .
הכנתי פרק עם מס מושגים עיקריים כמובן שיש עוד מאות של מושגים המתייחסים למוסיקה בכלל ולמוסיקה הקלאסית בפרט .
• "א קפלה" – שירה ללא ליווי כלים .
• "אופוס" (opus)- מאיין מספור שיטתי של יצירות המלחין , בדרך כלל מופיע מספר לאחר המילה אופוס
• "אופרה" – יצירה דרמטית שעיקרה היא מוסיקה ורב ה"דיבור" בה נעשה בזמרה . זוהי "הצגה"
מוסיקאלית , ומוצגת על בימה , התזמורת הסימפונית בדרך כלל חבויה .
• "אורוטוריה" – יצירה מוסיקאלית גדולה המבוססת בדרך כלל על טקסט דתי עם קולות סולו ומקהלה . מבוצע באולם קונצרטים ולא על במה כמו האופרה .
• "וירטואוז" – מבצע מוסיקאלי המצטיין ביכולת טכנית יוצאת מן הכלל .
• "מיסה "– התפילה העיקרית של הכנסיה הקטולית שפרקיה מושרים .
• "סוויטה" – במאה ה 17 וה 18 יצירה זו כוללת רצף של פרקי רקוד מנוגנים \במאות ה 19 וה 20 יצירה הכוללת סידרה של פרקים כליים .
• "סונטה" – במקור קטע מוסיקה כלי , הסונטה התפתחה ליצירה גדולה אחת שבה כמה פרקים מנוגדים אך קשורים זה לזה . היא בדרך כלל כתובה לכלי אחד או לאחד בליווי כלי נוסף (בדרך כלל יהיה כלי מקלדת . )
• "סימפוניה" – יצירה כלית בשלושה או ארבע פרקים מיועדת לנגינה בתזמורת שלמה .
• "מוסיקה קאמרית" – בדרך כלל מוסיקה אשר מנוגנת ומתאימה לחדר או לאולם קונצרטים קטן .מנוגנת עיי 2 כלים ויותר ובדרך כלל לא עוברת את ה8 כלים . (2duo 3 trio 4 quertet
5 quintet 6 sextet 7 septet 8 octet )
• "קדנצה" – קטע עתיר קישוטים לרב מאולת עיי הנגן סולו עצמו . מלחינים רבים משאירים את
הקדנצה "פתוחה" כדי לתת מעוף לנגן עצמו וישנם כאלה שכתבו את הקדנצה בעצמם
• "קונצ'רטו" – יצירה לכלי סולו בליווי תזמורת בדרך כלל כוללת 3 פרקים .
• "רקוויאם" – מוסיקה שהולחנה למיסת ההשכבה הקטולית
REAL POWER CANT BE GIVEN IT MUST BE TAKEN